כשל רווח בין תבוניים- חוסר הבחנה בין תפישת ערך אישית ו/או קולקטיבית לבין מחשבה סדורה נטולת הטיות אלו.

מחשבה רציונלית

מאפייני מחשבה רציונלית, לעומת…

 

פרדיגמה בלתי מעורערת

תפישה המניחה פרדיגמה ראשונית, בלתי ניתנת לערעור
[קיום אל, חשיבות מדינה, חשיבות סמלים.]

מחשבה היררכית

הליכי מחשבה הנבנים על ידי היררכייה הסקתית, על מה שנתפש חושית ומעובד תודעתית.

מוחלטות עבר

נמנעת במודע מהטלת ספק, חותרת מוחלטות תודעתית,

 ספק עבר

מטילה אינהרנטית, ספק בכל הנחת עבר מקדמית,

מוחלטות עתיד

חתירה לעתיד 'טוב', 'מוחלט', 'נצחי', שקיומו הוא תוצר ייחול, 'שינוי בעלילה' דאוס אכס מכינה, לא אבולוציה של פעולות ממצב קיים.

ספק עתיד

מטילה תמידית ספק בכל תוצאה עתידית שהתקבלה,

חתרנות

כפירה בעיקר, החלשת יסודות אמונה ותפישה, מהווים שמיטה של יסודות האמונה, סכנה, איום על בניית תוצרי התפישה הבלתי רציונלית.

ספק כערך

הטלת ספק הוא כלי באמצעותו מבינים מציאות ומבחינים בין מחשבה רציונלית לכזו שאיננה.

מלל יוצר

מלל הוא, גם, כלי ליצירת מציאות בלתי רציונלית.
ישנן מלים עם ערך- חיובי או שלילי, אם משהו נאמר הוא מקבל משמעות בשל קונטקסט אמירתו, וכך נוצרת מציאות 'מילולית'.

מלל אוחז

מלה כאינסטרומנט אוחז:

מלים הם הכלים בהם תודעה תופשת את חיוויי המציאות, מעבדת אותה, מתקשרת את תוצריה.

כוח עליון מארגן ומסדר

בגרסת

  • הדת, האל- הנחה שיש כוח עליון עם אג'נדה שאחראי על המציאות, ניתן לגייסו בתנאים מסויימים לטובת פרט,
  • עם, מדינה- גוף עם יישות שיש לו ערך נצחי גורלי, יש לשרתו הוא אחראי על גורל פרטים.
מקרה והכרח

חוסר הבנה ליצירת תנאים מקדמיים שיצרו אינטראקציה הכרחית בין מרכיבים- אותם יש לפצייח ולהבין.

 

על הציר בין אמונה בכוח עליון מסדר עד 'לא יודע' ולכן לא שולל, הוא סוג של קבלת קיום כוח עליון.

העצמת כוח ריבון מדיני.

 

שלילת אמונה

שלילת היות כוח עליון [דתי] עצום, מארגן, עם אג'נדה.

התייחסות לריבון מדיני כאל 'רע' הכרחי.

רומנטיקה לאומית

התייחסות למדינה, לאום, עם, שפה, סמלים באופן שחורג מאינסטרומנטליות רציונליות לטובת התייחסות ערכית. רומנטית. מייחסת לממשל חשיבות 'גורל', 'נצח', או רומנטיקה 'אוהבת'.

מבנה חברתי מדיני אינסטרומנטלי

התייחסות לכוח חברתי כמקדם רצון פרט יותר מאשר העדרו, למעשה כרע תפקודי הכרחי ביחס לאלטרנטיבה גרועה יותר, בשאיפה להקטין כוחה כמפריעה וכמכוונת רצון פרטי.

בריאה באמצעות כוח עליון

רצף מאורעות שהתחיל היכן שהוא, בהחלטה של כוח כלשהו,

 עבר הסברי עלום

מטפלת בעבר כרצף התפתחותי, עד השלב המוקדם, שלו אין הסבר. בשלב זה, נעצרים בהבנה שנותרים ללא הסבר רציונלי. חיים עם הבנה זו ב'שלום', מקווים שבעתיד כלשהו עת ייצבר מידע נוסף, יישללו הסברים קיימים, עוד שלבים יתבהרו.

