בהעדר ידיעה אמפירית,
ההחלטה האם להתחסן או לא
אינה בבחינת 'ניהול סיכונים',
אלא 'טיפול בחרדה': להמשיך לקרוא חיסון קורונה
מגפת הקורונה חורף 2019-20, הקדימה את ההתפשטות הוויראלית של מחאת בלפור נגד ראש ממשלה (בעבר) שלושה כתבי אישום (בהווה) בקיץ 2020.
החיסונים הראשונים החלו להינתן בחורף 2020-1.
בבחירות אביב 2021 המחאה נעצרה.
התפוגגות המחאה נקזה את משתתפיה לשלושה מרזבים:
בשונה ממחלות לב או סרטן, מחלות אישיות בלתי מדבקות, קורונה היא מגפה.
למגפה יש השלכות חברתיות; הדבקה, מניעה, ספיחת תשומות כלל באשפוז, במקומות עבודה.
האם חברה יכולה לדרוש מפרטיה להתחסן?
עד לאיזו רמה?
הקורונה, עדיין.
פרקטיקת הטיפול במגפה המודגמת כעת, בה המדינה מהווה גורם־העל המארגן את הטיפול בה, אליו נושאים את תקוות הפתרון את אחריות הטיפול מתבקשת, תוצר נקודת הזמן הנוכחית.
תקופה קדימה, עת אחורה, הגוף המטפל היה אחר.
הממהרים (דוגמא) להכריז על תחיית הלאומיות, קץ הפרוגרסיה, הם פרובינציאלים על ציר זמן – מקננים בגזוזטראת בחינתם המקומית, תרים אחר צידוקים מאששים פרדיגמה מקדמית, מהגגים מהמיית תפישתם, גוזרים אבחנה קרתנית, ממראה לוקאלי, התפתחויות גלובליות.
להמשיך לקרוא קורונה: חוגגי הלאומיות
הבידוד הסוציאלי, הריחוק, שימוש בתוכנות תקשורת מרובות משתתפים, משפיעים, גם הם, על מאזן הכוחות במרחב האנושי.
עד לפני זמן לא רב כתב יד טקסטואלי היווה אמצעי נוסף, זמין, גם אם 'לא צודק' במידה רבה, להתייחסות ערכית לתוכן. מה יהיה על הגרפולוגיה?
הקלדה – בתחילה הדפסה על נייר, בהמשך קריאה ממסך – שִטְחָה את שונות התוכן הנבחן באספקט זה. להמשיך לקרוא קורונה – השטחה תקשורתית
בשונה משתי מלחמות עולם, הראשונה ומלחמת העולם השנייה
להמשיך לקרוא קורונה – תובנותיי
