רוטינה, אלימות, מקריות
פעולה, מעשה, ללא תמלול מקדים, היא
♠ או רוטינה
♣ או התניה
♥ או [גם] סוג של אלימות*.
* פעולה אלימה יכולה להינקט, גם אם טרום פעולתה היה תמלול מקדים מחושב.
תפקיד התמלול המקדים הוא לשקול – לעבד תודעתית – את החלופות והמשמעויות של
- פעולות,
- אלטרנטיבות,
- משמעויות,
- כוונה,
- מחיר,
- ערכים מושגים או מופרים.
יסודות התמלול מונחים על שימוש תודעתי, שפתי.
ישנם, חוקים, עוגנים, פרדיגמות שכל תמלול יוצא ממנו♦.
♦ בדימוי מנמיך ומפשט – זהו Read Only Memory לניהול חומרה במחשבים: כדי שמחשב שידלק, יאתחל עצמו ויקרא את צבר ההנחיות שיאפשרו לו להעלות מערכת הפעלה תואמת את תפקודו כמחשב, שלא ידמה עצמו למכונת כביסה.
הגדרה, היא כלי.
תכלית הכלי היא הבנה, אחיזה תודעתית, של אבן יסוד תפישתית באמצעות צבר מלים מכוון לאחוז יישות, תופעה.
על הגדרה ככלי לעמוד בפרוטוקול היררכי וטיעונים לוגיים ורציונלית שפרסונה זרה שנחשפת רק להגדרה ולא רק למגדיר, יכולה להבין את ההגדרה, ליישם את השלכותיה, או אפילו להגיע אליה באופן בלתי תלוי.
כלומר –
'נכונות ההגדרה', מנותקת ממגדירה.
הגדרה מסבירה מציאות, לא יוצרת או בוראת אותה.
לעיתים, תודעה מגדירה עצמאית,
לעיתים מאמצת הגדרות חיצוניות לה.
דתות, נפוצות, 'רציניות', עוסקות בפרשנות של המציאות ויצירת פרוטוקולי התנהגויות שמשמרות את 'טובת' קהילתם לאור ערכים מסויימים.
דתות
- מגדירות אלמנטים במציאות תפישתית,
- מייחסות
- קדושה,
- ציווי,
- איום בעונש,
- תקווה לטובין/ גאולה.
לאלמנטים כדי להמנע מהגדרה.
היכולת, הרצון, הנטייה, להגדרה אצל מישהו היא תכונה, איכות אנושית.
מי שמקצה תשומות תודעתיות לתפישת אבסטרקטיות, שמהן נגזרות פעולות קונקרטיות.
נשמע רע, לא פוליטיקלי קורקט, מסוכן, מסעיר רוחות ומבעיר חיכוכים,
ולכן אולי סיבה לאמר 😆
לדעתי,
למי שעוסק בהגדרות מציאות, והגדרותיו תקפות,
בהיותו מיומן בשימוש בכלי יסוד,
יש סוג של יתרון בהתנהלות בה.
ובאותה עת ומידה,
מי שבוחל בהליכי הגדרה,
מי שבוחר גם אם לא במודע או מדעת,
מקדש את המעשה ללא תמלול מקדים,
ללא שימוש בהגדרות של מושגי יסוד, עליהם נשען, אליהם יכול לחזור-
- בוחר באמונה, כמצפן מנחה,
- מתכנס אלי נורמטיביות חמימה ומשרה לגיטימציה,
- משמר רוטינה שאינה מצריכה מחשבה מקדמית,
- נוקט במעשה אינסטינקטיבי, או מעשה אלימות, שלא קדם לו תמלול,
ובמקרים אלה, לא זוכה בהערכתי להפגנת כישורי אינטלקט,
שלא לאמר – 'מבולבל'.
בעצם כן.
פרקטו־קונקרטים
אנשי מעשה יודעים לרוות את ה־וִיג, את הערך הישיר, המיידי, המובהק, הנספח מפעולה, מוכוונים לשם. הם פועלים כתמסורת של מערך גלגלי שיניים. אין זכרון, הקשר, תמלול עוטף.
גם אם מכווץ את גביניו האמיתיים או המטפוריים,
גם אם נסמך על אחרים.
נחרצות הבורים, או בורות הנחרצים.
קראתי לזה באוסטין טקסס, באוטו־גלידה, קיץ 1986.
3 תגובות בנושא “מעשה ללא תמלול מקדים”