משיח בכיכר

תפישת תפיסת מרחב ציבורי

עיריית תל אביב, הפרדה, חב”ד, עימות על רקע החלת ערכים סמרחב הציבורי.

לתפישתי, חב”ד היא נקודת קיצון על ציר ‘התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית’–’חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית’. ככזו יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה שלי מצבר מלים אלה.

לתפישתי

עם זאת, בשל אופן תפישתי ‘מרחב ציבורי
לא כשייך לרוב
אלא, שאינו שייך לאיש,
כשתפקיד הריבון
א. לתחזק אותו תשתיתית,
ב. ולמנוע מחזק להשתלט עליו,
אל לה לעיריה, או לכל ריבון אחר, להתערב באופן בו תנועה נבערת כחב”ד תקיים אירוע התכנסות קולקטיביסטית תוך כדי הדרת נשים מתכנסות, אם, הן באות לאירוע מרצונן החופשי –
וזאת בידיעה שאיננו יודעים מהו ‘רצונ‘ן, ולא על מידת ‘חופש‘יותו.

בהתערבותה זו,
עיריית תל אביב, בשאיפתה לפרוגרסיבית,
כפתה את גישתה,
חרגה מתנועה אבולציונית, אורגנית, קוהרנטית, מסונכרת עם תודעת, מוכנוּת, רצון פרטים.

העירייה התערבה, לטעמי, ב’כוונת ריבון מיטיב’ –  מינוח שאני עויין אותו – בשם רוב על מיעוט, במרחב הציבורי ובכך השתמשה בכוחה להחיל וליישם עקרונות פרט–חברה קונסרבטיביים.

חבל

 

 

Share

השאר תגובה