שתי אידיאולוגיות ופרקטיקה היברידית מוטה
פרידריך הגל
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות:
חלוקה ראשונית
- קונסרבטיביות
אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית על תבחיניה - פרוגרסיביות
חתירה לרציונליות, אינדיבידואליות, זכויות פרט על מאפייניה - העדר תפישה
התייחסות לסוגיה מונחת לפני אינדיבידואל בנקודת זמן, בחינה מקומית ל-'מה מיטיב עמי'
על מצע תרבותי חברתי שמרני או פרוגרסיבי.
חלוקה משנית
- רמת הקרבה למהות התפישתית
- רמת ה'אדיקות', מוכנות הפרט להקצאה אנרגטית לתפישות
- הטייה לשוני תכני.
