הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מה יהיה?
ברחוב
שואל עובד סופר ‘מה יהיה?’
“מה יהיה?” בירר “או מה אני רוצה שיהיה?”
“עם הקיטבג, לך על זה גם וגם.”
“מה שאני רוצה שיקרה, שהוא יעמוד בהבטחתו מ- 2009.
מה שיקרה, שהוא לא יעמוד בהבטחתו מ- 2009.”
התוכלו לשער מה האיש הצביע? לנחש מה יצביע?
התגנץות
לפיד הציע להכנס לממשלה. מיוזמתו.
זה אולי אצילי,
טקטית לא נכון – על הקואליציה צריכה לפנות,
מהותית, הכשיר את כניסתו של גנץ.
אני יכול להעריך את הרצון ואת המלכודת שטמן לנתניהו בתנאי ‘או בן גביר סמוטריץ’, או אני.’
ועם זאת – לא מצטרפים לממשלה בראשות נתניהו. פשוט לא.
ונתניהו שלנו לא נופל במלכודת, מבין שאם יוציא את סמוטריץ’ ובן גביר לא יהיה לו לאן לחזור.
אז מי מיהר להתגנץ?
עוד לא הבנתי האם הוא אידיוט או ציניקן ‘מתוחכם’ שמכוון לטווח רחוק.
אני יודע מה אני חושב על תומכיו, להם כמו שוטה התנבאתי – הוא ימצא את ההזדמנות להתגנץ; עשה את זה פעם אחת, יצדיק שוב את הפעם הקודמת. גנץ ואיזנקוט אינם פרלמנטרים – הם באו ‘לעשות’, ‘למשול’.
ראש ממשלה שלושה כתבי אישום מנתץ דמוקרטיה ושלטון חוק, מסתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה ועל כולנו המדממים.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
חבריי
אספר לכם עליהם, מעט.
הם מיוחדים. בהיבט אחד – הם החברים* שלי. חוץ מזה הם די רגילים, סטנדרטיים; נורמטיביים, קואופרטיבים, קונסרבטיביים, קונפורמיים; מתחתנים, מחתנים, חוגגים בר מצוות, בריתות עורכים לוויות ומנחמים שְבָעות. הפעילות החתרנית שלהם היא צום בכיפור. סאחים – נורמטיביים שאינם מודעים לנורמטיביותם. אוהבים את עצמם, בעיקר פיזיולוגית. קר חם, להם, לחוצים, עמוסים, עסוקים, אין להם זמן, רעבים, צמאים. העלו את הנוחות ואת הרצון לרמת צורך (כמעט) השרדותי.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
הקריה
ב- 8:30 נצבתי בשער ויקטור בחולצת ‘אין מצב’.
למה? שלטון מחליפים בקלפי. שלטון לא מתחלף בשל צרחות צרחנים. וטוב שכך. הצד השני צועק חזק יותר. לי חשוב להחצין את עוינותי לתומכי השלטון בראשות נתניהו. אני רוצה למנוע את תרומתי הזניחה לנרמול הטירוף, זה למה. [ימנים בזים לרפיסות מי שלשמאלם, מבועתים מאדיקות מי שלימינם, וכמהים להכרת הליברל שמולם, על היותם סבירים, והומניים.]
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
בארי
מכיר את המקום מ- 1981, ארבעים ושתיים שנה.
ב- 30 השנים האחרונות משפחתי מבקרת בקיבוץ אחת לשלושה שבועות. בערך. את החגים עושים שם. חדר האוכל, המועדון, בית העם, פינת החי הסוכה של כנרת. הבית של סבא. של הדודים. אוהב את המקום, בתקשורת עם דמויות משם. מרגיש רצוי ואסיר תודה על הכנסת האורחים הנפלאה שחברי הקהילה הזו הרעיפו על משפחתי ועלי. פינקו אותנו. חלקו איתי בנדיבות את השפע שלהם.
למדתי להעריך את מה שעשו, את הצלחתם הקהילתית והכלכלית; חריצותם, את הניהול המדויק והנחוש, המריטוקרטי – המוכשרים מנהלים (– כנראה שהם מסבירים אחרת. לדעתי, האוקסימורון מריטוקרטיה־סוציאלית הוא סוד הצלחתם.)
