בייצים מחביתה

להערכתי, בחירת מכונית,
מוצר יישומי היפר פרקטי, עם ערך כלכלי גבוה,
בעל משמעות בתוצרי העדפות פרסונליות, ערכיות, אסתטיות, ותקשורת סוציולוגית,
היא רכישת טובין שמגלמת באופן המובהק ביותר את סט הערכים היסודיים המפעילים את הרוכש.

יותר מדירה שמתכתבת עוד יותר עם פרקטיקה ומהווה מרכיב דומיננטי יותר במכלול הרכוש,
ויותר מתכשיט, שעון, שהוא פחות ערך יותר, והמגוון רחב מדיי, ולכן טעון פחות.

זוכר מישהי ממשרד פרסום שאומרת- 'אני רוצה אוטו שחור', ואין לי את היסוד להניח שמכירה את הנרי פורד פורד ואמירתו על צבע מודל T.
זוכר את הלהיפך- חבייר בא אלי לבדוק האם תא המטען תואם את צרכיו.

הבחירה מבטאת את סט הערכים האישיותיים על מדרג החשיבות בממשק עם האובייקט הנרכש.

אבל להיפך יותר מסובך. אי אפשר לגזור על ההוא שרכש מכונית מסוימת על אופי מסוים. צר מדיי, כוללנות נמוכה מדיי,
אפילו שזכר מזדקן, נקבה מתבגרת, במכונית אקסצנטרית, עם גג פתוח, הם מקרים פשוטים.

אופנוע?

על משקל חלק אחד מחיינו המנטליים אנחנו מכוללים חוקים,
באחר, אנחנו מוציאים עצמנו מהחוקים שזה אתה כללנו
,

אפשר לראות בפשטות בכל רוכב אופנוע, ככה ככה וככה.

מצד שני, סף הכניסה לרכיבה על אופנוע גבוה יותר,

  • פרקטיקת הוצאת רישיון נוסף,
  • רכישת מיומנות רכיבה מורכבת יותר,
  • התגברות על אתוס החשש,
  • התנועה חשופה לחום קור ורטיבות

הופכת את ההעדפה של איזה כלי לבחור, מייצגת, עם טוויסט, אף יותר מזה הבוחר מכונית,
גם אם אי אפשר לשחזר ביצים מאומלט.

Share

השאר תגובה