סולידריות – אחיזה תודעתית

אחווה

תודה לע.ג., שבהשראתו הפוסט נכתב.

אחיזה תודעתית

סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים.

מאפייני סולידריות

בשונה מהתארגנויות אחרות:

ערך מעצים

סולידריות מתאפיינת בייחוס ערכי גבוה לעצם ההתארגנות, שמטרתו להיטיב עם כלל הפרטים, לא של פרט בודד, המשייכים עצמם וולונטארית, לא בכפייה.

העצמה מיסטיות

בקיום סולידריות על בסיס איום השרדותי, זיקה בין פרטים יכולה להתעלות לרמה מיסטית של מעבר מ

  • מצב קיומי, עכשווי, לאטרלי משותף – בעל הזיקה אבותיו וצאצאיו החיים,
  • למצב וורטיקאלי – על דורי, זיקת הסולידר לאבותיו שאינם חיים עד לצאצאיו שטרם נולדו, אחיזה אמונית בשותפות גורל בניהול כוח עליון מארגן, אלוהי, משותף.

המושג סולידריות נכרך עם 'אחווה'. כחלק מהעצמה רגשית של ההתארגנות, במטרה לספוח מהחולקים את ערכי הסולידריות להתייחס לעמיתיהם ברמת קרבה ראשונית – אחים. העלאת קשר בין אנשים לרמת קרבה מהמעלה הראשונה נועדה

  • לייחס חשיבות קיומית להתארגנות,
  • במטרה להקצאת משאבי משתתפים ברמה מקסימלית לקיום וקידום מטרות התארגנות, עד לרמה של פעולות החורגות מסבירות רציונלית, בכלל זה צידוקי הסתכנות פיזית, אלימות או הקרבה אישית, בשם הרציונל של הגנה על, קידום את 'אחי'.

סולידריות אנונימית

הבסיס המאחד מובהק וחזק דיו באופן שפרטים חשים סולידריות אחד לאחר גם אם הם אינם מכירים אחד את השני.

מאורגנים–מארגן–ארגון

סולידריות תלויה בקיום משולש שלושה קודקודים:

  1. מאורגנים סולידריים
    פרטים עם מכנה תפישתי משותף מובחן, שחולקים מטרות מקדמות פרטים, וערכים משותפים, ומזהים מטרה נשאפת להשגה באופן משותף להם ולעמיתיהם,
    הפרטים יכולים להיות מודעים לתוכן המשותף, או שמאובחנים ככאלה על ידי עמיתים או מארגנים, שמטמיעים בהם את ערכי הארגון ומשוכנעים להצטרף,
  2. מארגן סולידריות
    פרסונה מזהה, שמבחינה במכנה המשותף, מנסחת את תכלית ודרכי פעולת הארגון, מארגנת, מהווה את ריבון המגייס את המאורגנים ומניע לפעולה משותפת כנגד המאיימים על הסולידריות.
    תפקיד המארגן בעייתי, שכן הוא אמור להיות אידיאולוג ההתארגנות הראשי – דאגה לטובת הכלל, ונתון לבחינה מתמדת, האם מפיק תועלת אישית מקיום, ליבוי, קידום הסולידריות.
  3. ארגון סולידרי
    ארגון הוא תמהיל דינמי של מאורגנים, מארגנים העומדים בראשם, והתנהלותם על ציר זמן והתממשקות עם המציאות האופפת אותם בתכני הסולידריות.

סנטימנט

סולידריות נסמכת על אינסטינקט חברתי של התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית קונסרבטיבית.

כך, ארגונים סולידריים חולקים מאפיינים של דת ולאומיות באופן התנהלותם.

הנאמנות, המחוייבות, לסולידריות פחותה יותר מאשר, לדת וללאומיות.

המרכיב המבחין בין חברי ארגון סולידריות, כמרכיב המבחין בין דת ולאומיות:

  1. סמיכות תפישתית – מידת ההזדהות עם רעיון הסולידריות,
  2. הקצאה אנרגטית – מידת האנרגיה שפרט מקצה לקידום הסולידריות,
  3. מושא ההתכנסות – פחות חשוב, תחליפי.

יש לצפות שסנטימנט ההתכנסות שקיים בסולידריות ינבא במידה רבה התכנסות גם לדת, ללאום, לאהדה סםורטיבית, לכוחם או לחלקם – האינסטינקט הסנטמינטלי קיים.

התפוגגות

סולידריות נפסקת כאשר כמיהת מסה קריטית של פרטים  למטרה שהנחתה אותם נעלמת.

היעדר הנהגה הוא גורם מעכב ומחליש אך לא קריטי לקיום הסולידריות שממשיכה לקנן גם אם בתצורה בלתי מאורגנת, אם ישנו מצב חברתי שנתפש על ידי קבוצת אנשים שהתארגנותם תטפל בו טוב יותר מאשר בנפרד.

תיחום פנימי חיצוני אדיש

ההתמצקות ההתארגנותית מבחינה בין

  • עמיתים, השייכים לארגון – מקדמים את מטרותיו,
  • יריבים, מי שתכלית הסולידריות לפעול נגדו, כעוין את מטרות ההתארגנות,
  • אדישים, מי שאין לו השפעה על ההתארגנות,
    • כדאי לקבל את אהדתו לרעיון,
    • ולעצם ההתארדנות הערכית שבבסיס ההתארגנות.

ויקיפדיה

מקור עברית.

תרגומי מאנגלית:
סולידריות היא קבוצת אנשים שמתאגדת סביב תחומי עניין, כוונות, נושאים, אהדה, משותפים. המונח מתקשר לקשרים חברתיים מאחדים.

Share

השאר תגובה