הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – בקרת מציאות

משך קריאה כ־ 1 דקות

שלי

מה יאמרו הנחבטים בטקסט?

  • על העיסוק האינטנסיבי בתכנים האלה,
  • על התפישות המוצגות,
  • על השפה והניסוח הננקטים.

על מי שיושב מאחורי המקלדת המנפיקה אותם, ולמה.

מקווה, שלקריאת החלקות, חריקות, זיופים, סממני אי-סבירות,
בשונה מ’לא מובן’, או ‘לא מוסכם’,
אקבל חיוויי “האללו, התרחקת, אתה לא שם.”

מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
(ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין. אותי תכנית. foot-in-mouth]

#רצי1נל

קודקס מהות רציונליות

Share

עודר בטוריה אחת

משך קריאה כ־ <1 דקות

והשניה נטענת

בקיבוץ בארי מתרפקים על חריצות יואב גורל שהחזיק שתי טוריות;
כשאחת התעייפה הוא עדר בשניה.

כשאני יורד עם מחשב למרחב הציבורי,
השני נטען,
כשהאנרגיה אוזלת, עולה להחליף ביניהם.

לא, לצערי אני לא כזה חרוץ,
הסוללות פח.

Share

להיות, להישאר צעיר

משך קריאה כ־ 2 דקות

השאיפה להיות, להישאר צעיר, היא נורמה התנהלותית, לכול, בהנחה ש’צעיר’ זה שיא היכולת והפוטנציאל, לשם מתפתחים, משם מדרדרים ומזדקנים.

תוך כדי ולאחָר, לשאיפה להישאר צעירים, מוספת ההכרה, השאיפה להיראות צעירים מבני גילם – ‘לא יכול להיות שמור, ניצן או עדי בגילי’. בהתבוננות בבני גילם הערכת הגיל תקפה לגבי אחרים ומבחינתם לא להם פרטיקולרית.

היו – די מעט – מקרים שבהם הופתעתי לנקיבה בגיל שהיה משמעותי גבוה יותר מהמראה. גם אם הושקע מאמץ הסוואה. להמשיך לקרוא להיות, להישאר צעיר

Share

מינורי בהיברידיות

משך קריאה כ־ 1 דקות

תמיהה

סתיו, שבת אחר הצהריים,
השעות הקסומות של תל אביב,
עובר רכוב על אופניי בכיכר הבימה,
רואה
גבר חבוש כיפה
נראה מתפלל,
קורא (כנראה) את התפילה מהסלולר. להמשיך לקרוא מינורי בהיברידיות

Share

רקוויאם האופנוע האחרון

משך קריאה כ־ 15 דקות

סרנדה מוטורית

חזרה לחיים

צעירוּת – חוויות פעם ראשונה.
זקנה – בפעם האחרונה.

אחרי שנתיים וחצי של צום מוטורי חזרתי לאופנוע.

יצאתי מאולם התצוגה לאחר תדרוך של זבן מוטורי – סוחר מכוניות, כן? – גדל גוף, מזוקן, מקועקע ממגף רגל עד קסדת ראש, שהכביר עלי יותר מלל מתקתק ממה שאישיותי המרירה יכולה להכיל. אני אלרגי לתקשורת כזו. עוד יותר כשהדובר חגור אקדח על מותן. “מוקי” שאלתי את השם הבדוי בדרך ממושבו לאופנוע “מה הצבעת בבחירות?” “במכירות לימדו אותי” הטיח בי את עומק משנתו “לא לדבר על דת ופוליטיקה.” Oh Yeah. כמעט החזרתי את האופנוע. טוב, לא באמת. להמשיך לקרוא רקוויאם האופנוע האחרון

Share

מינורי בבעלי חיים

משך קריאה כ־ 3 דקות

סטלה כבר לא משהו. לא כל כך בעניינים, והעניינים גם הם לא משהו.

בבקרים איריס מתווכת לי את צרכיה. של סטלה. אם ב- 6 בבוקר רק השתינה סביב 9 תחרבן. בבית. אותי זה מבאס – לא הלכלוך ההזדהות שלי עם סבל ההתאפקות. אז אני מוריד אותה שוב לפני, בנוסף על סיבוב הצהריים. להמשיך לקרוא מינורי בבעלי חיים

Share

הקודקס החסר לחתירה לרציונליות – מוטיבציה

משך קריאה כ־ <1 דקות

כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג’ים תודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

מצייץ בידיעה שמתי מעטים בעניין.

המאמץ בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בפרסום פעוטה.

תכלית הקודקס –
פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
קלט: הערות נוגדות כטריגר לבחינה מחודשת.

#רצי1נל

קודקס מהות רציונליות

Share

מינורי בקפה האישי

משך קריאה כ־ 2 דקות

הראשון שלי

עברתי בקפה עכשווי בדרום־מערב העיר.
‘עכשווי’ במובן ש–לפני שנה לא היה, עכשיו מפוצץ, משער שבטרנד הבא יתנדף.
ישבניו הם תמהיל צעירי דור ה-X עם בוגרי ה-Y.
קפה, מאפים, וכריכי חלה מוגשים עם גזרי מלפפון ורצועות גזר בכוסות עץ, על מגש ידידותי לסביבה ומאד לא לארנק. להמשיך לקרוא מינורי בקפה האישי

Share

It Is Not a Matter of Money

משך קריאה כ־ 4 דקות

It is a Matter of More Money

בוס,
דברנו אתמול על שיחת ‘יחסינו לאן’ שהייתה לך עם מעסיקיך.

אינני מודע לפרטי הנאמר,
ועם זאת –

כמה הערות

להמשיך לקרוא It Is Not a Matter of Money

Share

רעיונות מופשטים, משפטים מסורבלים, הטיית מלים

משך קריאה כ־ 5 דקות

גילוי נאות

כתיבתי

אני כותב על נושאים גם, ומבחינתי בעיקר מופשטים, מורכבים, בחלקם הגדול עוסקים בַּמֶטא.

ברור לי שמקריאתם, אין מי שישנה תפישותיו.

הניסוח הוא ניסיון (שלי)

  • לאחוז ברעיון, להבין היבטי מציאות,
  • לנסח תובנה שתאפשר לחזות התכנות של תוצאה מתבקשת,
  • להעביר לאחרים מהויות, מפושטות, מתומצתות, שתודעה בלתי תלויה יכולה הייתה להגיע לאותה מהות באופן עצמוני. בלעדי,
    או לפחות לא להפריך אותה רציונלית, גם אם לא תסכים איתה ערכית. להמשיך לקרוא רעיונות מופשטים, משפטים מסורבלים, הטיית מלים
Share

מושא ביקורת

משך קריאה כ־ 11 דקות

להטיח?

ביקרתי מאמר דעה.

שלחתי את ביקורתי למי שהעביר לי בעבר את כתובת המייל של כותב המאמר.
הותרתי בידיו את ההחלטה האם לשתף בביקורתי, כשאינני בטוח ברצון הכותב לקבל את ביקורתי (– כלומר די משוכנע שלא ממש). לכן לא שלחתי ישירות – מאפשר להתגונן.

למה שלא תשלח אתה? ממתי מפריע לך שרואים בעין לא אוהדת את מה שאתה כותב?
שלח אלי חזרה.

להמשיך לקרוא מושא ביקורת

Share

התנצלות לחג

משך קריאה כ־ 6 דקות

בנות ובני ד’ 2, זיווה מקוגון,

פֶּגָע רע חסר אופי שכמוני – אורתופדים נשבעים בנקיטת צבת, גבס ומשור, שלא מצאו אצלי שתי חוליות שדרה מחוברות להן יחד –
נכנע ללחץ של אחיות רחמניות בנות כיתה וחמלה,
שמקצווי ארץ ומכנפות תבל גערו בי:
‘לא יפה. התנצל!’ להמשיך לקרוא התנצלות לחג

Share

פגוש פוגייש פגשתי תסמונת מנרמלי שרה נתניהו

משך קריאה כ־ 1 דקות

נרמול פתולוגיה התנהגותית

בעלי יכולת לגייס קבוצה של אנשים לתפקיד ‘מנרמלים’ לבעלי פתולוגיה – חרדה בעיקר.

שרה נתניהו נתפשת כבעלת פתולוגיה התנהגותית מובחנת.

יש (כמובן) עוד (רבים) שנתפשים כבעלי פתולוגיה התנהגותית שהתנהלותם המוכוונת, ההתנייתית, הבלתי נשלטת, גורמת להם ולסביבתם נזקים.
נזקים אלה שנגרמו בעת יישום ההתנהלות הפתולוגית עמדו מבחינת המבצעים שלהם בסטנדרטים ההתנהגותיים ה’נכונים’, להם.
בבחינה רטרוספקטיבית של סביבתם האוהדת, ולעתים גם שלהם, הבעלי הפתולוגיה הגיעו למסקנה שמימוש ההתניה האופיינית, הסב להם נזק.

