רוב נרדף, מיעוט רודף

אכן שָמוץ הושמצתי.
אני עד: כל חיווי – מצער, משמח, זועם, בהנאה, באדישות, בכוונה או בלעדיה – הרווחתי ביושר, במו הרושם שהותרתי על המחווים.
בעבר, פירטתי הכפשות עלי לפי מועד ההשמצה.
בהמשך, על פי פרסונת המקור.
בהמשך המשך, בשל ריבויָן, ההשמצות יוצגו אָלֶף (אני חותר ל-אֶלֶף, ואז לרבבה) בית(ית).
אני מצר על כך שאת החיוויים התחלתי לאסוף מאוחר מדיי, לבטח פספסתי והותרתי כמה מצוינים יתומים, שנשכחו.
בעידן הלייקים, אינני סומך על יכולתי לבור את המוץ מהתבן, כלומר בין חיווי חיובי לבין מילים מתוקות חסרות משמעות. עם זאת השמצה, אינסטינקטיבית מרוגזת, לחה, בלתי נשלטת, שנאמרת בצרידות, מתחתיות הסרעפת, היא יהלום תקשורתי אמיתי, אותנטי, יקר ערך.
קודקס השמצות
- איך תגיע לגיל 60 עם עננת הרדיואקטיביות המרחפת מעליך, אם כל דבר אתה מפרק לרמה האטומית שלו?
- אין לך שתי חוליות מחוברות יחד.
- אנא, (ת)היה אנין טעם, אל תבלע את האוכל יחד עם הקרטון והמפית ואחר כך תגיד ש'היה טעים'. תתבגר קצת.
- אני סרבן מצפון לקדם את אתרך.
- "מבקש להצטרף לתוכן ההקלטה של הדובר שאינני בטוח לשמו (– ר', ר'ישל'ה, רונן רודיק).
מניח שלא תכחיש שכבר בשנות העשרים לחיינו הייתי מהראשונים, אם לא הראשון, שזיהיתי את הבעיה. נכון לימים ההם טעיתי רק באבחנתי העדינה מידי, 'מעיק'.
כיום, בשישימים לחיינו מבקש לומר 'בלתי נסבל.'" (ד.ז.)
ואוסיף בסיפוק ש'קנאת משמיצים תרבה שמחה.'
- "מבקש להצטרף לתוכן ההקלטה של הדובר שאינני בטוח לשמו (– ר', ר'ישל'ה, רונן רודיק).
- אלים.
- אתה ״מזוכסיט אינטלקטואלי״ כל מה שאתה כותב ומייצר מטופל אצל 0.00000000000000000000000 בלי אחד בסוף, אחוז מאוכלוסייה. יאללה אם זה חשוב תוסיף אחד בסוף.
- אתה דומה לביבי –
בלתי נסבל ובכל זאת מקשיבים לך. - אתה סוחר בהחצנת מגרעותיך. (על שאני מונה את מגרעותיי, חוסריי וחולשותיי. מה ז'תומרת סוחר? הרווחתי מזה?)
- 'אתה עסוק בלהראות לכולם כמה אתה חכם'.
אני כמובן גם מכחיש נמרצות וגם דוחה מכל וכול. אני גורס שזו השמצה פרועה וגם חסרת בסיס, שכן "אני לא חכם, הם רואים לבד ואני לא צריך להראות להם." - אתה צוחק על עצמך (א.א. בצבא) ואז אי אפשר לצחוק עליך.
- אתה רוצה להיות גורו, ואתה לא.
- בגללך השתקתי את קבוצתנו. זה אומר הכל!
אמירת הפוחייז מבין אחים. חברים שונים [אם כי בעלי מכנים משותפים מסויימים], איש לא יאמר עליהם 'חלשים/ פראיירים' או 'עדיני נפש'. הם בעלים בעמיהם, משפחות, עצמאיים, גברים, שעירים, בני למעלה מ- 50(!), התכבדו, לא התעצלו ולא התביישו, ו-:
השתיקו קבוצת רשת חברתית, בגללי. לא יכלו לשאת את נוכחותי. הווירטואלית! - בלתי מנוהל.
- בעיה באינטליגנציה רגשית.
- בריון תודעתי.
- גזען. חסר טאקט. חסר סובלנות. לא גמיש.
(ד. א. מ., בת כיתתי הנערצת. מי יסביר לה שאלה דיאט השמצות? אם היא תשתפר… אמחק את ההשמצותקאלאך האלה.) הוא איש מאד חכם שעוסק המון בניסוח תובנות והרבה בהבדלים בין שמרנים לליברלים. הכרתי אותו על משאית המובינג בניו יורק. הוא מבריק אבל לפעמיםאני מאבד סבלנות משום שהוא לא מרפה.
