פגוש פוגייש פגשתי – ביאוש הורי

מוקדש¹ ל-נמנעים² מקונפליקט³, מזמנים תקלה^{4, 5}

יש לי מכרה מרקע פוליטי 'שמאל' סוציאליסטי לא פרוגרסיבי מובחן. בקולוסטורם ינקה ת'קומוניזם. התשתית האינטלקטואלית שלה לא התאימה לרעיונות, כלומר, התוכן לא ממש עניין. ההשלכות כן; כשהפרקטיקה הסגפנית לא תאמה את רווחתה הרגשית ולא הכלכלית. אבל הסנטימנט הוטמע, קבוצת הייחוס מובהקת, ההתכנסות ההזדהותית מפעמת – אלה נטבעו, כנוגדי ימין.

אוכל להבין ולנסות לכבד ימין אקזוטי; שמרנות חותרת רציונליות שאינה מונעת מקורבנות. תחושת מודרות קיימת כסממן אליטיסטי אצל מיעוטם ונחיתות מובנית אצל השאר.
ימין נזהר מאיומים שקול בסנטימנט שלו לסנטימנט הופכי, שואף פשרה ושלום. לגיטימי. (נראה שבוגי יעלון כזה.)
ימין נטול תשוקה להחלת גינוני ציביון קהילתי על מרחב ציבורי, מתנער מאתניות אוניברסלית, מ'יהודנות' מקומית, לו היה מתנער ממנהיגים כנתניהו, מכוונה למנות מואשמים ומורשעים בפלילים לתפקידים ציבוריים, מרצון לחסל מערכות משפט ועיתונמות חופשית, מליישם מהלכים שיבטיחו את שליטתו, הייתי יכול לכבד. (או שעדיין הייתי מוצא סיבות לא .)
אם הייתה כזו קונסרבטיביות לא היה זה ימין. אז אני ממש לא מכבד.

נישאה היטב לסוג של אצולה, מודעת לעצמה אך לא יהירה, עם רקע קונסרבטיבי מובהק. ימין מכובד, שקול, שאינו מזיע ולא מתלהם, משכיל, 'ארנס'י כזה – ציפי לבני אחריו, המשפחה הלוחמת ונסיכי הליכוד לפניו. אידאולוגיה מתוחזקת, במודע, בהבנה, בתיקוף רציונלי וערכי. נהנים מג'ורדן פיטרסון מהמבטא, מהלגיטימיות, כמשב רוח עדכני ומרענן בעולם קונסרבטיבי מאובן. (אוקסימורון?)

טרום בחירות 2022, בכורם חכך האם להצביע לעוצמה יהודית, בן גביר. בקטע בטחוני, אולי לאומני, לא דתי.

בבחירות קודמות הסתקרן כדומיו משולי ימין הזוי.

אינני יודע מה הצביע בפועל, לא מאפשר לו את ההנאה על השיח המברר, ולי זה כלל לא משנה.

ואני שואל (בזעזוע ובחימה): איך תקלה כזו קורית?

כשהייתי בן אחת עשרה שתים עשרה, אבי ניהל איתי שיחות, גם על דמוקרטיה. 'איך אתה מסביר', היה הנושא 'שבמדינה מתקדמת כבגרמניה בוחרים ויתרו על הדמוקרטיה מרצונם?'

אינני יודע אם אבי שאל כנושא מעניין או במודעות אינדוקטרינרית. עשה זאת. אני משער ששיחות אלה מהוות השראה להתייחסותי זו כלפי המצביע הצעיר.

אני מניח שאימו לא רוותה נחת מהתלבטותו זו.

אני מניח (לא שאלתי, אינני 'מבטל' תומכי או אדישי נתניהו. אני מדיר אותם מהדיאטה החברתית־תקשורתית שלי) שאביו שמח על נטיית בנו להמיספירה הפוליטית הימנית, לצד ה'נכון' מבחינתו.
לאור הכללים:
♠ על פי רוב נטייה פוליטית תואמת את התשתית שהונחה בבית הגידול. יחד עם הטמעת הסנטימנטים,
♣ ו- בו ימנים מבועתים מאדיקות מי שלימינם, בזים לרפיסות אלה שלשמאלם (ומייחלים להכרה בהומניותם ובסבירותם מהליברלים הרציונליים שמולם) (המנצאה שלי),
אני משער שהוא רואה בבנו 'צעיר' מוקצן עוד לא מגובש, בהמשך יתמתן, יקנפג את המינון ה'נכון' לערכי אביו, נאץ' אחד פחות. יתכנס לעמדת אביו.

ואני, כמו שחזיתי בטקסס ב-אם מצליפה בנחישות שלא ראיתי כמותה בבנה ומבטיחה שלא תרפה עד שייענה לדרישתה לומר "I love you mummy", מבועת. מרותק. לא יכול להסיר את המבט. מחליא ומרתק.

אין 'לא מבין'

תפישה פוליטית אינה 'סתם' פוליטיקה.

תפישה פוליטית מהווה רפלקציה לסט ערכים מובחן על סוגיות פרט–חברה–ריבון.
גם למי שלא מזדהה, ש'מתרחק' מה'לכלוך' או מהמורכבות הפוליטית יתייחס בנחרצות דיכטומית לשאלות כּּ-
האם

• 'להחיל על מרחב ציבורי גינונים קהילתיים אמוניים', או דת בד' אמות, מרחב ציבורי נקי מסממני ציביון,
• 'להתייחס לחוקי השבות ולהלאום כחוקים רלוונטיים' או לבטל אפליה על רקע אתני,
• 'על חברה להתערב בהחלטת אישה להפיל את עוברה', או שההחלטה נתונה בלעדית לאם ההרה,
• 'להכביר זכויות לרוב על רקע אתני', או לחתור לזכויות שוות לכל ללא אפליה,
• 'לאפשר ללהט"בים הורות' או למנוע את זכותם מנימוקי שמרנות דתית,
• 'לסייע לבגיר שמבקש וולונטארית לסיים את חייו' או למנוע ממנו.