כלל – פרט

הפרט נגזר, מקרה פרטי של מכלול עם משמעויות מוטמעות, ערכיות, תחושות

  • גורל וייעוד משותפים,
  • ספיחת ערך מעצם השתייכות למכלול שהפרט לא עשה דבר כדי להשתייך אליו,
  • מכלול אחר מהווה 'שונה', מאיים, נחות מעצם היותו 'אחר' עם מנגנון זהה של מערכת ערכים רק עם ווריאנטים שונים
    (עם אחר, דת אחרת, סמלים אחרים, מנהיגים אחרים),
  • תחושת חשש ואיום מ'רציונליסטים' שבזים לתחושות אלה.
 פרט – כלל

הפרט רואה עלמו כאוטונומי, כחלק ממעגלים מתרחבים תוצרי

  • התארגנויות אד-הוק בעלי משמעות התארגנותית לצורף מיקסום וייעול משאבים לטובת עניין משותף, או
  • סטטיסטיות, מלידה או מנסיבות כשיתוף שפתי, גזעי, עם מאפיינים סטטיסטיים, נטולי ערכיות מובנית
ערך אי-רציונליות

בנייה וטיפול בציביון דתי, אתני, אתוסים ומיתוסים, סמלים וטקסים, באמצעים רציונליים לטובת שימור מבנה שרירותי קיים, לספיחת הסכמה ושיתוף פעולת המון מתכנסים לאימוץ רעיונות בלתי רציונליים.

[סגירת בתי עסק כדי לשמור על צביון דתי,
50 שנה למלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים.]

 ניתוץ מבנים לא רציונלים

טיפול בפירוק מבנים שרירותיים לטובת זכויות פרט ואדם.

הווה ככוונת ריבון

מטפל בהווה כסט 'הטבות'/ 'גזירות' של כוחות עצומים עם אג'נדה,

הווה כהקפאת בחינת תוצרי עבר

מטפלת בהווה כתוצר של מאורעות קודמים, שהווצרותם, מיקומם, פעולתם או השפעתם היא מקרית, כאוטית נטולת סדר מארגן כלשהו, והמציאות היא תוצר האינטראקציה ביניהם, נתונים לחוקי פיזיקה, שלא ברור איך נוצרו,

עתיד כיישות עצמאית נתונה לכוח מארגן

שאיפה, ייחול, לתפניות בעלילה שיביאו לעתיד מוחלט טוב, נצחי, אם גם הבנה, הכרה, חשש, שאולי בעצם, לא יכול לקרות,

עתיד כאקסטנציית הווה

מטפלת בעתיד כ-הווה שטרם הגיע, ואוטוטו יתרחש, כהמשך ההתנהלות של אלמנטים המתחככים האחד בשני על מצע משותף, ללא כיוון-על,

מציאות במבחן

חיווי מציאות נתון לבחינה האם:

  • עומדים בסט הפרדיגמות שאומצו,
  • איך משפיעים ערכית על סט התפישות,
  • איך משפיעים על מצב הרוח,
  • האם משרתים עתיד נשאף טוב יותר,
 אין משמעות ערכית למציאות

חותרת לגילוי השלב הבא בכל תפישה, בניתוק ממשמעויות כלשהן, ערכיות, מצב רוחיות או מציאותיות,

חקירה על תנאי

שלילת תוצאת חקירה, או הפסקתה טרם מיצוייה אם התוצאה המתקבלת לא עולה בקנה אחד להנחה פרדיגמטית או 'לא טובה' ערכית באיזשהו אופן.

 חקירה מנותקת מתוצאה

חקירה, כל חקירה חותרת לתוצאה במנותק מהנחות מקדמיות אחרות:

  1. אין לתוצאה,כתוצאה, משמעות ערכית במובן של 'לא כדאי להמשיך לחקור אם מסתבר ש…'
  2. אם תוצאה מתקבלת סותרת הנחה מקדמית, הערך לבעליה – של החקירה לא של התוצאה, עולה שכן
    1. מידע חדש נרכש,
    2. תוצאה אחרת עוברת מבחן תקפות-
      ערך הטלת הספק מממומש.
צבר תודעות מתקף, בהחלטה

הנחות מוחלטות שהיו צריכות להתקבל על ידי אחרים.

[לא ייתכן קבלת קונספט של 'דת', 'מסורת', 'עתיד נצחי טוב', ולבחון את תקפותן.]