נראה, שסביב גברת נתניהו פועלת מערכת שהתגייסה ל’נרמל’ את הרושם הנתפש של התנהלותה.

שבעת הפרקים הבאים מטפלים בהתייחסותי למכלול התופעה,
בדגש על מנרמלים פתולוגיה – ‘תסמונת מנרמלי שרה נתניהו’ – גיוס מנרמלי התנהגות פתולוגית  – רקע, מאפיינים, סיבות, מוטיבציה.

א’. פתיח

ב’. התופעה

ג’ הפתולוגיה

ד’. שרה נתניהו

ה’. גייסים

ו’. מגוייסים

ז’. אישית

Share

מה שלא חוויתי כבר לא אחווה

משך קריאה כ־ 7 דקות

בהשראת בת־כיתה

אופטימי? פסימי? It is what it is.

רומנטיקה נוסטלגית – לא אני.

זה העניין העכשווי. או שלא.

מקומית–זמנית (שלא לנקוט ב’לוקלית טמפוררית’)

1985, דרום אמריקה, התנסח לי ש –

כשאני מבקר במקום כאן ועכשיו, ובביקורי זה לא ‘מיציתי’ אותו [– פיספסתי, החמצתי, דילגתי על מרכיבים בעלי עניין] לא תהיה השלמה עתידית של הפספוס.
לא אשוב למקום בעתיד. לא לבנות או לתכנן על כך, גם אם בהינתן רצון ונסיבות שבתי.
[אז ושם נחשפתי למי שאמרו לעצמם כשוויתרו על חוויה מקומית – ‘נחזור ו…’]

הבנתי אז, שבנסיעותיי הבאות אעדיף להגיע למקומות אחרים, שונים, שטרם הייתי בהם, עדיף לכאלה שלא דומים לאלה שחוויתי בעבר, גם אם הותירו בי כייף רושם חיובי משמעותי.

מעדיף ריגוש חוויה חדשה על לפצ'פץ' קודמת
מעדיף ריגוש חוויה חדשה על פיצ’פוץ’ קודמת

כבהתנהלות מאפיינת – לא קשור לטוב או לא טוב, שכן, לא אני בחרתי, זו הטייה אישיותית, התנייה – אני מעדיף את ה’סיכון’ בחוויות אחרות, עלומות, חדשות אולי פחות מוצלחות, על פיצ’פוץ’ חוזר של חוויות קודמות, גם אם תייגתי כ’בעלות משמעות’.

הטייה אישיותית זו מוחלת על התנהלויות אחרות:

  • בסדרי גודל כבחירת אופנוע – לא חזרתי לדגם קודם שהיה לי או דומה, גם אם היה מוצלח,
  • בסדרי גודל זעירים – בחירת מסעדה ביחס לאלטרנטיבית.
    כהטייה, אעדיף מסעדה בלתי מוכרת על מוצלחת מוכרת [בתלות כמובן להתניות שותפיי, אולי נרצה ליצור ניסיון לחוויה מוצלחת מוכרת].
    באופנוע הממד הפרקטי משמעותי יותר מבחירת מסעדה. בבחירת מסעדות האלטרנטיבה החליפית פחות קריטית ואינה מובהקת.

גנרית אל־זמנית

כמה שנים לאחר התובנה המקומית המתבקשת, למדתי – ספיחת מידע באופן שמשפיע על התנהגות – שגם אם אגיע גאוגרפית לאותו מקום – אני בעצם במקום אחר; לא ניתן להגיע לאותו מקום בעתיד כלשהו.

הרקליטוס ניסח, ש’לא ניתן לחצות אותו נהר פעמיים.’
המים הוויית המציאות העכשווית המקומית, שנחצו בפעם הקודמת אינם. חוצים נהר אחר, מים אחרים.
שינוי משמעותי, האובייקט החיצוני אחר. [ואם נתתי השלכה כדוגמא, זו כמובן לא הוכחה לצדקת אמירתי, אלא רק לפשט את ההסבר, כן?]

ועם זאת הדרמה גדולה יותר:
בהינתן הגעתי לאותה גאוגרפיה, אני מ’כפת לי אני, משינוי טמפוררי–לוקלי שאירע למציאות האופפת אותי. ‘הים אותו ים, והערבים אותם ערבים’ ניסח שמיר תֶֶמָא קונסרבטיבית מובהקת.

ולא כן הוא.

אני המבקר לא אותו דבר.