משער שלכל פרט יש עמדה בדוגמאות אלה.
המעניין, שביטוי עמדה בסוגיה אחת תאפשר ניבוי (די) מקורב לעמדות בסוגיות אחרות.

הסבר אפשרי לתקלה

משער, שבמסגרת ה'עבודה' על היחסים, ההורים שבאו משני צידי מתרס התפישות הפוליטיות, קבעו פרקטיקה ש'כדי לשמור על שלום הבית נמנע מסוגיות מעוררות מחלוקת, כפוליטיקה.'

הם עמדו בכך.

כך, ילד שספג ערכי תשתית, מיצק סנטימנטים, נטה לאלה של אביו, הרהוט, הלוגי המסביר. לא היה מי שיעשה לו בקרה, ערעור, שיוף ומניקור לתפישות המוטמעות. סביבתו נרמלה את התפישות. התוצאה – שקילתו להצביע למי שמקדם ערכי

• הצרת חופש הפרט,
• ריאקציה לליברליות,
• אפליית מיעוטים אתניים,
• שימוש אקססיבי בכוח
  • מתגונן,
  • תוקף,
• תמיכה בראש ממשלה שלושה כתבי אישום,
• הצבעה למורשעים בדין,
• להידמות לסוציואקנומיה מובחנת שתומכת אף היא באותם ערכים,

וזאת מרציונל של טיפול באיומים ביטחוניים.

הנחלת תפישות

• בבית הגידול מטמיעים, או לא, תשתית החותרת לזכויות הפרט, לליברליות, לשיוויון זכויות, לשלום,
• חברה אופפת מנרמלת את ביטויי התשתית שהונחה בבית הגידול,
• סוכני הטמעה כ-דת וחינוך, מנסחים ומתרגלים פרוטוקולים של התנהגות,
• רשויות שלטון, שיטור ומשפט אוכפות סטייה מציות לחוקים.

אלה, יכולים לחזק תשתית קונסרבטיבית, לא להניח תשתית ליברלית שלא הונחה בבית.
[תיתכן הצבעה של בעלי סנטימנט ימני לשמאל, אך ברוב המקרים זו חתירה להתכנסות למי שמקבל דיבידנדים על מיקומו הסוציואקנומית. בהינתן הגירוי הזמני, מקומי, רלוונטי הסנטימנט השמרני מקדמי ייחשף וישפיע.]

♠ רציונל תשתיתי של 'מיקסום כוח הקהילה כמגן מפני איום עלי' מתיישב אינסטינקטיבית טוב יותר מאשר
♣ רעיון מורכב כ- 'חברה תהיה טובה יותר אם תחתור לשיוויון בין פרטיה גם תוך ויתור על פריווילגיות על רקע אמוני לאומני, אתני, מגדרי, מיני או צביוני.'

לפיכך

להורים עם נטייה ליברלית בסבירות גבוהה יצמיחו ילדים חותרי שיוויון וליברליות,
צאצאים ישמרו* את קונסרבטיביות הוריהם.

מי שלא טיפל במודע בעמדות ילדיו, בסבירות גבוהה יאמץ את הסינתזה של מה שינק עם ההשפעות הסיבתיות,
או, כמןו שבמקרה זה מסתכן בכך שיניב ביאושי טומטומים היברידיים.

מערכות חינוך אינן יכולות להטמיע ערכים ליברליים, אלא לנסח אותם למי שכבר באו בשערי המוסדות עם תשתית מבית.

* איך מוסברת אוורסיה של ילדים להורים ליברלים לכיוון שמרנות?
של יוצאים בשאלה מסביבה קלריקלית?

בקצרצרה, אלה אירועים יחסית נדירים ויוצאים מן הכלל.

באריכות.

¹ מוקדש ל-
אחאנא”ר שכמוני, לא מבין את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
האם אלה מחוות של שמרנים חובבי הסמלה, שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית?
שיהיה.

² נמנעים
נחשפים לגירוי מזָמֶן תגובה ובמודע מחליטים לא להגיב.

³ קונפליקט
התייחסות של שניים או יותר לאותה סוגיה באופן שונה שיוצר מתח.

⁴ מזמנים תקלה
טיבה של בעיה באינקובציה, שבמועד כלשהו יהיו מי שייחשפו למוראות השלכותיה, ויהיו בתודעת 'תקלה' (אחרת איננה תקלה .)
ישנו פיתוי אימננטי לא לטפל בבעיה כשהיא מאותרת אם אינה מתוייגת כקריטית;
♠ לא תמיד הבעיה מתוייגת ככזו שתתפתח לתקלה,
♣ ישנה העדפה לשמר את התשומות לטיפולה למטרות אחרות שנראות כקריטיות יותר,
♥ ישנה ציפייה שהבעיה שאותרה תתאיין וולונטארית ושלא תגיע לכלל תקלה,
♦ וישנה התקווה שאם אכן תהיה תקלה, התשומות לטיפול בה אז תהיינה זמינות ומספיקות, ואם לא כנראה שישנה תקלה חמורה יותר שמגמת את זו.

⁵ מזמנים תקלה
זימון התקלה נכון כמובן לגבי כל תקלה שלא טופלה, לא רק כבדוגמא פוליטית זו.