משך קריאה: 5 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מאפיינים
עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.
עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.
לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ'נכונה' או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים:
- התייחסות לסוגיה ללא הקשר,
- התייחסות לסוגיה בהתאם לתיוג שלה, הטמעה של התייחסות אליה בעבר,
- התייחסות לסוגיה בבחינה מחדש של תפישות מוכרות שעומדות במבסחן רציונלי.
הבחנה בין תפישות
תגובתיות |
הזדהות |
בחינה וערעור |
|
| תמצית התייחסות לסוגיה | ללא סט התייחסויות ערכים מקדמית. | שימוש בקודקס ערכעים מוטמעים, שיוך התייחסות לייצוג נתפש של גישה מקדמית. | בחינת האינסטינקט לייחס סט ערכים מוטמע, ואז קבלת החלטה האם לעשות זאת, או לא. |
| כינוי | 'דג זהב', ינקות, פרקטיקנים, נטולי תפישת עולם, בורים | 'עצלות אינטלקטואלית', נורמטיביות, אמונה, נאמנות, | 'טהרנות', אינטלקטואלים |
| שיוך | טרום בגרות, פסיכופתיות, היעדר 'ערכים', | נורמטיביות אמוניות, התכנסות הזדהותית לקולקטיב מהווה ערך חיים מוטמע. ספיחת ערך אישי, לגיטימציה התנהלותית מהטמעות בקולקטיב, קונפורמיות כצידוק, | חתירה אופיינית לרציונליות. |
| קונסטרוקציה | מחוייבות למצב עכשווי, תפישת אינטרס או תגובתיות לסנטימנט. מצב טרום בניית סט קונסטרוקטים מובחנים, ייתכן פרמננטי – שלא ייבנו. | בנייה, הזדהות ותחזוק קונסטרוקטים מוטמעים, ספיחת ערך אישי משיוך לקולקטיב, | שלילה, פירוק וערעור, ובניית הסבר קביל רציונלית על ידי תודעה בלתי תלויה. רתיעה משיוך תיוגי לתפישהנ ערכית. |
| מקור | נתפשים כנטולי תפישת עולם, רתיעה, עסוקים בהשרדות או נטולי ערכים בבגרותם.. | תוצרי סוציו-אקונומיה והשכלה שנטמעו עם סביבה תפישתית. | התחככות במגוון תפישות תוך ניסיון לערערן. |
| תפישת ערך | ספיחת ערך מיידי מהחלטה תואמת סנטימנט או אינטרס. | ספיחת ערך מאישוש התכנסות נשאפת לקהילה. | ספיחת ערך מ ♠ מפירוק מצב, ♣ מניסוח הסבר, ♥ מעצם בחינה מחודשת, ♦ והן מקידום אישי במסגרת טוב מצרפי. |
| הסבר | פטור מהסבר לתהליך. | התכנסות לייצוג תפישתי חוסך הסבר. הסבר לקוח או עומד בהלימה להסבר מקדמי כדרך התייחסות לסוגיה. | בניית הסבר הוא אמצעי להתמודד עם סוגיה תוך בחינתה מחדש. |
| התקלות בסוגיה | בדיקה מול – ♠ איזה סנטימנט ♣ איזה אינטרס מקומי עליהם לרצות, במנותק מהקשר, היסטוריה או בקרת ייחוסים. |
אלגורתים בודק איך נהגו בעבר, פנייה אינסטינקטיבית למקורות, ניסיון לאשש תפישה מקדמית על ידי הטיית ההתייחסות להזדהות. | פתטי לחשוב ש 'חתירה ל'רצונליות' אינה מסתמכת על ידע מקדמי.
תפישה רציונלית בוחנת התייחסות לעמדה במנותק מתיוגה כמייצגת השתייכות מקדמית. התייחסות לסוגיות ערכיות בהיבט מדעי שאינו מכיל התייחסות ערכית מעצם השיוך. |
| מיומנות | ♠ מידת היעילות בה תודעה בוחנת מצב ופונה לסנטימנט מוטמע ♣ או לבחינת אינטרס, ♥ ובהמשך האם ישנו מרכיב חרטה. |
מידת ההיכרות עם בית המדרש, הבית האידיאולוגי, וההתכווננות להתייחסות המקדמית לאידיאולוגיה ה'מטפלת' בסוגיה. יעילות ההתכנסות לטיפול ממותג מקדמי בסוגיה. |
יכולת פירוק רציונלית למרכיבים של סוגיה ובניית הסבר קוהרנטי שעומד במבחני תקפות רציונליים, גם אם נדחה מסיבות שאינן רציונליות. |
| דינמיקה | כל סוגיה תבחן מחדש בעת היחשפות אליה. | בתת הז'אנר ייבדלו בין יֶתֶר לחֶסֶר דינמיות במידת אדיקות שימור תפישותיהם ונאמנותם לקולקטיב הזדהותי כזה או אחר. | בבחינה המערערת תיתכן תפישה של 'התרסה' ו'להכעיס' לא עניינית. זו תפישה שמשרתת את תיוג האוחז בה ככזה. |
| היררכיה אינטלקטואלית | בסיסית | ממוצעת | חורגת |
| יומרה | אין | קטנה | גבוהה |
| התפתחות | ינקות | בגרות | יציאה מנורמה |
| כיוון תנועתי | מעטים ישארו במצב זה עד לבגרותם, אלא רק בסוגיות מסויימות, | תנועה של רוב בעלי התודעה לכיוון התכנסות הזדהותי, והתייצבות בו. אין חזרה אופיינית, אלא בסוגיות בודדות, ולא התפתחות שמסירה התכנסות הזדהותית ערכית. | ממצב של בחינה ראשונית ישנה התפתחות לבחינה רציונלית. ישנן סוגיות שהתתיחסות אליהן הזדהותית, וסוגיות שאין לגביהן מודעות כמתכנסות הזדהותית, אם כי ההתניה לערעור נשארת. |
| פרקטיקה | המצב המקדמי בטבע בו למעט פרדיגמות השרדותיות, מצב הוא ראשוני, ועל האורגניזם להתמודד מולו נטול הנחות מקדמיות, למעט השרדותיות מהמעלה הראשונה. | בתי הספר, המדרש, האקדמיה, החשיפה ל- Information טיפול בארגון מידע וחשיפתו ממאגרים, כדי לחסוך טיפול ראשוני בכל סוגיה. | מדע.
סוגיה אמורה להיבחן |
