“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

פרטים נבדלים, בין היתר, במידת העניין שיש להם בעיסוק בסוגיות אלה באופן כללי.

לכל פרט, במרחבו הפרטי, הפרקטי, יש העדפות מוצקות בהשפעה קונקרטית על חייו.
לפרטים בכל סוגיה קונקרטית, כחרוז עצמאי שאינו נמצא חבור לצמיד, הטייה על ציר אהדה חיובית עד שלילה. גם אם רצון משתנה לעסוק בהן, או לצרפם ל-משנה מסודרת קוהרנטית, מתוקפת מילולית.

פרט המצהיר ‘אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה’, גם אם הוא בעליו של סט העדפות הברורות לו, גם אם באופן לתנטי בלתי מנוסח,
בפועל ולמעשה,
אינו יכול, וממילא לא רוצה להכנס לשיח מתקף את עמדותויו בסוגיות כלליות חיצוניות פריפריאליות לעצמו, אלה.
אין לפרט את הטייה לכך, לא את הכושר הרטורי, לא את המידע הפריפריאלי שמאפשר תקשורת בנושא שנתפשת כמקדמת אותו בנושא.

אינני יכול להוכיח אמפירית, ועם זאת לתחושתי
נטייה זו מאפיינת במובהק

  • בעלי השכלה נמוכה, עולם התעניינות צר,
  • דתיים שקבלו פרוטוקול חוקים מקדמי המטפל בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
  • היפר פרקטיים, שנראה להם ‘בזבוז תשומות ומשאבים’ על מה שאין להם השפעה קונקרטית משנה מציאות,
  • מחסור תשומות רגשיות ואנרגטיות לתחזוק עצמם, אין להם מספיק להקצאה למה שאינו משפיע ישירות על ה- being שלהם.
  • אשמח להסבר אפשרי נוסף, שלא כללתי כאן.

יהיו מי שיחושו לא נוח לייחס עצמם לאחת מקטיגוריות אלה,
וזאת בשל הערכיות השלילית שהם מייחסים לתיוגים אלה,
שאינם רוצים לייחס לעצמם.

התוכלו לומר, חביביי, היכן _____?

Share

השאר תגובה