ד': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

סוגיות פופוליסטיות

פרק ג': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט

טביעת אצבע תודעתית

מאפיין תפישתי זה הוא 'טביעת תודעה' שנטבעה עם התפתחות אינטלקטואלית, על מצע גנים והשפעה סביבתית כוללת – ייחודית לאדם, במובן שמאפיין אותו.

שינויים מינוריים, כבטביעות תודעה אופייניות ייתכנו עם חשיפה מודעת לתכנים ומתודות, שאורגנית, תודעה עם מאפיינים שמרניים נמנעת מהם.

הלימה

• מסרים שמרניים מכילים ומקדמים א-פריורית קיום דת, עם, לאום, קבוצה, חברה, קהילה, קולקטיב, כערך שלעצמו, נשגב, עליון על הפרטים המרכיבים אותו. מתוך כך מייחסים חשיבות-על עד רמה מיסטית לריבון, כאידיאת ההתארגנות החברתית המאחדת ומתפעלת את קיום הקולקטיב.
• מסרים מסורתיים אוחזים ברעיונות הדוקים, פשוטים, ברורים, ציוויים, אמוניים; קיום אל, מדינה, קיום וקידום פעולות הנובעות מאמונה זו אינם יכולים להכיל מורכבות מערערת עמדה שהאל קיים ומושלם, או הטלת ספק בשאיפה שמדינה תהווה ריבון כולל, אחראי על ביטחון וקיום אזרחיה, גם במחיר חייהם או חיי היקרים להם.
•  מסרים כְּאֶלֶה מחייבים תקשורת ציוויית בלתי ניתנת לבחינה או ערעור. אין כוונה, רצון ומתוך כך גם לא יכולת הטלת ספק בעיקרי אמונה, או בנאמנות לחברה כמדינה.פוסטולטים אינם יכולים לדור בסמוך לביטויי לשון המעטה, הבחנה בדקויות, השתמעויות אמורפיות, ערעור לוגי, בקרה, דו או רב משמעויות, מעבר למשמעות ראשונית נתפשת.
  על פניו, תפישת אלוהות מצריכה מהמאמין יכולת אבסטרקטיוּת מפותחת, שכן הרעיון מופשט, בלתי ניתנת להבנה, הוכחה והכלה. בפועל, ניתן להבחין שתפישה אמונית רווחת יותר בסוציו-אקונומיה נמוכה, ככל שהתארגנויות אנושיות מוקדמות ופרימיטיביות יותר ומשכילות פחות – כלומר שמרו על עיקררי אמונתן והצביון הנלווה לכך, כן הן מוטות יותר לאמונה, לקונפורמיות פרטיהן, שאם לא כן, לא היו שורדות.
  חברות משמרות מסורות לשם שימור הצביון הקולקטיבי, נוטות יותר לקבל פתרונות חד-משמעיים לשאלות מורכבות או חסרות מענה. חברות אלה תולות בכוחות עליונים מארגנים תקווה לעתיד טוב, וייחול להשפעה על שיכוך זעם כוח עליון אבסטרקטי, או לריבון רב עוצמה שמקיים קשר סימביוטי עם ריבון אבסטרקטי – אלוהות דת, וזאת כדי לשלוט בחסותו בהמונים המקבלים את מרות כוחות-על.

  נטיות אלה פוחתות ופחותות ככל שההשכלה גבוהה יותר, פרטים תופשים עצמם כפוטנטיים על הקורה להם, יכולתם להתמודד עם המציאות האופפת אותם. ככל תפישת הביטחון העצמי מפותחת יותר כן מצפה לאתר יכולת ערעור על אמונה בקיום כוחות עליונים*.

  ---

  * אין הלימה בין בין ככל שתחושת הפוטנטיות גדולה יותר, כן האמוניות נמוכה יותר. אלא, כשיש תחושה פוטיניטיות יש ציפייה לתלות אמונית נמוכה

• תודעות קונסרבטיביות מתאפיינות, גם, בחוסר יכולת, סבלנות, העדר הכישורים להיות במצבי ספק או אי-ידיעה בתחומי התפישה.
  לכן, מייחסים לריבון יכולות-על – אם הוא אל, או לחמש את המבנה החברתי – מדינה – ביכולות ובסמכויות מוגברות על אזרחיה, ומתוך כך להיות חזקים יותר מול איומי-חוץ.
• רעיונות פשטניים, נמנעים מחתירה לתקפות רציונלית. כמוטי יישום סנטימנט, רעיונות אלנה יינשאו כהכרח, גם אם לא מספק, על פלטפורמה של רהב מילולי, וביטויים פרואסתטיים. תפקיד רהב מילולי זה הוא לספוח אהדת המון מוטה סנטימנט משותף לכדי תקפות נורמטיבית ממקורות סמכותיים המנפקים רטוריקה ממין זה באופן רפטיטיבי המטמיע מסרים במומנטום חזרתיות, שיתקבלו על דעת קהל מובחן.נואמים שנתפשים כמעולים, משלהבים, משלבים אלמנטים של חזרתיות עם רהב מילולי וגרפי שיישא תוכן.
• מכניקה תפישתית מוכוונת לתודעת קהל יעד מוטה לרעיונות אמוניים באמצעות כלים תואמי יכולות מנטליות מובחנות. תודעה אמונית, מיומנת בצמצום רעיוני, סביר שלא תוקסם או תשתכנע מתפישות מורכבות מערערות חותרות הבנה רציונלית. הבחנה זו היא תוצר סביבה מובחנת, יכולת אינטלקטואלית מסויימת, הטמעה אינטנסיבית רציפה הנמנעת מבקרה רציונלית לדיסציפלינות הנבחנות או הטייה להשכלה בתחומים מופשטים.
• הטייה לרעיונות רומנטיים מאפיינת תפישות קונסרבטיביות, מטפלת בסנטימנט, באינסטינקט הזדהות מתכנס קולקטיבית.

רעיונות פרט–חברה–ריבון פוגשים

• סנטימנטים אנושיים,
• מגוונים – לכל פרט עשוי להיות סט סנטימנטים שונה,
• בתמהיל בלתי ניתן לכימות,
• ברמות עוצמה – מידת האנרגיה בו פרט מוכן להקצות למימוש הסנטימנטים – שונות,
• ומכאן, מידה שונה בחתירה למימושם.

כך, רעיון שמלכתחילה אינו מתיימר להידוק לוגי היררכי, יפורש בריבוי היבטים מהנחשפים אליו. ככל שרעיון פחות רציונלי יש סיכוי שיטושטש יותר, ורעיון מורכב – יתבדר לחלוטין.

לכן יש צורך בסרט, טבעת, שיאחז, מבחוץ, חיצונית, מלאכותית את מגוון השוני של מרכיבי הקהילה, ובהסכמת הפרטים לאחיזה זו, הסכמה וולונטארית או בכפייה.

לאור זאת, אי אפשר לנסות להיות אפקטיביים על ידי טשטוש מסר בשימוש באנדרסטיימנט, חתירה ליושר אינטלקטואלי, שיבוץ ניואנסים, או התהדרות בסבטקסט שיטשטשו מסר.

פרק ה': אנדרסטייטמנט, דיאלקטיקה, יושר אינטלקטואלי, ניואנס, סאבטקסט