חב לקהילה תכנים וחוויות משפחתיות רבות. קלישאה לומר ‘משפחה’? לא. יש לי משפחה שם. ה’שם’ איננו. משפחה שחוותה הרס בלתי נתפש.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
פרל הארבור, יום כיפור, אסון התאומים – לא דומה
אזעקות, תמונות, סרטונים ברשתות החברתיות וכלי תקשורת מחו”ל.
ממדי הפיגוע – עשרות מחבלים פרצו, 22 הרוגים, מספר לא סופי.
התוכנית לשבת לעבור בהבימה ובכיכר דיזנגוף, להתעדכן האם ומה במלחמת הדתיים על החלת סממני ציביון על המרחב הציבורי, מבין שבערב לא תהייה הפגנה בקפלן. שוקל ללכת להפגין לבד. יורד מזה.
באזעקות – זה לא בסדר – נותר במקומי, בשדרה או עולה לגג – סטטיסטית הסיכוי שאפגע מטיל שואף לאפס, מעדיף להיות בחוץ.
התנסחה קלישאת ‘הפתעת מלחמת יום כיפור’.
אמנון אברמוביץ’ הוריד לי את התובנה שאין מה להשוות; כעת מול אזרחים, אז מול צבא שקול, כעת מעצמה גרעינית מול מיליציות, כעת כבשו שטחים אזרחיים. פוגרום, גיא הריגה.
עמית סגל – מדגים שפיקוח שפרור נתניהו דוחה שבת וחג.
לא אלך להפגין היום. המחאה על hold? אבל הכרחי למנוע ממי שהביא אותנו לכאן להמשיך לשלוט. להסיר אותו מההגה.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
CoPilot Ai, 23 Sep 2023
Yair Dickmann is an Israeli writer, playwright, and political commentator. He is known for his criticism of the Israeli right-wing, especially the religious-nationalist camp. He also writes about history, philosophy, culture, and sports. He has a website where he publishes his articles, plays, and other content1. He also has a Twitter account where he posts his opinions and jokes2. He is a supporter of the Meretz party and advocates for rationality, individual freedom, liberalism, equality, and peace.
What are some of his famous works?
The Missing Codex for Striving for Rationality (הקודקס החסר לחתירה לרציונליות) – a series of blog posts that explore the concept of rationality and how to achieve it in various aspects of life, such as emotions, desires, beliefs, morality, politics, and more12.
Enjoy Working? (נהנה לעבוד?) – a play that satirizes the modern work culture and the alienation of workers from their true passions and values3.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
ביקרתי חבר מאושפז במחלקה פנימית. פניתי לצוות לשאול על מצבו. [המוטיבציה שלי – חפרן שכמותי – הייתה לסמן למי מהצוות שיש מתעניינים באיש, מין תת לחץ פוטנציאלי שבנוסף לדמויות בהן הם מטפלים, גרוטאות אנושיות בהליך החלמה או גריטה, יש בריאים אסירי תודה שיהיה גם כדאי לרצות.]להמשיך לקרוא מינורי במניפסט(ים)
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש* למי שלא מודעים** לדמיון*** שלהם לתכונות האופי**** השליליות שהם ייחסו להוריהם
“Old age is when you realize you have become your parents.”
אינני יודע מי אמר
זיהוי בהורים תכונות שליליות שמודגמות על ידי ילדיהם.
יש לי חבר שמתלונן על היבטי אופי של אימו.
מכיר אותו דיו, ודיִי, כדי לבטוח במה שהוא מייחס לה, גם אם לא מכיר אותה דייה כדי לאשר את המאפיינים המיוחסים לה מניסיון שלי.
במצבי קיצון בהם אין לו מספיק אנרגיה לתחזק פסאדה, אני מזהה את האלמנטים שהוא מייחס לה.
נראה לי שהם מתחככים על אותם משאבים במחסור.
* אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
רכבתי עם חברה לנתב”ג, להפגנה.
הגברת די ספורטיבית, עם ניסיון על דו־גלגלי.
