עדות אישית
"אני קפיטליסט ריאקציונר נוסח המאה הי"ט."
אז זהו, שלא לגמרי ממש.
"אני קפיטליסט ריאקציונר נוסח המאה הי"ט."
אז זהו, שלא לגמרי ממש.
אמירה בעייתית ככל שתהא – במקרים מסוימים עוני נראה כמחלה.
כלומר, מתבקש לחשוב שזהו מצב כלכלי,
ונכון, ישנן נסיבות, מאורעות וכישורים.
עם זאת, צפייה במתקשים כלכלית, אלה שחווים עוני, מי שהמחסור צרב את תודעתו, מחוה,
ששינוי כלכלי משמעותי, ממעט להביא מזור לתחושת המחסור.
בדרך כלל, צריכה המאפיינת מצב כלכלי בחסר אמורה לתת מענה לצורך מיידי במחסור המנטלי.
בדיקה רוטינית של מידע אישי,
אינה שאילת מידע,
אלא הצמדות לאחיזת מעקה מצבי רגשי.
לרובנו החיים בורחים.
חלקנו בורחים מהחיים.
פרישת מאורעות על ציר זמן, פירוט הסיבות, ההקשרים וההשפעות להיותם.
בקפה יש מי שמתנצל שלא זוכר את ה-
שמדקלם בנון-שלנטיות דרמטית, או דרמטיות נון-שלנטית.
הקוקטייל שלי:
"דייאט קולה, כוס מלאת קרח מעבר לגדותיה, קש ולימון." להמשיך לקרוא שירה בקפה
כשהתנהגות שהחלה כבחירה
מורדת לרמת 'צורך',
שהיעדרו משפיע על קיום נינוח,
שלא לומר 'השרדות קיומית'.
שמעתי עדויות "התמכרתי״, וצידוק "זה אנושי״ וכאלה.
ראבאק, כשהתנהגות היא התמכרות, מעצם היותה כזו – כדאי לחתוך אותה.
למה? מפני שזו הסכמה עם בחירה ששוללת בחירה.
בעישון, שתייה וצריכת סמים
בשיחה אינטימית עם אושיית ספורט לשעבר, שאלתי-
"תגיד, תגיד, מהי תפישה גורפת של אנשים סביבך, ואתה יודע שהיא לא נכונה"?
חשב רגע או שניים ושחרר:
"כולם חושבים שאני נורא אוהב את אשתי. ואני מזיין בלי סוף."
מכירים את אלה שעוקבים אחרי בן שיחם,
צעד מקדים- מגייסים אותו אליהם,
או צעד מאחור- מחמיאים לו, מתחזקים אותו רגשית?
אלה ואלה חולקים אותו מנעד תקשורתי, משני קצותיו.
מכירים את מי שמְתָקשרים כאילו הם טרמינל של תוכנית מחשב?
מנפקים חיוויים כמה בני שיחם קרובים אל מערכת ההפעלה והזיכרון שלהם.
אוהד קבוצת ספורט מזדהה בעיקר עם האוהדים העמיתים.
הקבוצה היא הפלטפורמה להשתכשכות הסוציולוגית.
בין היתר, אנשים נבדלים האחד מהשני בסט הערכים המנחה אותם.
העניין הוא, שאנחנו בוחנים אחרים באמצעות סט הערכים האישי שלנו.
בשבילי, אנא, לא לעשות דבר.
אם מבקש במפורש – עבורי,
גם אז יש להחליט אם לעשות זאת או לא.
עשה עבורך.
"רעיון הקיבוץ התכוון לפתור בעיה,
שאסור לגעת בה,
לא פתר אותה,
ויצר אינספור אחרות."
"אם משהו שונה מאחר רק בסדרי גודל,
מהותית הם לא דומים,
הם זהים,
ושונים רק בסדרי הגודל."
מים אכן זורמים למקום הנמוך.
השאלה היא, האם בתפישתנו את המציאות, אנחנו מזהים נכונה את נתיב התקדמותם.
ההבדל בין אידיאולוג ל- אידיאליסט: