הפשטה, אבסטרקט

אחיזה תודעתית

הגדרה

הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.

יישום

שימוש בהפשטה מאפשר התייחסות לנושא מסוים, מורכב, בהקשר רצוי בויתור על צורך לפרט את מכלול פרטי מרכיבי, שאינם רלוונטיים להקשר.

לגיטימיות ואותנטיות

הפשטה הינה הליך מורכב ובעייתי בתחזוק הקשר עם מציאות.

הבעייתיות מתבטאת כאשר
הפשטה מאבדת קשר למרכיביה,
בוראת יישות עצמאית,
קונסטרוקט מלאכותי, פיקטיבי, מתוחזק עצמאית,
שסופח תקפות מתעלולים לשוניים כחרוזים ליריים, פיוטיים, או פרוזה שאיפה זדונית, מניפולטיבית או אמנותית רגשית של פרט לקדם קונסטרוקט מחשבתי.

איכות תודעתית מאפיינת

בני אנוש, נבדלים, בין היתר, ביכולת ההפשטה.

יכולת הפשטה היא איכות תודעתית, בה פרטים – בעלי תודעה, מתאפיינים בשוני ביכולת הפשטה.
ישנם בעלי נטיה ויכולת הפשטה גבוהה, לעומת נמוכה, וכמובן המנעד על הרצף.

גבוה

הליך ה’הפשטה’ אינו עומד בקריטריונים מדעיים, מדעי ולא ניתן להוכחה אמפירית.

ישנן דיסציפלינות מדעיות, כמתימטיקה, פיזיקה, בהן ריבוי פרטים נמוכים היררכית מתכנסים לביטויים מכילים – הליכים אינדוקטיביים, שמאפשרים קיום מדעי, ונתונים לבחינה ערעור והפרכה.

מקרה מרהיב של הפשטה הוא הטבלא המחזורית של מנדלייב, שבתהליך דדוקטיבי נחשפו יסודות כימיים בלתי יגדועים בעת יצירת הקונספט הטבלאי.

הפשטה מיושמת בהליכים תודעתיים עם קשר פחות הדוק כלמתמטיקה ולפיזיקה, ומקושרת לדיסציפלינות ככלכלה, פילוסופיה, ועוד יותר באמנות שמשוחררת מצורך קשר לוגי ניתן להוכחה.

מדינה, שלטון, כסף, צדק, הוא קונספט מופשט שמכיל ריבוי מרכיבים שמקובל על הרוב האנושי המוחלט, כשלרוב המשתמשים המוחלט אין יכולת לפרק את מרכיביו. 

נמוך

ישנם מי שמאבדים את ההקשר בין יכולתם לטפל [לנבור, לפצ’פץ’ מולקולרית – ביטויים מנמיכים, מבזים מפחיתי ערך המבטאים את יחס הכותב – אני! – לפרקטו-קונקרטיים, הנצמדים למעקה מחשבתי מוליך.] במורכבות ההקשר בין מרכיבים למבנה-על של קונספט תפישתי.

אלה מחליפים את יכול התכנסות אינטלקטואלית מורכבת לפישוט באמצעות התכנסות הזדהותית רגשית לאידיאות מורכבות.

Share

השאר תגובה