מעדיף לא לשקר
יכול, קורה, בעייתי:
איך משכנעים פרד שדה,
שפירה מתפוחי אדמה
שהושקו על ידי בתולות איטרות יד ימין,
שנמעכו בכפות זהב,
נמהלו עם חמאת פרות מאזינות למוזיקה קלאסית,
תובלו בתבליני מדגסקר
טוב יותייר מחציר?
עיקשות היא איכות בילט-אין של שיקול הדעת;
היצמדות לפרדיגמה מקדמית, שהניסיון מראה ששירתה חיובית את בעליה,
נתיב התקדמות בתרשים זרימת ההחלטה.
היא מקור יניקת ההשראה ההתנהלותית.
האם הצבע הדומה, יעשה את זה?
האם יש סיכוי, שאם יטעם את המחית,
יהיה לו טעים בכלל?
ותודה לבור המתוק,
על ההשראה,
מתעקייש לאהוב אותו כמו שהוא.
בחוסר מעשיותי, יודע לומר,
שהנזקים הגדולים הפגיעות המשמעותיות
שגרמתי לאנשים,
היו לאו דווקא במעשים או במניעתם.
הפגיעות היו באמצעות בחיוויים וורבליים
הקשורים, נוגעים להשלכות על תפישת ערך עצמו.
הי ___ (קרובת משפחתי, אמנם מנישאין, ועדיין מכיר אותה 43 שנה), בוקר טוב,
אם זוכר נכון,
כליכודניקים ימניים,
מה עמדתכם על v15?
הזבלים הם המערך הם שפנו בכדי להכפיש את ביבי וזה גם לא חוקי
שמעתי אתמול שזה לא חוקי
ממי שמעת, מליכודניקים?
לא, נאמר שצריך לחקור את העניין וזה מתאים להם, השנאה למי שלא הולך בדרך שלהם . מי שגרם לשנאה בין אשכנזים ללא אשכנזים. זהם הם רצו והצלחו שכל עמדות המפתח ושלתו הם ולמי שלא היה פנקס אדום היה לו. קשה למצוא עבודה כמו הדוד שלך
איך זה קשור ל v15?
זה קשור לזה שהם זבלים כבר יותר משישים שנה
ואל תשכח מה אבא שלך היה
אבי האהוב מת, לצערי, כבר כמעט 21 שנים.
איך הוא קשור?
מי זבל?
איך V15, קשור לכך?
המערך הם הזבל של המדינה וזה. קשור ל'וי 15'
איך?
ביי
לא הבנתי את התשובה ל'איך', ביי גם לך.
קרוב אלי,
כלומר זה לא בטלויזיה, תכנית דוקומנטרית או משהו דומה. זה כמו החולצה, קרוב.
דיאלקטיקה,
האם העמדה המקדמית קובעת מציאות, והדיאלקטיקה המובילה אליה היא מסלול שיגיע אליה כהחלטה? נראה שכן.
בנוסף, לדעתי, פעילות V15 לא מעבירה מישהו ממחנה הצבעה אחד לאחר.
נהפוך הוא, מתלבט ימני, שרואה את הלעג את הבוז, את הערעור על הקיים, מתמצק, מתמזג, מסתפח ותומך אקטיבית במה שהתלבט.
בכך, ההתארגנות עושה נזק לנושא בגינו נוצרה.
ולא חבל, לא – החוויה שבני חווה שם – שווה את המחיר הזה, ואף את המחיר האישי שהוא משלם.
דאלקטיקה שכן עושה לי את זה:
למושג אנרכיה דבוק ערך שלילי.
לא במובן של צבע,
במובן של פרקטיקה.
אנרכיה נתפשת כמקום ללא סדר, שיטה וחוקים,
ולכן מאיים. להמשיך לקרוא אנרכיה
האם אנשים עם עומק רגשי, עם תודעה רחבה, רגישים,
במצבי אי-נוחות,
טועים,
במימוש נטייתם להקצות את משאבי משאבי הניהול המוגבלים
לתחזוק הפיזיולוגיה האישית,
מחשש, 'מה יקרה אם לא',
ובעצם לא מנהלים עצמם רגשית?
הם מחווים, לעצמם, שהם באי-נוחות.
יותר מאשר אמירה
"תאמין לי, אין יותר שונא שחיתות/ שקר/ צביעות/ ממני…"
האמירה מעידה על עילגות האומר.
האם בהכרח מי שמעיד כך על עצמו, אחרים יאששו?
האם עדות כזו לא מעוררת את החשד שאולי יש במעיד אלמנטים פחות ישרים?
