משך הקריאה: 10 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה
אחלה סדרה
נהניתי מצפייה בזגורי אימפריה. שילוב של
- נושא מעניין, התרחשות שיכולה להתרחש, שעומדת במבחני התקפות,
- סיפורציה מעניינת,
- העברת התוכן לצופה
- האמנותית כייפית,
- ריאלית- נראה שהמרכיבים מאבחנים באופן שמאפשר היות וזהות דמויות אמיתיות,
- משחק – תחום שברור לי שלא מבין בו – שפרט לנינט טייב, אין דמות שגם אם מוקצנת כ’מירי’ עדיין שחקנים נכנס לדמות אותה מגלם בהתאמה,
- בשם הייחוד, הצילום שמלאכותית ‘שם על עצמו אבק’ – בז’, סאטורציה נמוכה – ייחוד שהייתי ממיר לאחר.
- מצחיק. כייף. דיאלוגים ברובם טובים, עם החרגות נסבלות לשפה מעט גבוהה מדיי לדמויות, או מקללת מדיי.
- והכי חשוב, לי: מטפלת בסטריאוטיפים, במובן שמעורר את הערכתי.
יוצרי התכנית, מעלים את נושאי התרבות, התקשורת, הערכים, הסטריאטיפים הקשורים לבית גידולם, נושאים דלוקים, ש
- יש מי שיבקרו את מידת הכבוד וההגנה הערכית שיש לערכים אלה,
- ומישהו מהביטאט אחר היה מסתכן בתגובות נזעמות אם היה מטפל בנושאים אלה באופן שאינו מלטף, מחבק או מתפעל.
הרעיון המרכזי
התמה שמראה ש’אביאל’ המגולם על ידי עוז זהבי, אמנם לא בליטף, אלא בניעור משמעותי חוזר לערכים מהם ניתק, להם התנגד ערכית היא האמירה המרכזית- בבחינת, אין אפשרות להיות משהו אחר ממה שגדלת עליו, היות ‘גורל’ כוחות חזקים מהפרט וכאלה. אגב, גם אם אני מסכים עם הרעיון שלא ראיתי מי ששינה את ערכיו על צירי מאורעות וזמן, זה שהדמות הראשית בסדרה, חוזרת לצור מחצבתה הערכי התנהגותי, לא מהווה, כמובן, הוכחה לקיום התפישה.
הערות נוספות
סוציולוגיה גנרית
יחד עם גילויים תרבותיים אין להימלט.
התכתבות
הסדרה מתכתבת עם Shameless.
אישית
ב- 1971, מול הטלויזיה שחור לבן, מוצ”ש אמי על הכסא ואני נשען על מרגלותיה, הזמנו את אבי לצפות באיירונסייד – “סדרה מצויינת.” הוא הצטרף, צפה כמה דקות, אמר “זה באמת מעניין” והלך. לאחותי, עד היום, הרגלי צפייה ספרטניים אף יותר משלו. אמי הייתה צופה בטלנובלות היספניות ואומרת: “אני לומדת ספרדית.” כך אני לומד, משלים השכלה בסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ודרמטורגיה. מזגורי אימפריה. ועם זאת הערך הגדול שרואה בסדרה היא בטיפול הסוציולוגי עדתי.
דמויות ראשיות
נלקח מ-זגורי אימפריה מוויקיפדיה.
- אלברט זגורי (בבר) (משה איבגי): אבי המשפחה. אלברט הוא דתי כשנוח לו, כריזמטי, בוגדני, תחבולן, מצחיק, אכזרי ומדבר בלי סאב-טקסט. קנאי לבתו אבישג ואוהב אותה מכל הילדים. (הילדים קוראים לו ‘פאפו’). דמות חדה, פשוטה, מוקצנת, ומצחיקה. עסוק בטובתו באישית בכאן והמיידי.