לא הפכתי לאחר.
מערכת ההפעלה, מכניקת המחשבה, הערכים, ההתניות, ההטיות, ההעדפות נותרו כשהיו.
עליהם התווספו מכלול עדכונים וניסיון חיים במהלך הזמן הנצבר בין חציית נהר אלגורית קודמת לבאה אחריה.

אותו ‘אני’, על אותו מצע גאוגרפי בהזחת זמן, יוצר אוסף חוויות שונה. נוצרת מהות חווייתית עדכנית לאותו רגע. וזו חוויה מהותית שונה מזו שנחוותה בעבר, גם המקום אותו מקום ואני אותו אני.

חירוב מסיבות

אני מבחין בין עיסוק בעבר במטרה להתחקות אחרי אבולוציה של הליך מובחן,
לבין ניסיון להשתכשך בחוויות נעימות.

התרפקות על עבר, ניסיון לשחזר חוויות, כך נראה לי, מעיד בעיקר על אי־נוחות מהווֶה בהקשר של חוויית העבר.

וחזרה

הכמיהה* (שלי) לחוות כעת את מה שאני מוטה אליו וניתן, והבאסה מהחשש, שלא לומר חרדה, מלהפסיד משהו, היא אולי אקסטנציה של FOMO.

זה לא רק שלא להפסיד את מה שקורה כעת.
זה אומר שמה שלא יקרה כעת, כבר לא יקרה אחר כך, מפני ש

  • מה שקורה כעת – מצע החווייה – משתנה,
  • והכלים לחוות את האחר כך – אני – משתנה.

* זה היה ההסבר – לא ממליץ smile להאמין להסברים על סנטימנט.
גם אם כולנו מסבירים סנטימנטים.
כל הזמן. הסברי סנטימנט בדומה לבריאת נראטיב – השתה של הגיון רטרואקטיבי, תואם ערכיות, של סובייקט כאובייקטיב. כמו לקשור את הפחיות לאוטו חתן כלה לפגוש הקדמי, במקום לטמבון האחורי, ולצפות שיקרקשו בעמידה –
לתחושת הדחיפות ואיום ההחמצה של חוויות משמעותיות שאולי כבר לא יקרו. ואפספס אותן.


מה שלא חוויתי, כבר לא אחווה: אני החׂווה, מהווה ישות שונה, גם אם לא אחרת.

ואין כאן המלצה.

החווייה בחזרה למקום אחר עשויה להיות משמעותית לא פחות, ועם זאת, אחרת.

כאיש קטן לא רוצה את מה שלא יקרה.

הרצון שלי לעצמי – הכמיהה לחוויות בעלות ערך, להצטער על מה שחוויתי והתפקשש ולא על מה שיכולתי להשיג, נמנעתי, ולא חוויתי.

Share

אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי

משך קריאה כ־ 1 דקות

צדוק בן דוד

אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי מוזיאון תל אביב.

התפעלתי. להמשיך לקרוא אנשים שראיתי ומעולם לא פגשתי

Share

התרפקות על נוסטלגיה

משך קריאה כ־ 12 דקות

התפרקות

פיצ’פוץ’ חוויות קודמות

עשרים ושמונה ילדי ח’ שנייה, שנקר תשל”ד, אזרו אומץ והגיעו לפֶּגֶש כיתה.

ד’ 2, זיווה מקוגון – כך אני קורא לכיתה – אז אני הצטרפתי – ומכאן התייחסותי האישית, של חרבן המסיבות שאני לפגישה:

להמשיך לקרוא התרפקות על נוסטלגיה

Share

פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ז’

משך קריאה כ־ 15 דקות

ז’. אישית

א’. פתיח

ב’. התופעה

ג‘. הפתולוגיה

ד‘. שרה נתניהו

ה‘. גייסים

ו‘. מגוייסים

 

הקדמונת

פגשתי רבים

משער שפגשתי בעלי פתולוגיה רבים מפני ש:

  1. הם נפוצים.
  2. הכול פגשו רבים.
  3. אני מגדיר, מתייג, לכן מודע לפגישה עם שכמותם, בבחינת מי שהולך עם מברג רואה בכול בורג,
  4. מעניינים אותי – בצורה מסויימת, רצוי מהטריבונה, במשורה, כשאני מאתר בהם איכויות נוספות – דמויות עם עוררות רגשית, עם פערים בין מציאות לבין תפישתה על ידם.
    מאפיין, משרטט, תוחם, אוחז תודעתית תופעות מעניינות כאלה.
  5. היו מי שגיששו אצלי ספיחת סוג של תמיכה בנידפותן; היו מי אתרו בי סוג של יציבות רגשית או ייחוס כוח בר שאיבה, והתבלבלו בין מה שאני
    ♠ יכול לספק,
    ♣ לבין מה שרוצה,
    ♥ למה שרצו לצרוך,
    ♦ לבין הציפייה ממני
    והתאכזבו.

