אמוניות לאומניות שימור התכנסות הזדהותית

הארות

בקצרצרה

מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית.

אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.

בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.

ההנחה

התפתחות קוגניטיבית מתעצמת, מאפשרת לפרימטים

התפתחות קוגניטיביות

    תזה

    מהות מחשבה קונסרבטיבית הינה פרגמנטציה אמונית, התכנסות הזדהותית, אינסטינקטיבית ומעשים פרקטיים מודעים לשימורה.

    תודעה, מרמת התפתחות מסוימת – מורכבות ודמיון, פיתחה התכנסות הזדהות של פרט עם עמיתיו לקולקטיב.

    ההתכנסות ההזדהותית ייצרה יכולת אמונית של פרטים.

    במקביל, נוצרו לכידויות קולקטיביות של קבוצות – התפתחות אתניות – לאומיות.
    נוצרו מושאי אמון משותפים ונוגדים – התלכדות קבוצה סביב ערכיה,
    תוך התנגדות לערכים מקיפים נוגדים.

    התפתחות והנגשת השכלה, פתחה בקרה רציונלית, > הפחיתה אמוניות באל, התמירה אמוניות בקולקטיב, להלן לאומנות.
    עם ההתקדמות האנושית – שאינה רציפה ולא לינארית, רמת האמוניות שוככת, מתכנסת לחתירה לסבירות ולפרקטיקה.

    התפתחות אמוניות לאומנות
    התפתחות אמוניות לאומנות

    התכנסות הזדהותית

    מהווה רובד בסיסי, שאבולוציונית נמצא גם אצל פרימטים ויונקים נוספים;
    חיי קהילה מבוססים על אינסטינקט הזדהות עם עמיתיהם, בשלב הראשון כשרידה, ובשלב השני באינסטינקט ש’טובתם המצרפית’ תהיה גבוהה יותר במסגרת ההתכנסות ההזדהותית, שמתבטאת בהחלה וולונטארית צֶבֱר חוקים ונורמות התנהלות שהתקבעו בהליך חיברות אבולוציוני.

    אמוניות

    התפתחות המוח אצל חיות מסוימות, איפשרה את הרחקת המיידיות בין
    סיבה –ל– תוצאה על

    • ציר זמן
    • וכן על ציר פעילות מתוכננת;
      הדמיון איפשר תכנון;
      יידוי אבן על חיה רצה הצריך סוג של דמיון לכוון למקום שהחיה בעת היידוי איננה, לשער שתגיע.
      אגירת מזון מצריכה דחיית סיפוקים להתארגנות למקרה שעתיד להגיע.

    יכולת לטפל במורכבות זו ייצרה גם את הרצון לשלוט בטבע הסובב, לייחל לטובין שניתן להפיק, למזער איומיו ונזקיו, לייחס לקיומו סדר מסוים, להיתלות במצבי ‘אם אז’ המטפלים בהטבות ובאיומים, להלן ניצני דתות – קודקס התנהגות חברתית בהשגחת כוח על מארגן.

    סביבה אנושית מקיפה, תיקפה את הרעיונות, שימשה סוכנת הטמעה של הידע הנצבר לקיום סדר חברתי של פרטיה.

    ממד קונפורמיות נתבע בין הפרטים ששאפו להימנות על הקולקטיב.

    מלכים, שליטי אימפריות ביססו שלטונם על חסות האל.
    כן, עד היום.

    לאומנות

    ההימנות על קולקטיב ברמה של עם, שפה תרבות הוא לאומיות.

    ייחוס ערכיות, מיסטיות – גורל משותף לשייכות לאומית היא לאומנות.

    תקופת ההשכלה היוותה נקודת מפנה בהקטנת נטיית האמוניות באל.
    עמנואל קאנט, התמיר את קדושת הציות לאל לקדושת הציות לאדם, בתצורה הנעלה של המדינה.

    אינסטינקט ההתכנסות ההזדהותית, האנרגיה האמונית האצורה בבני אדם, תועלה למבנה מדיני, יציר אדם, ואנשים החלו לנתב משאבים אנרגטים באופן מודע לשימור והטמעה של ההתכנסות ההזדהותית, כולל טקסים, תפילות ריטואלים דתיים.

    אמוניות לאומנות

    אמוניות ולאומנות חוברות להן יחדיו.

    אנשים עם רמת אמוניות גבוהה, הן על פי רוב גם לאומנים.
    לא במקרה הימין העמוק הוא על פי רוב דתי.

    מעטים הם אמוניים ברמת עצימות גבוהה שאינם לאומנים, בנוסח קהילת סאטמר או נטורי קרתא. אמונתם המסויימת מייתרת מדינה, שקיומה נוגד אל.

    ישנם לאומנים ברמת עצימות גבוהה שאינם אמוניים:

    • לא רבים,
    • אני בסוג של ספק לגבי היעדר אמוניותם,
    • הם חובבי מסורת וצביון אתני,
    • רובם מוצאים שפה משותפת עם אמוניים.

    משמעות

    שימוש האינסטינקט מתואם למציאות עכשווית

    יש שימוש באינסטינקט אבולוציוני לקביעת עמדות סוציופוליטיות כאשר הנוקט בהן תופש עצמו כעבעל עמדה עצמאית.

    הטמעה

    בסוגיות אמוניות לאומנות רוב האנשים פועלים על סמך התניות שהוטבעו בשני רבדים

    • אבולוציונית,
    • סוכני חיברות: הורים, סביבה, מורים, מוסדות שלטון ואכיפה.

    ערעור

    כשם שפיתוח התודעה על אורגניזם אחרים הביא לפיתוח האמוניות והלאומניות, כן התפתחה יכולת הערעור והבקרה על תפישות תוך שימוש ברציונליות מתמללת.

    הליך ניתוק מאמוניות ולאומנות אינסטינקטיבית הוא הליך רציונלי מערער, אם נעשה בסנכרון, עם הסביבה באופן שאינו גורם נזק לאינדיבידואל המערער, או מאינסטינקט מתנגד בלתי רציונלי אף הוא.

    על אף פיתוח יכולת הערעור, אנשים נוטים לייחס חשיבות ערכית לשימור התכנסות הזדהותית, מתגמלים את הקונפורמיזם, לטובת שימור ערכי הקהילה, הקולקטיב.

    עתיד: פרגמנטציה אמונית

    הנבואה ניתנה לנבונים.
    כשוטה, לא אתנבא.
    ועם זאת

    עם התפתחות התקשורת וממד ההשטחה הפופוליסטית מתפתחת תנועה של שלושה וקטורים:

    • רמת האמוניות תמשיך במגמת היחלשותה,
    • לאומנות, המבנה המדיני לאומי ייחלש,
    • אינסטינקט ההתכנסות ההזדהות יסופק בריבוי תחליפים כספורטיביים, תרבותיים, מותגים, מעצם הריבוי ייחלש.

    הווה

    יישום חברתי, שיחלוף נרטיבים, תצורה מעודכנת של התכנסות הזדהותית

    בעולםבהליך דה-פרגמנטי, עתיר ייצוגים, פרטים מרבים ‘לשחלף נרטיבים’; ‘אני אטיח בך את הנרטיב בו אני רוצה להציג את עצמי, ובתמורה אני אקבל את שלך. ללא בחינה מערערת.’

    כך אנשים מציגים עצמם בין בני שיח, ברשתות חברתיות בפעילות אחת כמאפיין התנהגותי אנושי, וזה מקובל ונתפש כחינני, כשבפועל זה ווריאציה של התכנסות הזדהותית.

    אישית

    אני עוסק, רבות, בסוגיות אמוניות לאומנות והתכנסות הזדהותית.

    עד כדי כך, שגוגל אינו מציג מי שמטפל יותר ממני בצמדים אמוניות לאומנות, והתכנסות הזדהותית, ועוד כשהם נפרדים.
    משער שיהיה קשה למצוא מי שעוסק בכל ארבעת המושגים יחד, ואכן גוגל לא מכיר.

    וכמובן, העובדה שאני עוסק במושגים אלה, אינה אומרת דבר על מידת תבונת או ‘נכונות’ המסקנות אליהן הגעתי לגביהן.

    היכן שאני מאתר התכנסות הזדהותית, משושיי נדרכים בעניין.

    בין יתר היבטי סוגיית ‘מזרחיים–אשכנזים’ ניתן לראות שה’אשכנזים’ מתכנסים פחות לזהותם האתנית מקורית מעיראקים, תימנים, טריפוליטאים, מרוקאים.

    Share