קורונה – פוליטיקה

משך קריאה כ־ 5 דקות

ריבוי ממדים

לאירוע אוניברסלי גורף כמגפת הקורונה השלכות בריבוי ממדים, ובכללן פוליטיות*. מרחיקות התפשטות. ברור.


* פוליטיקה: מכלול הסוגיות המקננות באחו התחום בדפנות פרט–חברה–ריבון.


    ההתמודדות עם הקורונה חושפת סדרי עדיפויות של הדרג המנהל – השלטון, בטיפול במגפה בשני מישורים, הטקטי שנוגע לכולם, והאסטרטגי שלא עוסקים בו.

    טקטי

    בעולם שעסוק בהשלכות אפשריות של הדבקויות והחשש מהן,
    ההחלטות על צעדי היערכות, טיפול ומנע, ובכללם כדוגמא, אלו סגרים מטילים, על מי, איך מתמודדים עם מגזרים וקבוצות לחץ, ונגזרות צעדי היערכות אלה הן אינן סוגיות  בריאותיות בלבד.

    בשל שיעורי תחלואה ותמותה יחסית נמוכים שהמגפה גבתה, סוגיות התמודדות אלה, בבסיסן, הן סוגיות בריאותיות, וגם, שלא לומר בעיקר, פוליטיות:
    שימור שלטון,
    טיפול נציגים פוליטיים באזרחים מובחנים כבסיס תמיכה פוליטית.

    טקטיקה התנהלותית בטיפול בקורונה מולידה גם

    • השלכות כלכליות משמעותיות ביותר,
    • התאגדויות וחיבורים פוליטיים לטיפול במוראות המגפה והשלכותיה,
    • אבסורדים התנהלותיים כאי או אכיפת סגר על מקומות דומים בשל השתייכות פוליטית מובחנת,
    • ניסיונות איסור הפגנות,
    • ועוד…

    היבטים טקטיים הם פרקטיקה מקומית, זמנית, ישיר, ולכן פחות מעניין.

    אסטרטגי

    היבט תשתיתי חובק, מעניין  (אותי) יותר הם יחסי הטיפול במגפה בהיבט פרט–חברה.

    האם ובאיזו מידה על חברה וראשיה השלטוניים להיות אחראים לבריאות פרטיה, מבחינת מניעה, התגוננות, ריפוי וחיסון.

    במתח בין
    חוסר אחריות מוחלט של חברה על פרט,
    לאחריות מוחלטת של אם על תינוקה,
    אין גישה ‘נכונה’.
    יש תפישה ערכית, שקשורה ל’בית המדרש התפישתי’ של פרטים.

    גישות ימין – שמאל

    גישות חברתיות מתאפיינות בכך ש
    ימין שואף ממשלה קטנה, זולה ולא מתערבת, לוקח אחריות בטחונית ותשתיתית,
    בעוד ש
    שמאל נוטה לשיוויון ולקיחת אחריות על היבטים רחבים של חיי הפרט, בכלל זה הכלכליים והבריאותיים.

    רייגן, תאצ’ר, היוו דוגמאות של ימין מצמצם אחריות ממשלתית,
    אובאמה נתפש כמרחיב אף על שהתוצאה בפועל לא תאמה את הכוונה המוצהרת, בעיקר עם Obama Care.

    נתניהו

    נתניהו כאיש ימין כלכלי מתנהל באופן מפתיע. כביכול.

    בהתעלם לרגע מההיבטים הטקטיים וההטיות למגזרים כאלה או אחרים, נתניהו מרחיב את הסגרים ומגבלת ההפגנות באופן מוצהר לטובת הפרטים, באופן שאינו אופייני לימין אידאולוגי קלסי שהוא נמנה עליו, ששואף להקטין את מעורבות הממשל בחיי האזרחים.

    נתניהו בהתנהלותו,
    מטיל על החברה את האחריות לבריאות האזרחים,
    מצמיד את הצלחת ההבראה אליו אישית,
    ואת העליה בתחלואה לאחרים.

    ניתן לייחס את הטיפול הפוליטי של נתניהו באופן שונה מהאתוס הקונסרבטיבי

    • או בשל תפישה אידאולוגית שונה שלו מהימין המובהק שהוא נמנה עליו,
    • או מפני שכך הוא חושב שזהו
      • חובתו כ’מגן העם היהודי’
      • רצון תמהיל רוב האזרחים, אותם הוא משרת,
    • או מפני שהוא חושב שהתנהלות זו תעזור לו לשמור על המשך כהונתו.

    לדעתי

    נתניהו

    לי ברור שנתניהו משתמש בקורונה ככלי להשרדותו הפוליטית והתגוננותו המשפטית, מבין שכדאי לו לו כקונסרבטיב להיות בתפקיד מגן החברה, מפני שבהגנה על החברה יש מרכיב של הצרת חירויות במתח מול החופש, והוא מבקש להרחיב את ארגז הכלים של המשילות כדי להמשיך בשלטונו ומנוסתו המשפטית.

    אחריות מדינה

    אני מעדיף ממשלה מתערבת פחות בחיי פרט, מגדילה חירות תוך הקטנת תפישת אחריותה, שתתמקד באספקת תשתיות, וש’יזהר האזרח.’

    Share

    הערות? אשמח לתגובתך