אימפריאליזם וולונטארי

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

קולוניאליזם* 2017: שיעשה את שלו בשלהם

עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.

קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
פולש רוצה לפלוש,
נפלש – מי שפלשו אליו – אם רוצה זאת, הוא המזמן, ואם כך זו לא פלישה.

במאה ה- 20 התפתחו חברות ענק כ- אי. בי. אמ., אי. טי אנד טי., בואינג, ג’י. אי., וולמארט, מובייל, פורד, קודאק, קוקה קולה, ודומיהן, שהשתלטו מסחרית צרכנית על נתחים נרחבים של השוק.
היצע ביקוש, התנהלות מסחרית, לעיתים מונופוליסטית, אפשרו את הרחבת פעילותן המסחרית, עד כדי כמעט מונופול. הן הפרטים והן הממשלות נותבו למצב זה, לא בחרו בו.

ברבע המאה האחרון, גוגל, פייסבוק, מתוות את הדרך לקולוניאליזם וולונטארי: הפרט, הצרכן, המשתמש מזמן את הפולש לנהל בלעדית אספקטים תשתיתיים, תודעתיים, מעבר לצרכניים, של חייו. וולנטארית.

תהליך

  • פלישה קולוניאלית, כפויה ⇐
  • היצע וביקוש שמאפשר להשתלט על שווקים ⇐
  • זימון אחרים לשאת בנטל האחריות.

אקס-פאטים בעולם שלישי

ונשאלת השאיילה, מה בעצם הזרים – לבנים, צהובים, עושים באפריקה במציאות עכשווית?

פרויקטים במדינות עולם שלישי נעשים

  • מרצון המקומיים,
  • במימונם,
  • בכישוריהם ובכשרונם,
  • ובעבודתם.

בעולם גלובלי, כשהמידע חופשי וזורם במהירת,
על מה משלמים ליועצים החיצוניים (- אקס-פאטים) הון במושגים מוחלטים והון עתק במושגים מקומיים?

משלמים על

    • ידע – ערכו הולך ופוחת, אולי הערך הוא השימוש בניסיון נצבר,
    • דיסציפלינה,
      • בניית תוכנית,
        • תוכן וזמן
      • הצמדות אליה,
      • ההתכווננות והנחישות להשלימה.
    • יכולת ניהול אנשים ותשומות,
    • ותוצרי אמביציה גבוהה.

האימפריאליזם, הפלישה המוזמנת, המודרנית מתבטאת במפגש רצונות

  • המקומיים
    להטיל אחריות, בתשלום
  • הזרים
    ליטול אחריות עבור טובין.

* ההבדל בין אימפריאליזם לקולוניאליזם:

אימפריאליזם קולוניאליזם
תפישה:
השתלטות כלכלית פוליטית פורמלית או מעשית.
יישום:
יישות לאומית אחת משתלטת על אחרת.

אנלוגיה

אני שונא דימויים, בחיי,

בניסיון לקחת רעיון ולהשוות אותו לרעיון אחר, בתקווה שהרעיון האחר אכן מוּכּר יותר ולכן פיצוח הרעיון אותו רוצים להעביר, יעבוד לאור הבנת מנגנון הרעיון האחר,
מציע את ‘אבני שעון’ (בידיעה שהיום, לך ספר למי שנולד ברבע האחרון של המאה העשרים, מה זה ‘אבנים בשעון’).

שעון זמן אמור לכמת תנועה על ציר זמן לפי חלקים קבועים: שעה, דקה, שניה.
ככל שמדידת הזמן מדויקת יותר, הזמן העובר בין הסימנים הקבועים מדייק יותר, כן השעון ‘מדויק’ יותר.
אתגר הדיוק בשעונים מכניים מורכב לאין ערוך משעונים אלקטרוניים;
המכניים היו פשוטים וקלים יותר לפיתוח ולייצור, לכן הופיעו קודם.
כעת, השעונים המכניים, יקרים יותר, ומהווים תכשיטים בעידן האלקטרוני.

האתגר המכני הוא ליצור בעזרת גלגלי שיניים וקפיצים תנועה חלקה ורציפה ככל האפשר.
מסיבות תפעוליות – מקום, אנרגיה ויעילות – התנועה תהיה, בדרך כלל, סיבובית – מחזורית, שכן מדידת זמן נעשית על ידי צבירת מחזורים שרירותיים מוסכמים בשאיפה להיות מוחלטים, ובידיעה שלא יהיו כאלה, אלא, בשאיפת יוצריהן לדיוק במזעור סטיות.

שעונים מכניים יקרים יותר משעונים מכניים אחרים – בהנחה המנטרלת את מרכיב פרמיית העיצוב והתכשוט – (אולי) מדויקים יותר, משתמשים במנגנונים איכותיים יותר, מסבי שעון הסובבים על ציר, שבמרכזו אבן במיוחד קשה, עם רמת שחיקה במיוחד קטנה.
כתפקיד האקספאט במדינות עולם שלישי.

Share

One thought on “אימפריאליזם וולונטארי”

הערות? אשמח לתגובתך

Share