על פי רוב, מחווה* לאחר,
[פעולת המֶחְוָוה] היא מניפסטציה של הפרוטוקול,
בו המחָוֶוה מנחה איך, על פי איזה ערכים,
היה רוצה שינהגו בו.
* מחווה – פעולה טקסית שתכליתה להיתפש ברובד מעל פרקטיקה התנהלותית של תוצרים קונקרטיים על מצע פעולה––תגמול פרקטיים. להמשיך לקרוא מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול
בני חשף אותי לרוג'ר סטון. Εὕρηκα.
הטבלה המחזורית – מנדלייב, ניבאה קיום יסודות כ- סקנדיום, גליום וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שהטבלה נערכה, על פי ויקיפדיה.
זו דוגמא לפרקטיקה מדעית, חתירה למחשבה רציונלית; ניסוח הנחה שמנבאת ביטוי 'מציאות', ואכן הניבוי מתממש נכונה.
מציאות = חיווי נתפש באמצעות תודעה בלתי קשורה.
כך* חשתי כשצפיתי בסרט;
ירדתי לדרום תל אביב, לרַפָּד, שינקוב בהערכת מחיר לתיקון שֶסָע במושב הקטנוע.
לִפְנֵי, בהתאם להתניותיי ולחשיבות המופרזת שאני מייחס לזמני ולחוסני הנפשי המתנדף בגילויֵי חמיסתו, התקשרתי לברר. "בוא" הורה. באתי; אין ספוג, לא חוט לא מחט ולא רפד – חנות סגורה. לשאלתי "אני עוד שתי דקות שם" הצהיר טלפונית.
זמן מרצע.
בינתיים גלשה אלי וספה ישנה עם רוכב תואם – משופם.
"תגיד" פנה אלי "איפה יש פה נַפָּח?" להמשיך לקרוא מינורי בדרום
קלישאתי בה במידה שנכון, טראמפ אישיות שנויה במחלוקת, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.
בישראל, חלק מהמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – היותו 'אוהב ישראל', שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל
אינני יודע מי אמר,
בערך – לא מצטט – ש,
'להיסטוריה יש את הדרך לנקום במי שמנסה להשפיע עליה.'
משפט נפלא, לא בלתי נכון.
אני ארתום את המכניקה ל –
מי אמר ש'אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה'?
הכניסו אותו, בבקשה,
אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם.
אראה לו, על הדרך,
גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.
מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.
סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: "כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה"
שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?
בהבחנה בין מחשבה מתכנסת קונסרבטיבית לחתירה לליברליות פרוגרסיבית,
דוגמא:
נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.
שיח מלפני 4 דקות:
שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.
מאיזה ארגון?
לתת תקווה.
נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה תעוקה ואובדנות. תודה לך.
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.
שמרןץ' נבוןץ' ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז'אנר הפחות אמוני אלוהי, עם מעט מסורת,
יותר מצד הסדר, הרוטינה, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.
ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
400,000 מלה. לטובת הבלוג, כן? ואצלי בבלוג גם יש גרפיקה.
בין המוסיפים הערות נבזיות, מרושעות ושנונות תוגרל שנינות מרושעת, בזויה.
בדומה לסטיגמה על רופאים, גם כתב ידי בלתי קריא. שוין.
בשונה מרופא, שמפענח את כתב ידו – אני לא. אופסט.
בניגוד לרופא, גם כשאני מפענח את כתבי, לא תמיד אני מבין את התוכן. אויש.
Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ' שטרן, אולי טועה לבטח מטעה
האמת היא מה שאתה מאמין שהיא.
אמירה נפלאה.
ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה.
זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות.
ואחר, מ.ק.:
"תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים."
אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות, יכולת לתפוש תמלולית, להבין, ולהסכים עליו.
אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן
הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.
במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא קונסרבטיביות, 'פרוגרסיביות' ו'מה טוב לי כעת'
קבעתי תור לסלבריק'ה של פיזיותרפי.
מגיע לקליניקה, שואל את פקידת הקבלה "האם הסלבריטי מוכן, התרחץ, הסתרק עבורי?" להמשיך לקרוא מינורי במגדריאדה לא שיוויונית
