תווית לכסף

הערכת משך קריאה: <1 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

טפשות או נוכלות, מניפולציות כלכליות

הוספת קוביית קרח, לכוס מים. האם לאחר שהקוביה נמסה, ניתן להוציא את המים המסויימים שהיו בקוביה?
כמות מים בשיעור הקובייה ניתן להוציא. האם את המים המסויימים?

הצמדת תווית, ייעוד, לכסף היא טפשות או נוכלות.

העברת כסף נספגת ללא ייחוד במכלול משאבים כספיים קיים, גם אם סכום העברה יתוייג.

לא ניתן להצמיד לכסף (כמשאב, כאנרגיה, כאוויר, כמים, כדלק) תיוג, בהצטרפותו למאגר כסף אחר.
לא ניתן לדעת ל-מה נצרך הסכום המסוים שעבר.

כן ניתן לתייג כמה כסף עבר, ואת נסיבות העברתו, וכן מה ניתןלרכוש בעקבות התוספת הכלכלית שהוזרקה.

תיוגציה

הממשלה העניקה 750 ש”ח ‘מענק קורונה’.
לא מימשתי את שלי.

במחאתי בכיכר על כהונת ראש ממשלה שלושה כתבי אישום, נוצר קשר עם מבוגר ממני. ראיתי אותו כמעט כל יום. יום אחד סיפר, בניחותא, שבחנות כלשהי נגנבו ממנו ארנק וסלולר.
שלפתי 200 ש”ח. הודה, אמר שיחזיר. הבנתי שלא.

לו הייתי לוקח את המענק, זה אומר שקיבלתי מענק בסך 500 ש”ח?

צפיתי באמי מדגמנת תפישות כ–

  • יש יעוד לכל סכום כסף,
  • לכל סכום כספי מקור מסוים, נקוב,
  • הקשר ביניהם.

כך, הודבקה תווית לכסף.

בהמשך, נחשפתי להלחמות של הוצאה–נרטיב, ומִמון פעולות באמצעות קשירת נראטיב–הוצאה.

העניין אינו ערך הכסף.
ערך הכסף נקוב; תחום בכמות. נתפש. מדיד. כלכלה.
העניין הוא
התיוג, הערכיות, המוצמדים לכסף טרום או לאחר העברתו. מניפולציה.

נחשפתי לנסים מעט ולנפלאות לרוב של משתמשים באלכימיית תיוג מילולי ערכי להעברת כספים.

המטרה

הכוונה בייצור קשר כסף–תווית היא יצירת סדר, שליטה בערך נתפש, ובטובין תפישתיים על ידי המתייג ביחסיי נתינה–לקיחה.

וביידיש: ברנדינגיזציה פיננסית של יחסים אינטפרסונליים, על בסיס אינטגרציה נרטיבית אידיאולגית. להלן מניפולציה.

כסף כמשאב כלכלי

כסף – אנרגיה כלכלית,
כחשמל, כאוויר, כמים, כהצבעה בבחירות למפלגה בפרלמנט*; כסף הוא קונספט מורכב

  • שהוא משאב ברור, מוגדר, מובחן,
  • בחזקת אובייקט רעיוני, יש מִידה מסויימת ממנו, אינה אינסופית, ניתנת לספירה,
  • בצומת החלטה בה נשקלת אפשרות, שלטובת קידום ערך אחר, האם יש
    • להקצות ממשאב מסויים, קצוב, לאפיק מסויים אחר?
    • כמה? מידת ההקצאה,
  • הקשר בין שאיפת אנרגיה כלשהי, בכלל זה כלכלית – כסף, לבין נשיפתה הוא
    • כמותי
      יש לבדוק שעל מי שמקצה את האנרגיה להיות ביתרה חיובית שתאפשר לו

      • הן את המשך נתינתה,
      • והן קיום ותיחזוק מערכות חיים אחרות, שהמערכת האנרגטית אינה מאיינת מערכות מקבילות;
        לתת על כך את הדעת מקדמית, רציונלית, בקור רוח, לא במצב אילוץ של מחסור אנרגטי,
    • הבנה, שקשר שאינו סִבָּתי – הוא תעתוע תודעתי תוצר כסילות תמימה או מניפולטיביות זדונית – להלן סדר פואסתטי.

* דוגמא ראויה להרחבה – אנרגיית הצבעה;

  • צֶבֶר קולות מופנה למפלגה מסוימת, ולא למרכיב אחד בתוכה,
  • כך, צֶבֶר כסף מופנה לאדם ספציפי, ולא למימון הוצאה מסוימת.

