בערות – נבערות הבחנה תודעתית
נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי,
ידען בדיסציפלינה שאינה מרחב 'פרט־חברה–ריבון' המתייחס לפתרון תעוקה פרסונלית כאידיאולוגיה, העדר עומק, ללא הקשר או סימוכין, והסתמכות על תפישות אמוניות חברתיות נורמטיביות מוטמעות.
הבחנה, שלי
בורות
בורות – היא העדר ידע והשכלה.
אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.
נבערות
נחרצות הבורות, בורות הנחרצים.
בעוד בערות היא היעדר השכלה בסיסית,
נבערות היא דחיית מחשבה רציונליות, במודע, בסוג של בחירה לטובת קידום סנטימנטים אמוניים מובחנים.
נבערות כוללת התנאות בחוסר ידע, בדחייתו לטובת פרדיגמות אמוניות מתכנסות הזדהותית.
שאלה
י.ב., כדרכם של נבערים תפישתיים, מבטא תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה בסוף אמירתיו. אמר, לא שאל:
דודה שלי בעלת תואר דוקטור גם מהטכניון, ברפואה, יש לה אמנם רק התמחות אחת, עדיין, מצביעה ימין. לא סתם ימין, ימין קיצוני אפילו.
אמא שלי בעלת תואר דוקטור גם, למדה עם אבא שלי ביחד, כל החיים שלה הצביעה ימין. גם היא ניבערת?
סבא שלי, חבר הוועדה המסדרת של מפלגת העבודה, מהנדס מכונות במספנות חיל הים, גם, היה מצביע כהנא, גם הוא נבער?
אני יכול להמשיך איתך ככה.
אחותי, תואר שני עובדת סוציאלית, יש לה עוד איזה משהו מסמינר הקיבוצים, לא יודע מה, ייעוץ, מצביעה ש"ס, יותר גרוע מבחינתי, גם היא נבערת?"
כן!
תפישות פרט–חברה–ריבון
שילוב של דחיית חתירה למחשבה רציונלית מערערת,
עם נחרצות המתבססת על אמונה,
הנחות פרדיגמטיות מִקְדמיות עתיקות,
מאמינות בכוחות עליונים מארגנים ומסדרים
בגרסה דתית עתיקה,
או בווריאציה מודרנית על מדינה בנוסח קאנט
מייחלות לריבונים, מנהיגים, מדריכים נערצים,
שימור מסורות וטקסים,
נאמנות לקולקטיב כערך כשלעצמו,
פרט כמשרת קולקטיב,
התניה לשימוש בכוח לשימור ערכי קולקטיב,
וזאת בהחצנת ערך אי-הידע לטובת שימור פרדיגמות אלה,
[להגדרתי –] היא נבערות.
נבער, נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי [גם אם משכיל בדיסציפלינות אחרות]
העובדה שנבער כלשהו,
אימץ תפישות מוטמעות מקדמית על בסיס אמוני, מתכנס הזדהותית קולקטיביסטית,
רכש השכלה אקדמית בתחומים אחרים,
עדיין מותירה אותו בנבערותו.
גם אם משכיל בדיסציפלינות אחרות, כשמאן הרוקח תרופות אמוניות.ו-כן, מצופה מאנשים בעלי השכלה שלא יהיה חלק מהמון פופוליסטי נבער ויערערו על פרדיגמות תפישתיות אמוניות. לא להיפך. האבנורמלי הוא המשכיל המטפח אמוניות המונים, אינו מכסה, לא עוטה המונים, בהשכלה, בהצטרפו לאמונתם.
השכלה דתית
השכלה תיאולוגית – ידע והבנה בנושאי דת, התמחות בדת מסויימת בהיבטים מחקריים היסטוריים, היא השכלה שאני מייחס לה ערכיות כלהיסטוריה, סוציולוגיה פסיכולוגיה, אנתרופולוגיה.
השכלה דתית פֶּר סֶה – שליטה בטקסטים אמוניים, מעוררת את הערכתי על עצם יכולת הנבירה והטיפול בטקסט. לידד הנצבר, אינני מייחס ערך רב יותר מאשר לערך שבאמצע שנות השבעים זיהיתי דגמי מכוניות לפי שאון מנוע, גוון של צבע שנחשף אלי בחלק אחד של מכונית, וזכרתי את נפח המנוע והספק של כל הדגמים שנמכרו בישראל.
כשאיש דת ניחן ביכולת סיפור, בשלהוב המון – זו מיומנות אמיתית, עומדת בפני עצמה, שמתועלת בציניות או בטמטום תמימותי לקידום רעיונות נבערים.
הסתייגות
בצניעות אוסיף, שהבחנה זו היא הבחנתי. כך אני רואה זאת, בעת כתיבת שורות אלה.
6 תגובות בנושא “נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי, Novo Intellectual”