רכבתי שלושת רבעי מאיך שהייתי רוכב לו הייתי סולו, חלפתי בין מכוניות על התפר בנתיבים ככף נעליים, מדי פעם האצתי לקצת יותר מהמותר. להמשיך לקרוא מינורי בפחד או בשליטה
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
לא בבית ספרי
ובעצם גם בכיתתי
הגיע הקיץ, בגולה (החברתית) הדוויה, בישראל ובחו”ל, התעורר הצורך להתחכך עם ‘חברים’? לשבור צום חברתי?
אז זהו, שאולי יש מי שהמצב משעשע אותו. לא אותי; במשמרת שלי, כמה ממכריי תומכים בהסגת הדמוקרטיה לאחור.
אמרתי לבתי, גאוות חיי, שבסדרי העדיפויות שלי, אחרי בריאותה הנפשית והפיזית, מה שקורה כאן לדמוקרטיה הוא האיום הגדול ביותר על בריאותי, שלוותי ומצב רוחי.
אולי לא אותו דבר, אבל דומה
פגש כיתתי
כבני דור שני לניצולי שואה, תארו לכם שלאחד מהורינו היה בן כיתה שתמך בנאצים. איך הם היו מתייחסים אליו?
אינני גורס שתומכי ה’מהפיכה’, בקואליציית נתניהו, בטראמפ, בפוטין, בארדואן או באורבאן הם נאצים. אני לא אומר את זה.
עם זאת, אני מתייחס אל תומכי מנהיגים אלה, למחייבי ה’רפורמה’ כ’ניאו ציניים’.
יחסי למי שמזדהה עם הקואליציה תומכת ה’רפורמה’ כאן וכעת, שקול ליחס שהורינו התייחסו למי ממחזורם שכן תמך בנאצים, התפעל מהסדר השלטוני שהציעו, כמייצגי ‘רצון העם האותנטי’.
לתפישתי, תומכיהם היום והתומכים אז חולקים אותה תודעה דמוקרטית (נמוכה).
ימין
מהות ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה:
להחיל על המרחב הציבורי את הציביון השמרני אופייני – דתי, אמוני, אתני, לאומני מקומי,
לשמר את השלטון הימני באמצעות חקיקה והגבלות רגולטוריות – אחרי ה’רפורמה’ לא יתכן שינוי משטרי. כמו ברוסיה, טורקיה, פולין והונגריה.
יתר מאפייני ימין הם נגזרת של השתלטות על המרחב הציבורי, שחיתות שלטונית, אלימות אינהרנטית שנלווית לאידאולוגיה ימנית שכרוכה יחד עם מינויים של פרסונות עברייניות וסתם לא ראויות, זריית דיסאינפורמציה, תקשורת שקרית מטעם, כעיתונאים מסויימים, כערוץ 14 ופוקס.
קרל שמיט היה משפטן, ותאורטיקן במדע המדינה שפעל בגרמניה בתקופת רפובליקת ויימאר, בתקופת השלטון הנאצי ולאחריו.
שמיט ראה את שדה הפוליטיקה כמאבק מתמיד, בו החזק מנצח ולפיכך, שלל את הליברליזם, ותמך בדיקטטורה.
אינני יודע כמה יקראו את הנכתב כאן.
למי שמתעניין, ממליץ לקרוא על חשיבתו המדינית של קרל שמיט.
במשפטי נירנברג הוא זוכה.
לדעתי בצדק; הוא היה האידיאולוג. לחשוב ולהתבטא, לטעמיי – זה יופי ואחלה.
ישום תפישות אלה, זה פשע נגד הדמוקרטיה.
ראו את הדמיון למה שלוין ורוטמן עושים כאן כעת, בשרות ראש ממשלה שלושה כתבי אישום ועבריין מורשע כדרעי. בעוד שנתניהו ודרעי עושים זאת בשל מלחמתם ברשויות החוק, לוין ורוטמן פועלים בשל אידיאולוגיה ששואפת להנציח שלטון תובע להשׁליט את הדת, חוקיה ומוֹסדוֹתיה עַל חיי המדינה.)
עם החלת ה’רפורמה’, לאור (חושך) החוקים המוצעים לא יהיה אפשרי להחליף משטר בשיטה דמוקרטית. כמו ברוסיה, טורקיה, פולין והונגריה.
בית ספרי
תמיכת המונים ברעיונות אלה – לא בבית ספרי.