תודעה אוטונומיתכל תפישה ניתנת להבנה על ידי אחר, סימולטנית, ללא קשר אליו,
תוך הבנה שאין יכולת כעת להסביר כל תופעה, ובעתיד כלשהו, עם הצטברות הידע, אולי, תובן.
רוב מתקף

מתוקפת, מתנחמת ב'נורמטיביות', סופחת עידוד מהסכמת המונים – יש עוד המונים שחושבים כך, ישנה אי-הבחנה בין תוקף הנורמטיביות לתוקף הרציונליות-
אם המונים צמים בימים מסויימים או מחליטים לא לערבב בשר אם חלב, אלה ערכים שאינם רציונליים, שמקבלים לגיטימיות מריבוי משתמשים בהם, וכדי לקיים אותם יש צורך לפעול ברציונליות.

תקפות היא בהקשרים לוגייםתפישת מציאות לא נתונה לתקפות דמוקרטית- הרוב מסכים או שולל אותה.
היא איננה נכונה יותר או פחות אם יש רבים שגורסים כך, גם אם כל האנשים חושבים שכדור הארץ שטוח או שהיקום סובב סביבו.מה שנתון לדמוקרטיה זה ההחלטה על תצורת מבה חברתי ומערכת הערכים עליו מושתת.
יצירת ערכים

התייחסוות ליישויות אמורפיות כבעלות נוכחות ממשית, כאלוהים, מדינה, סמלים.

ישנו מושג של 'ייעוד', כלומר ציפייה של מישהו, של גוף, להתנהל על פי 'ייעוד' צו של כוחו עליון, כשאין שאלה, תהיה או ערעור, מי המתווך בין 'ייעוד' זה לבין 'תודעת' מי שמקבל את הקונספט הזה.

מרכיבי מציאות נטולי ערכיותאין עירוב בין רכיבי מציאות לבין ערכים שמיוחסים להם- גורם מסדר אין, עד שלא הוכח אחרת, מדינה היא גוף חברתי שאמור לקדם את האינטרסים של פרטיו, אין לו מהות, רצון, ערך, וייעוד כשלעצמו.
נכון = מתוקף נורמטיבית.

מחשבה שאיטנה עומדת באמות מידה רציונליות מייחסת לערכים נורמטיבים, משמרי מבנה קולקטיבי תיקוף רציונלי.

 'נכון' ≠ ערכיהבחנה ברורה בין 'נכון רציונלית' שעומד בתקפות לוגית היררכית, הבנה על ידי אחר שאינו קשור להתנהלות ערכית נורמטיבית.
טקס, סמלים כאינסטורמנטים

יצירת ערך באמצעות ייחוס ערך להתמרת חפצים או פעולות רציונליות לכאלה שאינן לטובת יצירת מכנה משותף רגשי בין אנשים שניתן לניהול והטייה רציונליים על ידי מנהיגיהם.

שלילת הסמלהאין ייחוס ערך או משמעויות למה שאינו נתפס ועובד על ידי החושים,
ערכים מוחלטים

שימוש בערכים מוחלטים כ'קדושים', 'הקרבת' ערכים ריאליים לטובת ערכים 'מקודשים', הגבלת חופש תנועה, אכילה, לטובת 'צביון',

ערעור מתמיד

אין ערכים מוחלטים, בלתי ניתנים לבחינה וערעור מתמידים.

יצירת מציאות באמצעות תודעה

תודעה גם משפיעה החוצה:
מה שקורה בתודעה, אם רוצים מספיק,אם מייחלים, מתפללים, מגייסים כוחות חיצוניים באמצעות התודעה- ישפיע על מציאות מחוץ לתודעה.

תודעה כמפנימה ומפרשת מציאות

תדעה היא ממברנה חד כיוונית פנימה:

יש עליה השפעה מתוך היותנו בני אדם חשופים למסרים, רצונות מאוויים, תשוקות יצרים שלנו ושל סביבתנו.אין לה כשלעצמה, ללא תיווך פעולה, השפעה על המציאות.

כוח נאצל משליט, מגונן יוצר

הפעלת כוח לשימוש הסדר, להרחבתו, למגננה מפני איומים, וככזה נחשב כהפעלת כוח נאצלת.

כולל שימוש בטרמינולוגיה אופיינית של 'ערכיות מלל' כ-'טרוריסט ללילה אחד'.

כוח מינימלי

הפעלת כוח מינימלי כהגנה עצמית, בבקרה לפני מעשה ולאחריו, שכן הכוח פוגעת ברצון, בחופש האחר, שווה בחשיבות, כל זמן שהיותו אינו מהווה קיום.

רבולוציה רעיונית

תפישה שיש להשית, רבולוציונית, בפעולות שרירותיות- משימוש בכוח רוב, או בכוחות אחרים תפישות שרציונלית לא היו מאומצות.

[לא ייפתחו חנויות בשבת- לא יהיה מסחר, אוכל שאינו כשר ייאסר- לא ייאכל.]