האם יש סולם למי ששונא ערכים שליליים?
נראה שבעיקר מבטא את הכמיהה של מישהו שייתפש כישר באופן מוחלט.
סבלנות היא לצעירים.
כזקן, לי, כבר אין זמן לחכות.
גם כצעיר לא יכולתי להתפאר בסבלנות?
השפילקעס היו משהו מחוצלארץ?
טוב, גם נחישות והתמדה לא היו.
כבר אז,
כבר אין זמן להתארגן מחדש,
מה שיש זה הכל- כל מה שיש.
וההבנה שאין להתגעגע למה שאין, שלא היה, ואולי יהיה.
הקצאת משאבים,
תודעתיים וכלכליים,
על ציר זמן ארוך
לאפיקים שיש בהם עניין
כשהתמורה היא העניין בעיסוק,
ללא ציפייה לקבלת תמורה כלכלית.
Comer a sopa com um garfo.
לאכול מרק עם מזלג.Bombear água com uma rede.
לדלות מים עם מסננת.
במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק"ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.
אני שמקנא באלה שיודעים לומר – 'אוכל לא טעים' – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע.
להמשיך לקרוא מינורי בנורמטיבי ובהתנשאות
"Cafe por favor", מבקש מהמלצרית בארוחת הבוקר במלון.
"עם חלב קר?" היא שואלת, מוודאה, בפורטוגזית, בהיכרותה עם גחמותיי.
"אאו" מתחיל ועוצר, שכן אין לי את המלה ל'לקחת' חלב קר.
איך אומרים 'לוקח'? שואל את הגברת המxימה שאתי.
"תלוי לקחת מה, יש הרבה אפשרויות" עונה.
"טוב", התייאשתי, פניתי למלצרית "לוקייח" בעברית "פְרִיו לֵייט".
אז זהו, שאני גדול כבר לא אהיה –
כולה באתי ליהנות פה, בקטנה, לקצרה, שתיכף נגמרת.
מאז שעמדתי על דעתי, משתעשע בלשחק במחוזות התוכן ופאן,
מתייפח, מציק, ומזיק אם אין לי אותם.
עדות עצמית – 'אני רק מעשיוּת', מלשון פרקטיקליטי, אין מקום ותשומות לסיפורציות.
אמירה מצערת, אותי, פעמיים;
אני מכיר אשמאי חולוני, חילוני, חולני, חולמני, חלמאי, חלמוני, שגורס ש–
פרקטיקה זה לעניים.
מחסור מנטלי.
עוני מצבי יכול להישען על מציאות יחסית שמשפיעה על מצב תודעתי.
בהינתן התממשות חזון ארוך טווח, מימוש א קליינע פויטעקע אפשרי.
מה מכיל הפויטאקע?
למי?
?Ta bom
י(וס)איר דיקמ(ריא)ן
רדפן סיפורים מצ'עממים
לא לפרנסתי,
למחייתי!
עדן המxימה, משתחררת יום א'?
נכון מאוד 🙂
איך מרגישה? כמה שמחה שזה נגמר? מה תחושת המיצוי – למה לא נגמר קודם?!
ממממ אני דווקא מרגישה שהשחרור בא בעיתוי טוב..
מצד אחד אני מרגישה שהגעתי לשיא שלי מבחינה מקצועית ופיקודית, מצד שני יש עוד קצת טעם של עוד… אבל כמובן שגם שמחה להשתחרר ולהמשיך ליעד הבא 🙂
אתמול אמרתי לבן של חבר,
שאביו,
לו, לאב, אני מייחס יותייר יכולת ממה שהוא מייחס לעצמו,
בפועל,
המיר את קבוצת הייחוס הסוציולוגי
בקבוצת השיוך.
והיה ונגזר עליך להתפש על ידי סביבתך כ
והייתה לך האפשרות לבחור,
מה 'נורא' יותר,
איך מעדיף פחות להתפש?
אשמח למענה
אישה.
מוסף הארץ, ליברמן – נייט, הילו גלזר 30/1/2015
מה ז'תומרת?
נורא אוהבת? להשוויץ בספרי דוסטוייבסקי?
קשירת ה'אבל' לרתיעת סביבתך מעקבי הזהב הגבוהים?
התמרת תעוקה פרסונלית לאידיאולוגיה אוניברסלית?
האם מבחין בכמיהת הרצון לאישור, אי-נוחות הרתיעה?
כשבת אחותי הקטנה ביקרה בניו יורק, היא דווחה שברכבת התחתית הפסיקה לפחד ממנה.