אני רגיש לתיוגי ‘סבירות’ שאינם תואמים את שלי.

כן, גם אני רואה את עצמי כ’סביר’, במובן שנראה לי שאני יכול להסביר לחותרי רציונליות את התנהלותי באופן שהם אולי לא יסכימו ערכית או אסתטית עם התנהלותי, אך יזהו את המערך הלוגי עליו התנהלותי נשענת, יתייגו אותה כקוהרנטית. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ז’

Share

פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ו’

משך קריאה כ־ 14 דקות

ו’. מגוייסים

א’. פתיח

ב’. התופעה

ג‘. הפתולוגיה

ד‘. שרה נתניהו

ה‘. גייסים

 

פרק זה מתיימר לחדש, לכן הוא החשוב ביותר באסופה זו.

    מנרמלים, בשרות בעלי פתולוגיה

    תפקיד

    רתומים ל’נרמול’ של בעל פתולוגיה.
    במודע או שאינם להיותם מגוייסים לתפקיד. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ו’

    Share

    פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ה’

    משך קריאה כ־ 21 דקות

    ה’. גַיָיסים

    א’. פתיח

    ב’. התופעה

    ג‘. הפתולוגיה

    ד‘. שרה נתניהו

     

    רבים רוצים, מעטים יכולים

    משער שמעטים, אם בכלל, שמחים להיתפש כמתנהגים באופן ‘לא נורמלי’, כמונחי פתולוגיה, כבעלי קוועץ’ אישיותי שמסב נזק לעצמם או לסביבתם. 

    בעלי פתולוגיה נחלקים להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ה’

    Share

    פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ד’

    משך קריאה כ־ 8 דקות

    ד’. שרה נתניהו

    א’. פתיח

    ב’. התופעה

    ג‘. הפתולוגיה

     

    הסתייגויות והבהרות על גברת נתניהו

    • גברת שרה נתניהו אינה נושא התייחסותי זו.
    • מעולם לא פגשתי את גברת נתניהו.
    • שרה נתניהו מהווה, עבורי, ייצוג מוקצן של תופעה רווחת, מוכרת, למקרים שאולי קלים יותר, מקרים שסופחים תשומת לב תקשורתית פחותה מזו שהיא סופחת.
    • למען היושר האינטלקטואלי – משאב בנדירות לא בשל מחסור אלא בשל חוסר ביקוש לו – ייחוס הפתולוגיה לגברת נתניהו נעשה מתוך ספיחת רשמים ועדויות מתוּוָכים על ידי התקשורת. אין לי הוכחות אמפירית או פורנזיות לקיומן, אלא על פי ההיסק. עם זאת – נסיבתית אינטואיטיבית אני משער ש-שרה נתניהו אכן לוקה בתסמונות אלו,
      • ישנו מערך מגוייס רגשית אולי אף מעשית, שתפקידו למסך את ביטויי הקוועץ’. ישנו מערך ‘מנרמל’ כמו ניקול ראידמן, סנדרה רינגלר, מושיק גלאמין, רוני מאנה בעבר, בני ציפר, שהם לתפישתי – אולי טועה – מגוייסים לנרמול הייצוג שלה בתקשורת.
        אינני יודע

        • אם הם אכן מגוייסים,
        • ואם כן, האם גברת נתניהו גייסה אותם רגשית או בדרכים אחרות.
    • גברת נתניהו מהווה גורם משפיע על אזרחי ישראל מתוקף היותה רעייתו של ראש ממשלה סמכותני 12 שנים רצופות, 15 סך הכול.
      מעדויות שונות, שאינני יכול לתקפן עולה, שמעורבותה בענייני המדינה והציבור חורגות מהמקובל.
      מכוח אישיותה הנתפשת, הפתולוגיה שאני מייחס לה מהווה גורם משפיע על המרחב הציבורי. כגורם שאינו ממונה או נבחר, היותה דמות משפיעה לוקה בהתנהגותה, שנמצאת בצומת השפעה קריטי, משפיעה עלי.
    • קשה ואמורפי אף יותר לאבחן את מי, איך ולמה מי שמגוייסים לנרמל את התופעות המיוחסות לה, שהם בעצם באדווה הרחוקה יותר.

    להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי מנרמלי פתולוגיה התנהגותית ד’

    Share
    Share
    %d בלוגרים אהבו את זה: