מאפיינים
עמדה, כל עמדה כולל ובדגש על פוליטית, מתכתבת עם סט סנטימנטים מוטבעים, מתוחזקים ומבוקרים.
עמדה פוליטית בשונה ממדעית, מתכתבת עם ערכי התנהלות באחו פרט – חברה– ריבון.
לעמדה ערכית בסוגיות אלה אין התייחסות כ'נכונה' או לא,
אלא מתכתבת עם מאפיינים:
- התייחסות לסוגיה ללא הקשר,
- התייחסות לסוגיה בהתאם לתיוג שלה, הטמעה של התייחסות אליה בעבר,
- התייחסות לסוגיה בבחינה מחדש של תפישות מוכרות שעומדות במבסחן רציונלי.
הבחנה בין תפישות
תגובתיות | הזדהות | בחינה וערעור | |
| תמצית התייחסות לסוגיה | ללא סט התייחסויות ערכים מקדמית. | שימוש בקודקס ערכעים מוטמעים, שיוך התייחסות לייצוג נתפש של גישה מקדמית. | בחינת האינסטינקט לייחס סט ערכים מוטמע, ואז קבלת החלטה האם לעשות זאת, או לא. |
| כינוי | 'דג זהב', ינקות, פרקטיקנים, נטולי תפישת עולם, בורים | 'עצלות אינטלקטואלית', נורמטיביות, אמונה, נאמנות, | 'טהרנות', אינטלקטואלים |
| שיוך | טרום בגרות, פסיכופתיות, היעדר 'ערכים', | נורמטיביות אמוניות, התכנסות הזדהותית לקולקטיב מהווה ערך חיים מוטמע. ספיחת ערך אישי, לגיטימציה התנהלותית מהטמעות בקולקטיב, קונפורמיות כצידוק, | חתירה אופיינית לרציונליות. |
| קונסטרוקציה | מחוייבות למצב עכשווי, תפישת אינטרס או תגובתיות לסנטימנט. מצב טרום בניית סט קונסטרוקטים מובחנים, ייתכן פרמננטי – שלא ייבנו. | בנייה, הזדהות ותחזוק קונסטרוקטים מוטמעים, ספיחת ערך אישי משיוך לקולקטיב, | שלילה, פירוק וערעור, ובניית הסבר קביל רציונלית על ידי תודעה בלתי תלויה. רתיעה משיוך תיוגי לתפישהנ ערכית. |
| מקור | נתפשים כנטולי תפישת עולם, רתיעה, עסוקים בהשרדות או נטולי ערכים בבגרותם.. | תוצרי סוציו-אקונומיה והשכלה שנטמעו עם סביבה תפישתית. | התחככות במגוון תפישות תוך ניסיון לערערן. |
| תפישת ערך | ספיחת ערך מיידי מהחלטה תואמת סנטימנט או אינטרס. | ספיחת ערך מאישוש התכנסות נשאפת לקהילה. | ספיחת ערך מ ♠ מפירוק מצב, ♣ מניסוח הסבר, ♥ מעצם בחינה מחודשת, ♦ והן מקידום אישי במסגרת טוב מצרפי. |
| הסבר | פטור מהסבר לתהליך. | התכנסות לייצוג תפישתי חוסך הסבר. הסבר לקוח או עומד בהלימה להסבר מקדמי כדרך התייחסות לסוגיה. | בניית הסבר הוא אמצעי להתמודד עם סוגיה תוך בחינתה מחדש. |
| התקלות בסוגיה | בדיקה מול – ♠ איזה סנטימנט ♣ איזה אינטרס מקומי עליהם לרצות, במנותק מהקשר, היסטוריה או בקרת ייחוסים. | אלגורתים בודק איך נהגו בעבר, פנייה אינסטינקטיבית למקורות, ניסיון לאשש תפישה מקדמית על ידי הטיית ההתייחסות להזדהות. | פתטי לחשוב ש 'חתירה ל'רצונליות' אינה מסתמכת על ידע מקדמי. תפישה רציונלית בוחנת התייחסות לעמדה במנותק מתיוגה כמייצגת השתייכות מקדמית. התייחסות לסוגיות ערכיות בהיבט מדעי שאינו מכיל התייחסות ערכית מעצם השיוך. |
| מיומנות | ♠ מידת היעילות בה תודעה בוחנת מצב ופונה לסנטימנט מוטמע ♣ או לבחינת אינטרס, ♥ ובהמשך האם ישנו מרכיב חרטה. | מידת ההיכרות עם בית המדרש, הבית האידיאולוגי, וההתכווננות להתייחסות המקדמית לאידיאולוגיה ה'מטפלת' בסוגיה. יעילות ההתכנסות לטיפול ממותג מקדמי בסוגיה. | יכולת פירוק רציונלית למרכיבים של סוגיה ובניית הסבר קוהרנטי שעומד במבחני תקפות רציונליים, גם אם נדחה מסיבות שאינן רציונליות. |
| דינמיקה | כל סוגיה תבחן מחדש בעת היחשפות אליה. | בתת הז'אנר ייבדלו בין יֶתֶר לחֶסֶר דינמיות במידת אדיקות שימור תפישותיהם ונאמנותם לקולקטיב הזדהותי כזה או אחר. | בבחינה המערערת תיתכן תפישה של 'התרסה' ו'להכעיס' לא עניינית. זו תפישה שמשרתת את תיוג האוחז בה ככזה. |
| היררכיה אינטלקטואלית | בסיסית | ממוצעת | חורגת |
| יומרה | אין | קטנה | גבוהה |
| התפתחות | ינקות | בגרות | יציאה מנורמה |
| כיוון תנועתי | מעטים ישארו במצב זה עד לבגרותם, אלא רק בסוגיות מסויימות, | תנועה של רוב בעלי התודעה לכיוון התכנסות הזדהותי, והתייצבות בו. אין חזרה אופיינית, אלא בסוגיות בודדות, ולא התפתחות שמסירה התכנסות הזדהותית ערכית. | ממצב של בחינה ראשונית ישנה התפתחות לבחינה רציונלית. ישנן סוגיות שהתתיחסות אליהן הזדהותית, וסוגיות שאין לגביהן מודעות כמתכנסות הזדהותית, אם כי ההתניה לערעור נשארת. |
| פרקטיקה | המצב המקדמי בטבע בו למעט פרדיגמות השרדותיות, מצב הוא ראשוני, ועל האורגניזם להתמודד מולו נטול הנחות מקדמיות, למעט השרדותיות מהמעלה הראשונה. | בתי הספר, המדרש, האקדמיה, החשיפה ל- Information טיפול בארגון מידע וחשיפתו ממאגרים, כדי לחסוך טיפול ראשוני בכל סוגיה. | מדע. סוגיה אמורה להיבחן |