המלצה לאחר – אין להתייחס לפתיח מילות הדיפלומטיה המתוקות, אלא רק לאותנטיות.- ההורים שלי היו אוסרים עלי להתחבר עם ילד כמוך.
- הדיבור שלך רעיל.
- הזוי.
- החברים שלך הם כר ראיונות למחקרים שלך. (א.ק. אקרה)
- הספקנות הבלתי פוסקת שלך, זוועה עד לרמה של להקיא, אתה אדם שלא מאמין לעצמו.
- הקשר הקטן איתך מוציא לי את הקישקע.
אתה fister רגשי מהמדרגה הראשונה.
יש פיסט בכוס ואני עשיתי טרנספורמציה לפיסטינג שכלי רגשי.
תרגום במילותיי: אתה מכניס אגרוף לשכל ומסובב עד שהמיץ יוצא והתוצאה היא תיסכול ללא גמירה. - זה שנולדת זוהי הוכחה לקיומו ולגדולתו של האל ונקמתו בבני האדם.
- ממש כך,
רק עם תיקון – זה שעדיין לא מתתי היא ההוכחה לכך.
- ממש כך,
- זועם.
- זקן.
- זקנתך מביישת את נעוריך.
- זקן טרחן.
- זקן נרגן.
- חֶלְאָה.
- חמוד תקשיב, אתה בנאדם מוגבל! עם חוסר יכולת בסיסית לראות מעבר לתלוש משכורת!
ותפסיק להתווכח… אני אפטר אותך לפני ששכרתי אותך. - חמור.
- חנפן. (א.ו.ב.)
- טב"ן – טרחן בלתי נלאה, תלונה על שבמקום להתייחס לנקודה בשיח אתה מפנה לבלוג.
- טהרן, מסתכל על החיים מהאוורסט.
[האמת באמת? מהבלקון, מרפסת, גזוזטראת צְפִייתי – האוורסט נראה כתלולית מוריקה.] - טמבל.
- טרחן [עם וללא] פתטי.
- כוונותיך וניסוחיך חוזרים עד זרא.
- ככה אני זוכרת אותך, נהיית יותר דומה לעצמך עם השנים.
[בגרסת ההשמצה.] - כפייתי.
- להגיד על דיקמן יאיר 'רכרוכי' זה כמו לשבת על סברס ולספר שישבת על ספוג.
כשאמרתי: 'אני ממש לא עקשן, אני רכרוכי, תבוסתן וותרן'. - כתיבה לא מובנת –
- "אם אתה רוצה להיות לא מובן פשוט תכתוב."
- קבל כמחמאה או לא מחמאה, כשאומרים 'קראתי את דיקמן זה כמו להגיד קראתי את שייקספיר' בלי צחוק, ההבדל ביניכם שאתה כותב על דברים ממשים והוא התנהל סביב רגשות.
[מיוחסות לו 835,997 מלים, די דומה ל-מה שאני כתבתי, but, היי – אני יצרתי גם תמונות.] - צריך מילון כדי להבין (החל משניה 21)
- לומד מאחרים כמדען על צפרדע.
תרגום: טרוניה על שלא התפעלתי מהסבר ורבאלי, שלא רכשתי מנ. ת. את הנרטיב שהציע חינם. - לעומתי וטרחן.
מפגיני קפלן 22 שנדרשו להכריע מה אני יותר.
להבנתי, ניתן להודות בלעומתיות ופחות בטרחנות, מפני שאני טרחן גם בלעומתיות. - מגעיל, איחס.
- מהנדס תודעה.
- מוציא קוץ ומכניס אחר במקומו.
אני, אם יורשה, מתייחס לכך כהשמצה פרועה חסרת בסיס ומפחיתת ערך: אני מוציא קוץ ומחליף בנעיצת מסמר קהה, מלובן וחלוד. - מלְאֶה.
- מעצבן.
- מצליף.
- מרדן.
- משק סגור.
- מתנשא, מתנהג כבן אצולה.
- מתעלל.
- נותן לאופי שלו לטפס עליו.
- נרקסיסט. מתפעל מעצמו. (ר.ר.)
- סבתי עליה השלום אמרה לי פעם, שאדם נבון הוא אחד שיודע מתי להפסיק מתן תרופות לחולה, ולהתחיל לקחת אותן בעצמו – אותך כבר אי אפשר לעצור ודבר לא יעזור. אני, לעומת זאת, לקחתי שני אופטלגין לפני ששלחתי לך את האמייל הזה – מי יתן ותמצא מרגוע נפשי, שלוות נפש ורוח.
- עכשיו אתה קורא לי 'דוד זקן…' דיקמן, עוד בורג אחד יוצא ונופל לי התחת. (א.ד.)
- עסוק ב-לשים אנשים במגירות.
