הפוסט בהליך עריכה שלא הושלם.
ואני נזכר
במסימו האיטלקי שישב איתנו בבר בקוצ'במבה, בוליביה, 1985:
הפיל כוס בירה, שנשברה.
בעל הבית תבע "שלם לי (שווי של) $1."
מסימו נחרד מגובה הסכום וסירב.
הביאו שוטר שפסק – "$1 לבעל הבר, $5 לי."
כשמסימו שלנו מחה, הביאו לו את הסמל שהורה "$1 לבעל הבית, $5 לשוטר ו-$10 לי."
מסימו מיאן, וכאקט אסקלציה נלקח לתחנת המשטרה, ואני מלווה אותו.
החד גדיא הסתיים ב- $1 לבעל הבית, 5 לשוטר, 10 לסמל, 50 לקצין ו- 100 למפקד.
תודה לך חבוביק,
עשיתי דיל יותר טוב-
אני, נהנייתי יותייר!
אני לא בטוח שרואה נכוחה את המציאות,
ולכן עוד פחות את הסיבות להיווצרות היותה.
אני שכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית.
ובגרסה המלאה:
אשכנזי חסר אמונה, נטול אינטליגנציה רגשית, חף מרומנטיקה.
את ץ' מכיר מהסבלות, ניו יורק, 1986. אמצע שנות העשרים של שנינו. ב- Noah's Ark, שנים אחדות, מאות ג'ובים של תיירות בגובה המותניים, מצבים אנושיים, גרפיקה אנושית מרצדת, תריסרי סרוויס אנטרנסס, אלפי מדרגות, מאות שעות משאית טוונטי סיקס פוטר, לא, לא מיותר לציין – הכרח ללא רישיון ייעודי. תנועה באי הנוצץ והמחוספס כזכוכית מנופצת. להמשיך לקרוא מינורי בכשפים