כפי שלא ניתן לומר, שקול אחד הופנה לנציג מפלגה זה או אחר מתוך רשימה,
כך לא ניתן להציב לקול תנאי בלתי ניתן לשליטה, כ–כמה עוד מצביעים יצביעו לאותו צבר מועמדים, להלן מפלגה.
זהו נתון שיתקבל לאחר הליך הצבעה, בעת ספירת הקולות.
קול מצביע, כל קול, הוא, מבחינת המצביע, בבחינת ‘האחרון המוסף’, שכן המצביעים האחרים נתנו את קולם במנותק ממנו.

כך שכר לימוד שהורה משלם הוא תָחום, מדיד קצוב, סכום ניתן. סכום זה לאו דווקא מופנה ללימודים, אלא הוא ניתן בגובה שרירותי של שכר לימוד; ככזה הסכום אינו ניתן לצביעה מול הוצאות אחרות. הסכום הניתן הוא הגרושים ה’אחרונים מוספים’ ללירות הקיימות.

תשלום ישיר

יש הגורסים שהם מממנים מטרות נעלות, כשכר לימוד על ידי הורים, כדוגמא רווחת.
אם שילמו ישירות על הטובין, המוטב לא יכול היה לצרוך את הכסף בדרך אחרת.

גופים מדיניים או עסקיים מאפשרים רכש בהנחה ממקורות מסוימים.
בכך הם מעודדים כלכלית צריכה של טובין מסוים. סוג של סבסוד. זו תמיכה של ריבון במי שהוא מאתר כנזקק.

טעות

לתשלום ישיר או עקיף אין משמעות;
המיטיב העביר סכום כסף בגובה שרירותי שמוסד הלימוד קבע כשכר לימוד.
מיטיב אכן שילם שכר לימוד, רק אם ללא תמיכתו הכספית המוטב לא היה לומד.

כך, אם שכר הלימוד הוא לצרך העניין X,
והמוטב לא היה לומד אם הסכום לא היה ניתו,
כל סכום, יותר או פחות מגובה שכר הלימוד הנקוב, שמיטיב העביר למוטב, שהוא זה שהפך את המוטב ללומד, ניתן לומר שהמיטיב ‘שילם על הלימודים’.

עלות לימודים, כמובן, אינה מסתכמת בשכר הלימוד הנקוב על ידי המוסד.
עלות לימודים כוללת גם הוצאות פריפריאליות, אובדן זמן הקצאת משאבים המונעים הכנסה אלטרנטיבית נפסדת.

תמיכה על ידי תשלום נקוב של שכר לימוד היא הזרקת אנרגיה משאבית בגובה שרירותי מסוים, משרת נרטיב מיטיב עםן הנותן – תיוג במשמעות נאצלת של הנתי נה ‘שילמתי ת’לימודים’..

מומן על־ידי

ייתכן שחלק מהסכום הנקוב הניתן למוטב, או יותר ממנו, שננקב על ידי מוסד הלימודים מהווים את הזרז, המאפשר לקבלת ההחלטה, שבלעדיו פעולת הלימוד לא הייתה מתקיימת.

אז ניתן לומר ‘הלימוד מומן על־ידי…’

במקרה כזה נכנסים לממד האם המממן שואף להימצא בעמדת ‘מושיע’, ‘פילנתרופ’, ‘מחייב’ את המקבל שאיבד לפחות מידה משמעותית של עצמאותו בקבלת המימון.
ואם המקבל ‘שמר על עצמאותו’, אינו אסיר תודה, שם עצמו בעמדת ‘חמסן טובין’, כפוי טובה?

כשנדבן תורם סכום כסף להקמת מחלקה בבית חולים שהייתה מוקמת בכל מקרה – נתן עילה, קולב לתליית שמו בהקשר חיובי, חומל, ציבורי.
בה בעת שחרר תקציב למטרות, מוספות אחרונות בסדרי העדיפויות, לא את המחלקה שממילא הייתה קמה.
כן יכול להיות שתרומת נדבן עשויה להיות בתלות אם ישקיע גם בזה ובזה… שבאופן רגיל לא היו עושים, אז, אכן, הכסף מתוייג.

