סדר פואסתטי/ פרואסתטי

שם זמני

יש לך לפיקציה, מונח אוחז טוב יותר?

אשמח לאמץ.

סדר פּואֶסְתֶטִי/ פרואסתטי – מבנה סדור ניתן להבחנה בתודעה זרה ותואם סנטימנט של סדר, ובה בעת נטול משמעות לוגית.

אלף בית במגן דוד

על משקל סדר מדע בדיוני, בדיה מדעית – סדר בדיוני, בדיה סידורית.

שירה, ממושקלת או מחורזת היא סדר פואסטתי.

אמירות נטולות היגיון פנימי אלא מכוונות לאסתטיות סנטימנטלית נוסח:

התכלית: מתן תקפות מיסטית.

סוגי תודעה עם איכות מסויית נוטות לסוג כזה של תקפות, בה בעת אחרות – מוטות רציונליות – סולדות.

נתונים רבותי נתונים

מונדיאל מנפק תועפות מידע; עובדות, אירועים, נדירים, תופעות מקריות, ביזאריות, נתונים סטטיסטיים, יחסים הקשרים.

מידת העניין בנתונים אלה משתנה בין מי שיש לו את עניין וסנטימנטים חיוביים בנתונים, נוסח – מי הנבחרת המבוגרת ביותר ומה ממוצע גיל שחקניה? מאיזו קבוצה הגיעו הכי הרבה שערים בשלבי הבתים? מה הסיכוי לקבוצה שזכתה בגביע העעולם קודם, לזכות/לעוף? מהו אחוז הכדורגלנים הנשואים? מה סיכויי בעיטה ממקום מסויים במגרש להבשיל לשער? מהו אחוז השערים שנכבשו בתוספת זמן? וכיוצא באלה.

סטטיסטיקה

סטטסיטיקה סופרת אירועים לאחור בניסיון לחזות התכנות עתידית של מקרים דומים. ניסיון לשערך את סיכויי התכנות של אירועים עתידיים לאור התרחשות דומים בעבר.

התרחשות מאורע מסויים קשורה בריבוי מרכיבים.
התרחשות מאורע נחה על מצע שני רבדים המטשטשים את מובהקותו הסטטיסטית של התכנותו. בדוגמאת כיבוש שער:

  1. אלו עוד מאורעות מעורבים בהתכנות האירוע שעליו נסוב הדיון?
    • באיזו דקה בממוצע נכבשו הכי הרבה שערים?
    • מהו ממוצע גיל כובשי השערים?
    • מה משקל השחקנים הכובשים?
    • מה מידת נעליהם?
    • מה צבע חולצתם?
    • מה מרכיב החלבונים בדיאטה?
      ועוד…
      שאלות שהתשובות להן – לי אין אותן – אולי מעניינות, ולבטח בעלות מענה מתימטי נגיש ומדוייק.
  2. מהו המשקל המיוחס לכל רכיב בצ’ולענט הסטטיסטי?
    • לייחוס המשקל השפעה דרמטית על התכנות קיום המקרה, וקביעת המשקל ביחס למרכיבים אחרים אינה מתימטית סטטיסטית, אלא הערכה בלתי כמיתה, מלשון כמות.

ערך

והיעדרו

אגירת נתונים ופרסומם, מְשָוִוים לאוספי המידע, המוסרים והצורכים אותו הילת

  • עניין, אהבה, לדיסציפלינה הנמדדת,
  • ידע רב בתחום העיסוק,
  • סמכות לניבוי תוצרים ותוצאות עתידיים – הם הרי מומחים.
נקודת ההיפוך

הנקודה הארכימדית הזו, היפוך של ‘התמרת מומחיות העבר למומחיות ניבוי התרחשות עתידית’ – קלושה בעיניי, גם ובעיקר, כאשר את ההתרחשות העתידית ניתן להסביר במרכיבים היררכיים רציונלית, אבולוציוניים, אורגניים – כלומר ניתנים לתפישה וניתוח לאחור, אחרי קרותם.

תחזיות כלכליות ופוליטיות הן ההקבלה המתבקשת; סמכותניות ההערכה לאור ההסתמכות על נתונים, ידע העבר, אינו מִתָרגם ליכולת תחזית על העתיד, במישור הזמן, כפי שמיומנות דתית של מומחה אדוק למנהגים, הלכות, אמונות ופרשנות טקסט תיאולוגי, אינו יכול להוכיח את תשתית אמונתו – קיום האל, גם אם אמונתו יוקדת.

כך לעיתים רחוקות ניתן לחזות את  תופעות טרם קרותן, גם כשלאחר היותן ניתן הסבר רציונלי לקיומן כ-

  • תוצאות בחירות,
  • תמורות ומשברים כלכליים.

אישית

הטריגר לנכתב כאן הוא המונדיאל. עם זאת הדברים אמורים גם לגבי מכלול נושאים אחרים.

נתונים אלה פוגשים את סנטימנט העניין שלי, מעניינים אותי. מאוד.

נתונים סטטיסטיים אלה עשויים להיצבר ולהיטען בסוג של סדר פואטי, אסתטי, שאינו משפיע על תחזית התכנות ההתרחשות אלא, על הֶקְשֶר שפוגש סדר אחר, וסנטימנט החתירה לסדר מסופק.

העיסוק בפרטים הביורוקרטיים, נותן לשוחרי רציונליות, כשאין להם את המבנה התודעתי הרציונלי, את התחושה והתקפטות שהם עוסקים בהיררכיה, רציונל, היגיון, היררכיה רציונל. למעשה הם מפצ’פצ’ים נתונים

  • נהנים מיצירת סדר פיקטיבי, פואסתטי נוסח – מספר השערים שכבשו שחקני ברצלונה הוא, בנקודת זמן מסויימת, שווה לאלה של שחקני ריאל, הכי הרבה במונדיאל,
  • מופתעים מהדחת גרמניה משלב הבתים, אחרונה.
Share

השאר תגובה