- ויויאן זגורי (ויוי) (שרה פון שוורצה): אם המשפחה. חמה, לבבית ואוהבת, דואגת לילדיה במסירות אך לפעמים לא מרפה מהם. חולת סכרת. אוהבת את בנה אביאל אהבת נפש. (הילדים קוראים לה ‘מאמו’). יופי של דמות, וגם משחק יפה, בטח כשהיא לא מ’התרבות’. ילדיה היא דאגתה ונפלא לראות שהיא כלל לא קשובה לא לרצונותיהם, לא לצרכיהם.
- אביאל זגורי/גור (עוז זהבי): “הנסיך” של אמא. יפה, חכם, ציני, רציונלי ובעל חוש צדק מפותח. מ”פ וקצין מצטיין בחיל התותחנים. אביאל גורש מביתו בגיל 15 על ידי אביו והתחנך בפנימייה אליטיסטית. הוא נמצא בעימות מתמיד עם אביו אלברט ועם אחותו אבישג, שפעם הייתה הנשמה התאומה שלו. הבן השלישי לבית משפחת זגורי. נולד נימול ולכן בתחילה כולם מכנים אותו “הנימול”. חוזר לבית הוריו לקראת גסיסתו של סבו שביקש לראות אותו בלבד והוריש לו את עסק ה”לאפל” שלו (דוכן הפלאפל הישן). דמות המזרחי המשתאכנז, שמקצין את הגישה של you can take the black out of Harlem, but you can not take Harlem out of the black, גם אם נראה שהטמיע תפישות שונות לעומק ולא רק גינונים. זהו ציר הרעיון של יוצר הסדרה. הקישור לטרגדיות יווניות מיותר, גס ומתיימר לטעמי.
- אבישג זגורי (שוג/שוגה) (חן אמסלם): “הנסיכה” של אבא. יפה, שאפתנית, כריזמטית, בעלת מזג חם ולשון חדה. רקדנית ומעריצה את השחקן ההודי אמיטאב באצ’אן. נמצאת בעימות מתמיד עם אחיה אביאל, שפעם היה הנשמה התאומה שלה. הילדה הרביעית במשפחה. נמצאת במערכת יחסים שש שנים עם בן זוגה דודו. במהלך הסדרה דודו הציע לה נישואים, אך לאחר שהרתה לא מרצון, עזבה אותו. במהלך הסדרה החלה לצאת עם אלכס. משחק, שנראה לי מעט אגרסיבי ומוקצן ועדיין דמות מתחזקת את העלילה, בהיותה האינטגרטור המניע את ההתרחשויות, גם סדרה לעצמה חדר במצוקת הדיור, גם פוטנציאל הכישורים הבלתי ממומש, היעדר רגשי הנחיתות, ההתלבטות המתמדת בין להתפש כנערצת כראש למצב הקיים, לבין לנסות לממש פוטנציאלים מחוץ למצב- שאינסטינקטיבית נרתעת מכך, ובינתיים כקומבינה נפלאה נמצאת בסד של מקבלת קצבת אבטלה- חיווי למסכנות מצד אחד, ומצב מיטיב ונשאף מצד שני.
- מרים זגורי (מירי) (יפית אסולין): הבת הבכורה. רווקה ממורמרת, מצחיקה וחולת ניקיון. עובדת בניקיון. למרות שהיא לא חכמה ולא מצליחה, היא עדיין בטוחה בתוך תוכה שהיא מתנת האל לאנושות ושעוד מעט כולם יבינו את זה ויבקשו ממנה סליחה על שנים של זלזול. היא והחבר שלה עמי מנסים להיקלט להיריון בזמן שהוא נשוי לאחרת. יצאה עם חמוד הבדואי, למרות התנגדותו של אלברט. דמות משנית דומיננטית ייצוג המצב כמנוול וחסר תקווה.
- אבי זגורי (קובי מימון): הבן השני במשפחה. שוטר במקצועו. מסייע להוריו בתשלום חשבונות הבית. יש לו ילד ממזר מבחורה נשואה שפגש באילת. דמות משנית פחות חשובה, של אידיוט שנתפש ואוחז בשולי הסטרוקטורה הממסדית.