אבולוציה רציונלית

תפישה שעם התעצמות הידע והניסיון סך האנושות מתקדמת אבולוציונית להבנה רציונלית של מרכיביה.

תחזוקה רגשית

מניעת מידע מבעליו שעלול לגרום אי-נוחות.

תחזוקה אישית

לכל מידע שקשור לפרט יש ערך, ואין מניעה לקבלתו בשל תחושה לא נוחה.

הארץ: הזמנה לפריצה
הארץ: הזמנה לפריצה

הקורא הנבון, אם הגיע עד לכאן יחליט באיזה טור נמצאים מאפייני המחשבה הרציונלית,
ויותר חשוב ומעניין-
היכן הוא?

מידתיות

אין פתרון מתימטי נכון, נכון מאוד, ומאד מאד נכון.
יש פתרונות עם רמה משתנה של טעות, ריחוק מתשובה נכונה.

כך,
אין מחשבה רציונלית מעטה או רבה.

ישנה מחשבה שמתרחקת מרציונליות במידה מועטה או רבה.

כבחינת טוהר מים – מחפשים את האלמנטים המעיבים על הניקיון,
אין לבחון ערכית- קיימים- לא טוב, אינם קיימים- יופי.

בבחינת מידת אי-רציונליות של פרט, יש לבחון את גילויי האי-רציונליות שלו, האם קיימים או אינם קיימים, עוצמתם תכיפותם, כדי להעריך את מידת הרציונליות של בעליהם,
שכן,
לא יכולה להיות מחשבה אי-רציונלית תמידית, החיים לא היו מגיעים לאן שהגיעו בהעדר מחשבה רציונלית.

לכן,

יש לבחון האם למחשבה רציונלית 'הוטמעו גילויים בלתי רציונליים,
ולא גילויי התנהלות רציונלית לשאינה.

הארות והערות נוספות

להבנתי,

  • בדרך כלל לאמוניות דתית, או בגרסתה המודרנית שבו הכוח העליון הכל יכול הותמר בכוח אחר מעט חלש יותר- הריבון המדיני.
  • עם זאת, מחשבה שאיננה רציונליות יכולה להיות מנותקת לאמוניות ולאומנות ומקושרת לניהול עצמי של מי שמתנהל ביירוט, רצונותיו, דחפיו, תשוקותיו, טעמיו, באופן לא רציונלי.
  • ישנה איכות רציונלית אחת- חתירה לרציונליות מוחלטת,
  • ומכיוון שהמציאות מורכבת וישנם בה עירובי ערכים, רצונות, טעמים והעדפות, ישנה 'איכות בלתי רציונלית' טבועה:
    מידת חתירתו של אדם לפרוגרסיביות, למחשבה רציונלית היא סוג של תכונה אופיינית על ציר זמן של פרט.
    אין תנועתיות– אין דינמיקה של מישהו 'מעלה' 'מוריד' את מידת היותו רציונלי.
  • אנשים, במובהק, ערכית, רוצים לתפוש עצמם כרציונליים. מתייחסים לכך כערך לא כ'תכונה'.
  • אנשים דמייחסים להם מחשבה בלתי רציונלית תופשים זאת כהפחתת ערך.
  • אנשים מקשרים שמחה, אושר, עם אי-רציונליות,
  • ולא מבינים שטעמים, יצרים, רצונות, העדפות מקורם בגורמים שאין ידע, הבנה מוחלטת, שליטה מלאה עליהם, אבל מי שמפעיל אמצעים רציונליים לנהל אותם, לדרג אותם באופן עדיפויי, להשיגם- סיכוייו להגשימם גדלים לעומת מי שרק מייחל להגשמתם, ורוצה מאד מאד מאד.
  • כך, בעלי ביטחון יכולים לחיות באי- הידיעה ובהטלת ספק,
    נעדרי ביטחון יוצרים מוחלטות מלאכותית במקומות בהם אי-הוודאות מקננת ומאיימת.
Share

2 תגובות בנושא “מחשבה רציונלית”

  1. "התנהלות נורמטיבית היא התנהגות רציונאלית גם אם לא עומדת בכל אמות המידה שלך"

    "בכל מקרה אחת החוויות המענגות שלך היא הצבעה על אישיותך הנאורה ביחס לאחרים."

    כתב האיש המתוק שכתב,
    והחליט לא להגיב בפוסט.

    אני מתייחס לביקורת, ומתעלם מהמלל המתוק המקדים.

השאר תגובה