עניין של חיים

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

החלטה

היום החלטתי, מהרגע להרגע, לחתוך בצקים ומתוקים.

96 ק”ג.
כבר ראיתי מאה על המחוג.

ככה פשוט.

למה?

לא כדי להיות בריא בעתיד, או להיות יפה.
עכשיו.
כמו שאוכלים גלידה- לעניין ומיידיות הרגע.

יכולות בנסיגה, דגרדציה דרמטית

חיים לא ראויים תחושתית:
מבוכת

  • עייפות,
  • קהות,
  • מוגבלות הליכה,
  • השתנה.

גַרָסתי שתנאים הכרחיים לחיים טובים, אם כי לא מספיקים, זה חרבון ושינה בלתי מופרעים.

הסתבר שהשינה לא כמו שחשבתי.

בעבר

ב- 1998 התוצאה הייתה

  • ירידת משקל דרמטית,
  • אובדן ממד הכריזמטיות מגנטיות האישיותית
  • חזרה ומעבר המשקל.

כעת התוצאה לא חשובה.

אני מכור?

בנובמבר 2013, אנדריאה הפטל – חברתו של ידידי האמן – אמרה ש

‘מי שעישן התמכר.
עישון של אחת לכמה ימים הוא המשך ההתמכרות’.

בהתנשאותי לא נאה לי

  • לייחס למישהו חיצוני את ההחלטה לא לעשן,
  • לא לתת למישהו את הקרדיט על השפעה,

בכל מקרה, לא נגעתי מאז בסיגריה.

לא יודייע מה יהיה עם הרגולציה התזונתית הפשוטה הזו. יום ביומו.

אחרי חודש 15/9

93 ק”ג, מרגיש ירידה בהיקפים.

אחרי חודשיים 15/10

91 ק”ג, לא יודייע עם קשור, אבל מרגיש שהטשטוש התודעתי מתבהר מעט, הגישה לזכרון טובה יותר. פנים מרזות. כנראה שנוחת פחות. משתין ברצף ובעוצמה.

אחרי חודשיים 15/11

 

 

 

 

Share

הערות? אשמח לתגובתך