כשפילנטרופים תורמים כסף לפרוייקט כתגלית הכסף מנותב לחיזוק סנטימנט אמוני לאומני ישראלי בקרב המשתתפים. זהו סכום כסף נקוב למטרה קונקרטית, שבלעדיו המטרה לא הייתה מיושמת באופן המסוים.

התוצר הוא העלאת הזהות האמונית לאומנית של המשתתפים, והשפעתה משתנה אינדיבידואלית בין הפרטים המשתתפים.

אני, רואה

ייחוס תווית ערכית לסכום כסף מסוים ממקורו או לייעודו מתבקש, שכן, אנשים מבקשים, שואפים, רוצים לייחס למעשיהם ערכיות – הם לא סתם העבירו כסף, הם התמירו מצב צבירה; ‘הצילו חיים’, ‘אפשרו חינוך…’ וכיוצא באלה מטרות נעלות.

לתפישתי, התווייה זו היא

  • או טפשות תמימה של חוסר הבנה מהו משאב כלכלי
  • או מניפולטיביות זדונית המבקשת לסחור בטובין מעבר לכסף, שלא ניתן לכמת.

מתנה

רכישת מתנה לקרוב נחלקת ל

  • סימבוליות של תשומת לב ואהבה למקבל,
  • מתנה עם ערך קונקרטי למוטב.

אני נוטה למתנות מהסוג השני, שכן מתנות מהסוג הראשון אני נוטה לתמלל.

מתנה עם ערך קונקרטי

מתנות עם ערך קונקרטי נחלקות אף הן ל

  • צורך
    אלה שממלאות למוטב פונקציה קונקרטית,
  • רצון
    מתנות שאלמלי היה מקבל ממקור חיצוני לא הייתה לו.
מתנת צורך

מתת שעונה על צורך היא חלק ממניפולציה של התוויית תג על כסף, שכן המוטב היה רוכש אותה בכל מקרה, אם היא צורך, והמיטיב מסמן עצמו כמי שסיפק את הצורך החשוב

בהענקת מתנת צורך המיטיב בעצם משחרר למוטב אנרגיה כלכלית בגובה נתינתו לטובת רכישת טובין שולי, אחרון.

מתנת רצון

זוהי מתנה שאלמלי ניתנה על ידי המיטיב למוטב לא הייתה אותה.

היא יכולה להיות משהו שנראה לנותן כבעל ערך ומשמעות, הוא מממן את נתינתה שכן המקבל לא היה מקצה לה את האנרגיה הכלכלית לרכישתה.

במקרה זה ברור שהנותן ‘נתן’ למקבל מתנה קונקרטית, שהוא חושב שהיא בעלת ערך למקבל.

אפשרות אחרת היא העברת אנרגיה כלכלית למקבל.

במקרה כזה האנרגיה הכלכלית שניתנה

  • תסָפג בבריכה הכלכלית של המקבל, ולא נודע כי באה לקרבו.
    בפועל, המתנה תשמש כמשאב לרכישת צרכי המקבל, כשלא ניתן לתייג את המתת ל-מה ניתן, אלא גובה הנתינה.
  • תיתכן הנחיה למקבל לרכוש את…,
    הנחיה זו של הנותן מהווה סוג של התלייה של נתינתו.

העדפתי

באופן ברור אני מוטה מתנות רצון.

או להביא למישהו משהו שלא היה רוכש לעצמו, או נותן סכום כסף שיעשה איתו מה שימצא לנכון.

ההצמדה של רכישת שי למאורע מסויים ‘מציינת’ את המאורע בתודעה, כְּמָה שהיווה טריגר למתיקות הטובין.

מניפולציה? יאללה בסדר. שיהיה.

קבלת מתנות

‘שונא מתנות יחיה.’

מעט יומרני וגורף מדיי.

מבחינתי קבלת מתנות קשורה לאובדן חירות, בעת קבלת חוב, מרצון.

 

Share

5 תגובות בנושא “תווית לכסף”

  1. קראתי בעיון והבנתי מעט (חושפת את בורותי קבל עם וגוגל)- שתי שאלות:
    מה זה ״ברנדינגיזציה פיננסית?״
    האם את הלווה היקר לא ראית מאז בכיכר?

      1. מהמילה brand, מותג, תהליך תיוג כסף בהקשר זה,
      2. לא, לא ראיתי אותו, כנראה עבר לככר אחרת

      כעבור כמה שבועות להפתעתי החזיר לי את ה-200,
      שבוע אחרי שאל “אפשר לקבל 100?” קיבל.

הערות? אשמח לתגובתך

Share