- אביתר זגורי (אביה) (ישראל אטיאס): הבן החמישי במשפחה. זמר חתונות, אזכרות ומועדונים המחכה לפריצה הגדולה, מקליט שירים שכתב ומנסה לפלס את דרכו בעולם הזמר הים-תיכוני. המציא לשחר את הכינוי “מיונז”. מנסה להתקבל לתחרות “אש השנה” בכינוי “צ’או”, כינויו של עבריין באר-שבעי. דמות משנית של מי שמחוייב רק לנוחותו והצלחתו הן במעשיו וחדלוניו והן בתחומי התעניינותו. ארכיטיפ של הזמר או הכדורגלן מהפריפריה שתשומותיו מצומצמות רק למראהו ולדרך לצאת מהדלות שבה נמצא בנתיב יחיד.
- אבישי זגורי (דניאל סבג): הבן השישי במשפחה. התנהגותו מוזרה ולעתים אינו מבין הקשרים חברתיים, למרות האינטליגנציה הגבוהה שלו. כשהיה קטן עבר תאונה, דבר שלדעת המשפחה גרם לכך. מספר בדיחות מילוליות, תמים וטהור. לעתים קרובות נסחף אחרי אביר. חברתו היא שמרית. דמות משנית. שתרומתה היא בהוספת צבע ומורכבות.
- אביגיל זגורי (גולי) (הילה הרוש): האחרונה מהבנות במשפחת זגורי. חולמנית, בכיינית, פחדנית, מפונקת, מאמינה באלפי אמונות תפלות, נבונה, עם כושר ביטוי גבוה ורגילה שאמא מפנקת אותה. אחיה הקטן אביר הוא האויב הכי גדול שלה וגם החבר היחיד שלה בבית. דמות משנית שתפקידה להעצים את עומק האחיזה והטמעת הערכים שהסדרה עוסקת בהם.
- אביר זגורי (אייל שיקרצי): בן הזקונים במשפחת זגורי. מרבה לקלל, מניפולטיבי, חרמן, בלגניסט, אמיץ ואוהד שרוף של הפועל באר שבע. נפתח לו תיק במשטרה בגלל שלקח מפתח מתיק של ילד מהכיתה שלו והטביע אותו בפלסטלינה. דמות מדליקה של ההיפראקטיביות האלימה בגרסה המקומית.
- סבתא אלגריה (חוה אורטמן): אמה של ויויאן. התגרשה מבעלה פינטו אחרי שרדה בה שנים ארוכות על שלא הצליחה להרות יותר מפעם אחת. מרירה, קשה ומניפולטיבית. עוקצנית ומאוד חכמה. מעריצה את ארז טל וצופה בכל תוכנית שמופיע. משחק מדליק של דמות מעצימה את הערכים והתקשורת הנוכחת בסיטואציה.
- סבא פינטו (אברהם סלקטר): אביה של ויויאן. מצא את אלברט כילד יתום במעברה ואימץ אותו. לאחר שגילה שבתו ואלברט מאוהבים – גירש את שניהם. הגיע לחתונתם שיכור וזרק ביצים, ועל כך גורש בכוח. בעל דוכן פלאפל בשם ״מלך הלאפל״, ״לאפל״ מכיוון שהאות פ”א נפלה ביום הפתיחה והחליט להשאיר זאת כך. כאשר אלברט פתח מולו דוכן פלאפל בשם ״מלך הפלאפל המקורי״, הוא היה הרוס והסתגר בביתו, ולכן לא דיבר עם כל משפחת זגורי (פרט לאביאל) במשך 39 שנים. נקשר אל אביאל כאשר הכיר אותו בעבודת שורשים והשביע אותו לפתוח מחדש את דוכן הפלאפל שלו לאחר מותו. לעתים כונה “פינטו הצדיק הישר”.
- ליזי (נינט טייב): הבת של השכנה המשוגעת מהקומה העליונה. צעירה, יפה, פיקחית וממזרה אך רגישה ושבירה מאוד. ליזי מטפלת באמה שנים ארוכות ואינה יודעת מיהו אביה. היא למדה מאמה לקרוא בקפה, בכף היד, בקלפים, להכין תערובות לשיפור כוח הגברא וכו’. לה ולאביאל הייתה אהבת נעורים שנקטעה.
- צ’או (מאור זגורי): עבריין באר שבעי. השתחרר מהכלא וגילה שאביתר מתחזה אליו בתוכנית של אש השנה; מאז הוא מעביד את אביתר, ואביתר, בלית ברירה, עושה את מה שהוא מבקש ממנו.
- כבוד הרב (מוריס כהן): הרב של השכונה. עוזר למשפחה בין היתר בהבאת הסב לקבורה, בפירוש הצוואה, בהסרת הקללה ובהתרת הנדרים של הנדר של אביאל לסבו המנוח.
- אלבז (אורי לייזרוביץ’): אברך חוזר בתשובה, נרקומן לשעבר, סעד את סבא פינטו במשך שנים. ערמומי, לא אינטליגנטי במיוחד ומחפש אהבה.
- דודו (אסף בן לולו): בן זוגה של אבישג מאז 6 שנים. נהג משאית, לא חכם במיוחד. נוהג להתגנב לחדרה של אבישג מהחלון, מאז שהכניס את אבישג להיריון הקשר בין השניים נקטע.
- ויקי (הילי לואיס): החברה הטובה של אבישג, מתלהבת, מעריצה עם אבישג את אמיטאב באצ’אן. אוהבת את אביתר ורוצה להתחתן איתו. זוכה עם אבישג במקום שלישי וטסה לבד לבלרוס.
- אוטו (אלכס קרול): עובד בחנות הפלאפל של אלברט ביחד עם הבן אביתר.
- שחר (יערה פלציג): קצינה קשוחה, פגשה את אביאל לראשונה בפנימייה והם בני זוג. מכנה את אביאל “חבוד”. מכונה על ידי אבישג וכל המשפחה “מיונז”. היא ואביאל נפרדו והיא נהיית חברה של פיטובסקי, הסגן של אביאל בצבא.
- דודה מסעודה (דבורה קידר): אחותו של פינטו. לאחר שגילתה שהמשפחה לא מתכוונת לשבת שבעה על אחיה, שפכה עליהם דם והטילה עליהם קללה תוך כדי שהיא חוזרת שוב ושוב על המשפטים: ״תשיב עטרה ליושנה״ ו״רצון המת חייבים לקיים״, ברחה לאחר הלוויה כשאמרה על המשפחה “משפחה בני זונות”.
דמויות נוספות
- עמי (מאור הרוש): בן זוגה של מירי, בתחילת הסדרה. עובד עירייה. עמי נשוי לאישה עקרה והוא מבטיח למירי לעזוב את אשתו רק בתנאי שהיא תיכנס להריון. אך לאחר שמירי מודיעה לו (הודעה שקרית) כי נכנסה להיריון, הוא אינו נראה יותר.
- רוברט (ז’יל בן דוד): חבר ותיק של ויויאן, שמבקשת ממנו שימשכן את התכשיטים שלה בתמורה לכסף שהיא תקבל ותיתן לאביאל שיוכל לפתוח את ה”לאפל” מחדש.
- מרקו (אבי מצליח): חייל בכיר של צ’או.
- חמוד (לואי נופי): חבר של אביתר, חייל של מרקו אצל צ’או, בדואי. במהלך הסדרה מחזר אחר מירי, שנענית לחיזוריו.
- מישל (יהודית מארגואי): הביאה עם אבי ילד מחוץ לנישואין בעודה נשואה לגבר אחר. כשהיא מבקשת מאבי סכום כסף ואין לו מספיק, היא מאיימת עליו עם העורך דין שלה.
- שמרית (רונית סטרשנוב): אחותו של אלבז וחברתו של אבישי, הלוקה בפיגור קל.
- אלכס איקס (סשה) (שלומי טפיארו): כתב חדשות בדרום שמתאהב באבישג.