- עריץ.
- פסיכופת.
דיווח של קולגה, שעמית באנגולה אִבְחֶן בעקבות מייל שכתבתי. אינני זוכר האם ומה, אך מובחן, חזק מדי מכדי להתעלם. - פרא אדם.
- פתטי.
- ציני, סוג של חופר, מנסה להראות שאתה תמיד צודק, לא ממש מקשיב, מחזיק בדעות קיצוניות ובטוח שצודק.
- ציפורן חודרנית, לא אזמין אותך ללויה שלי.
- קמצן.
- רוצח תודעתי.
- רכלן.
- שיפוטי.
- אני שמה את נפשי בכפי כשפונה אליך. (ע.ק.)
- שרוט.
- imposer.
- pepper grinder, Dr. Spock, Volcano.
[משתדל לא לקפח את מיעוט קהילת דוברי אנגלית.]
[לצערי, לא הבנתי את ההשמצות בשפות אחרות.]
ציון מיוחד
פרובינציאל היא אמירה ששמעתי פעם אחת, ולא כקללה, אלא – אתה אוהב להיות בחו"ל מעצם העניין של לא להיות בארץ, וזו פרובינציאליות.
זו השמצה בינונית, היו לחות ממנה, מה שנותן להשמצה נגוהות עוצמה הוא מקורה.
ההשמצה החביבה עלי מכולן
שלושה מחבריי התקבצו בבית קפה לקבל את שהבאתי מארה"ב.
אין קשר ביניהם – לא באמת מכירים האחד את השלישי.
בעוד השלישי רואה אותי משפד אחד וחורך סימולטנית את השני,
הוא ניחם אותם ב-
"אנחנו רוב נרדף. הוא מיעוט רודף."
לא כדאי, לא יודע, לא יכול, לשפר השמצה מעולה זו;
ממש מצוינת,
ובעיקר היותה נכונה,
ניתנה אותנטית בזמן אמת.
עם זאת, בשימוש בייחוס כפייתיותי,
הייתי אומר על הנרדפים, שהם
- הרוב הנרדף, בלי ר', ביחיד,
- או בלי ד', ברבים.

אח, איזה איכויות ניתן להוציא מאנשים כשהם מסירים מסכות, מאבדים רתמות שליטתם בעצמם, מתבטאים אותנטית.
"ואני אוהב שמשמיצים אותי"
ניתן, כמובן, לא להאמין לאמירה זו. וזה בסדר, כל אחד ותקפויותיו.
כשעונה לעצמי 'למה אני נהנה כשמשמיצים אותי?', אני מציע את ההסברים הבאים,
כשלא ברור הסדר, לא המינון, ואולי בכלל השמטתי אלמנטים:
- אני אוהב את תשומת הלב הזו; זה לא משעשע, זה מצחיק (אותי), כשאני מנטרל את עוגמת הנפש של מי שהשמיץ מקצף דמו,
- סוג של ביקורת מתריסה למי שחרד לתדמיתו ולתחזוק מתמיד של חיוויים חיוביים.
זו התכתבות עם כמה סטנדאפיסטים שחלקם צוחקים על עצמם, כשאני רואה בכך צניעות מעושה כמוה כיהירות אותנטית, ובעצם הם חוגגים את צחוקם על השומעים בכלל שרעבים לחיוויים חיוביים. - הפחתת ערך אישית וולונטארית, אותנטית ומתכוונת שאינה מייחלת להפרכת השומע היא התנשאות אולטימטיבית, במיטבה, מעידה על תחזוק תחושת ערך עצמונית,
ובמלים אחרות 'הפחתת ערך עצמית, היא התצורה הגבוהה ביותר של התנשאות', - ואולי משעשע אחרים בהשמצות עמיתיהם אותי,
- זה סוג של חגיגת מודעות,
- נשמע פתטי, אפילו לאוזני המיומנות – אני מוקף בכל כך הרבה מסכות, מסכים, הסכמות, מתיקויות, וסוכר, ומחוות, והעמדות פנים, ופסאדות, שהשמצה אותנטית, מהלב ממתי לב משמיץ? a figure of speech, לחה ממיצי תודעה, עם פירורי כבד, בלתי נשלטת או שלא עברה את סירוק הבקרה את פֶן הניסוח המקל, עושה לי את זה.
- אני משער, ואולי טועה, שזה כמו אלה שמקלפים לעצמם את העור מסביב לציפורניים, עושים פירסינג באברים רגישים, שורטים עצמם – סוג כאב שנעים להם. (רק ש-לי איסוף ההשמצות רק נעים, לא באמת כואב.)
מזל טוב ידידי ורעי שלא נס ליחו אבל נסים מפניו 🙂 המשך לאתגר את סביבתך. ברכות בשם הרוב הנרדף