כלומר נראה שכן בשנקר, אך התומכים בכך הם לא ידידיי.
אני מפגין בכל מקום שאני יכול:
משלוש סיבות:
להזכיר לעצמי את הטירוף שמתחולל כאן,
להפגין תמיכה במי שבאמת נלחם, מתאמץ, מסתכן ונפגע – אני משתדל להיעמד בין שוטרים ומג”בניקים אלימים לבין בני גילם של ילדינו, וחוטף – בהגנתם על הדמוקרטיה מפני מתקפת מחייבי הדיקטטורה,
וכן, להפגין את עוינותי וסלידתי ממי שתומך, בפועלו או באדישותו, בניתוץ הדמוקרטיה ושלטון החוק בשרות ראש ממשלה שלושה כתבי אישום מסתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה.
בשיחה בבית קפה נאמר לי “יש לי חברים שמאלנים”.
אינני מכיר חותרי דמוקרטיה ושלטון חוק שֶמִתְנָאִים בחברים ביביסטים (טראמפיסטים, פוטיניסטים, ארדואניסטים…).
מאפיין ימין הוא הזלזול ברפיסות מי שלשמאלו ובבעתה מאדיקות זה שלימינו,
כשבה בעת הימניסט מייחל ללגיטימציה של סבירות והומניות מ’שמאלן’ שמולו, ולהכרה בקורבניותו.
לא ממני.
אני לא מתנאה בחברים ביביסטים או בתומכי ‘רפורמה’.
לא רוצה ולא מוכן שיראו בי ‘החבר השמאלן’.
כמו הורינו שהתייחסו בעוינות לבני כיתתם שתמכו בניתוץ הדמוקרטיה, אני לא עושה את ההפרדה; לא אפגין עליצות מזוייפת, אתרפק על ‘אז’, כשנערכת כאן מלחמה על הדמוקרטיה בתצורתה המערבית.
בלו בנעימים
הבן שלי אומר על בני כיתתו ‘רכשו את השפה יחד’.
גם אנחנו. חווינו חוויות משותפות.
עם זאת, לא ספגנו ערכים דמוקרטיים דומים; זה מהבית.
היו שניסו ככל יכולתם למנוע שיח משמעותי בפורום. שנישאר מברכים ומשפריצי אמוג’ים.
בעמימות זו אינני יודע מי אדיש או תומך ברפורמה.
בכל מקרה – לא רואה בהם מי שיש לי עניין להתחכך בהם חברית.
אין לי עניין לקיים יחסי ידידות, לא לבלות עם תומכים או אדישים לשינוי המשטרי.
כולנו מחזיקים בדעות וטוב שכך.
אני מבין שלא ניתן לשכנע איש ולהעביר צד.
לכן אין לי עניין בכך, ולא מנסה.
וכן, אני מפגין את סלידתי ממי שרוצה להחיל על ישראל דמוקרטיה נוסח הונגריה.
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש*למביכים** עצמם בהתנהגותם***ומייחסים אחריות לאחרים
לא כן הוא
הבכת את עצמך בתגובה לאחר?
מי האחראי? מי שגרם לך? או…
במקרי תגובה שאינם תואמים את ערכי ורצון המגיבים לתפוש את עצמם או את איך נחשפו לעיני אחרים, ולא התכוונו שיחשפו בקלונם, קורה שהמגיב המתגונן מתגובתו תולה את קלונו ב’אחר’. מבחינתם, ה’אחר’ בהתנהלותו, בנזקיו, במשמעותו, הוא שגרם לתגובה לא תואמת את ציפייתם מעצמם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מה גרמת לי לעשות? תיעול תסכול לעצמי
הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
המנוח
בפינתנו ‘בעיטה לעצמי על שלא אני עליתי על זה’, אומרים שהספד מורכב משלושה רבדים: המנוח, המנוח ואני, אני. פאק!
ידידי האמן התקשר הבוקר והציע ללכת, כלומר לרכוב, ללוויית יהונתן גפן. פאק! איך לא חשבתי על זה. סכמנו שהוא יציע לקאקֶער השלישי – שבדיוק העדיף לוותר על לוויה זו – וקבענו מקום חבירה.
