בחירות 2019: נתניהו כן / לא

אזהושלא, הבחירות הן על תפישת הדמוקרטיה

נתניהו בתפישותיו הדמוקרטיות, רחוק יותר מהיטלר,
מאשר תפישות תומכיו מבוחרי 1933.

רן בן ברק

“אתה יכול לקרוא לזה ימין ושמאל, ואתה יכול להגיד שיש מפלגה שדוגלת בעליונות בית המשפט, שדוגלת בדמוקרטיה ובשוויון בין כל האזרחים, ושיש מפלגה שהיא נגד שוויון ועושה הפרדה ברורה בין יהודים לערבים אזרחי ישראל. היא פוגעת בבית המשפט והיא מקדשת את עריצות הרוב. היא אומרת שבמידה שיש לי 61 חברי כנסת, אני יכול לעשות מה שאני רוצה. אתה רוצה לקרוא לזה ימין ושמאל — תקרא לזה ימין ושמאל.

קול סביר, רציונלי, לגיטימי

נתניהו לא קיבל ולא מואשם על מעטפות ולא על מזומנים.
רוצים להפיל ראש ממשלה שהביא את המדינה למצב ש 2000 שנה העם היהודי לא הגיע, בגלל סיגרים וחמגשיות? שזה בכלל סימן שאלה.
יתכן שגנץ ויאיר לפיד יהיו בסדר.
אבל זה רק יתכן, כי ביניהם ובין בוגי יעלון בנוסף יש חלוקי דעות לגבי המדינה הפלסטינית.
ישנו כלל. אם משהו בסדר אז לא מחליפים.
אני אישית לא משתכנע בקלות מהחלטת הפרקליטות ומהתקשורת המגמתית.
לדעתי, נתניהו לא יתן שתקום מדינה פלסטינית בשטחים.
יש לו חזון אחר שיכול להתממש ולפתור את הבעייה הפלסטינית לתמיד.

בחירות פוליטיות הן הכרעת בוחרים על ערכים מנחי התנהלות של מדינה ריבונית בסוגיות אחו–פרט–חברה–ריבון.

במשטרים דמוקרטיים – בחירה בין אלטרנטיבות.

במשטרים ‘דמוקרטיים עממיים’ בחירות הן אישור להמשך השלטון של הריבון, על ידי בוחרים.

בחירות נערכות על בסיס זמן קבוע או לאור משברים. הן על רקע מאורעות אקטואליים משמעותיים במדינה בעת התחוללותן – מי ייבחר להוביל את הבוחרים; מי יישם

  • מדיניות שלום–מלחמה,
  • אופן טיפול בכלכלה,
  • התייחסות לסוגיות חברה, הגירה,

וכיוצא באלה פעולות מאז’וריות של ‘אין צודק’, אלא הטמעת דרך מוטת ערכים מסויימים או מנוגדים.

מכיוון שבישראל, 2019, אין על הפרק נושא בעל חשיבות מיידית קריטית לטיפול, ראש ממשלה מכהן מזה (כמעט) עשר שנים, ניתן לחשוב שהנושא על הפרק בבחירות 2019 הוא: נתניהו כן או לא.

נתניהו הקדים את הבחירות.
הנושא על הפרק הוא:
תפישת הדמוקרטיה, ראיית מוסדות שלטון בעיני בעלי זכות הבחירה,

  • כפי שנתניהו רואה אותם – ‘שלטון הרוב’, שמפקיד כוח בלתי מבוקר בידי מנהיג,
  • או, דמוקרטיה פרלמנטרית, בנוסח מערב אירופה, ארצות הברית טרום טראמפ, של מדינת אזרחיה עם גופי בקרה ואכיפה גם על מוסדות השלטון.

הנזק שנתניהו הסב לתפישת הדמוקרטיה, בגרסתה המערב האירופאית והאמריקאית טרום טראמפ, לדעתי, הוא

  • לא ישוער, במובן של רב ובלתי מדיד,
  • ובלתי הפיך, במובן שלא ניתן לשיקום.

כך, בחירות 2019, א’ וב’ הן על כיוון המשך תנועת הדמוקרטיה בין שני קטבים אלה.

Share

השאר תגובה