להערכתי, בחירת מכונית,
מוצר יישומי היפר פרקטי, עם ערך כלכלי גבוה,
בעל משמעות בתוצרי העדפות פרסונליות, ערכיות, אסתטיות, ותקשורת סוציולוגית,
היא רכישת טובין שמגלמת באופן המובהק ביותר את סט הערכים היסודיים המפעילים את הרוכש.
קטגוריה: אוט ער געזוקט – אז אמר
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
עשייה אימפוטנטית
לתפישתי כאימפוטנט,
- זיכוך עשייה זוכה לאוברייטינג* כמכריעה תוצאה.
- ההקשר, על ציר המרחב, הזמן, היחסים מנגד- אנדרייטד**. להמשיך לקרוא עשייה אימפוטנטית
ציטוטים בשם אומרם
לכל לימון יש ת'פומפיה שלו*
* אלי דבוש, להלן ידידי הנערץ, 2.2.2016.
כפי שאמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (מגילה טו, א).
כמתנשא, יש לי עניין, רצון, כוונה, לתת קרדיט למי שהביא לי טובין אינטלקטואלי כלשהו.
כמְשָמר התנשאותי –
פוטר אחרים מבקשה, רצון או כוונה לצטט אותי.
מחשבה על משוררים
ידידי האמן
לא מומלץ להיות משורר.
משוררים מתמללים מאמללים עצמם לדעת,
עמלנים ככורי פחם במעבה נפשם,
זיעתם מדשנת חדוות טרקלינים.
עצוב להיות משורר. גם אם מרהיב.
בדרך כלל מרעיב.
להיות משורר זה למשכן את חייך למילה,
להשכינה כשכינה.
מילים כעבודת אלילים,
חלופת צללים לחיים.
מילים מעציבות, משמחות, מרגשות, מתארות, מתעדות חיים…
מילים אינן מעצבות חיים.
והחיים, כבודם במקומם מונח, ראוי לחיותם, ללא מתווכים.
כשאפשר.
אלימות מילולית וכמעט
אלימות היא פעולה מובחנת;
הפעלת כוח נוגדת ריבונות אחר.
הפעלת הכוח היא פיזית.
הפעלת כוח שאינו פיזי אינו אלימות;
הוא בבחינת מניפולציה. להמשיך לקרוא אלימות מילולית וכמעט
!Morki is a Vet
קווים לדמותי
אַלט מייַסע פון די אלטער קאקער און די זיבן קליינע מענטשלאך
לאחרונה, קבוצת חברי ילדות שיקפה לי, במזגן, כלומר בקור רוח, בoff-line, במחשבה יציבה, חוזרת ומתומללת תפישות מקדמיות
חיווים לדמותי.
ליברליות השמרנים
שמרנים, מהזן האינטליגנטי' חותרים לקבל הכרה ממי שהם תופשים כליברלים.
לא להפך.
שמרנות נבנית על שני עקרונות:
- חרדה, חשש, פחת, זהירות,
- פשטנות רעיונות קיימים ושימורם.
כך,שיח של שמרן אינטליגנט בא
- לספוח הסכמה מהאינטליגנט הן לחשש והן לפתרון המוצע,
- והתנערות משמרנים שלא נאה לו להיות מקושר אליהם רעיונית.
זה אינהרנטי למהות השמרנות.
הרעיונות הפשוטים, הנשענים על לוגיקה פשוטה, מיידית המוצעת על מצע שהונח בעבר, שבסיסיו יש התגוננות או חשש מתוצאות הפרת הסדר הקיים,
גורם אי-נוחות לשמרנים אינטליגנטיים להיות מזוהים עם שמרנים אחרים, שהם לא מעריכים.
זה כמובן לא עושה את השמרנים האינטליגנטים ל-פחות 'צודקים' או נבונים בעיני עצמם,
או שמדיניות שמרנית צ'רצ'יליאנית הצילה את אנגליה, אולי את שאר העולם מאימי הנאציזם.
ועם זאת השמרנים מתוסכלים מהעדר הערכה לרעיונותיהם, והעובדה שהם מזהים, גם אם לא מסכימים, שליברליות עלולה להיות מסוכנת, לא אחראית, תועה וטועה, אבל יותר אינטליגנטית.
זה נכון ל-
- נתניהו שמחפש ומוצא תמיכה אצל בוחריו הימניים, ומייחל להכרה מליברלים,
- ציפי לבני מיישמת,
- יאיר לפיד מבין את זה.
- שטייניץ מבקש את ההערכה של ביילין, את ההסכמה של ליברמן, לא את הערכתו.
התופעה של כמיהה להכרה, הערכה של ליברלית על ידי שמרנים אינטליגנטים, ובוזם לסיבות הלא נכונות ששמרנים אחרים נמצאים בהם, בא לביטוי באופן מובהק בשיח שאני מנהל עם אנשים.
יומרתי
התקשורתית
"…כן" אני מודה, אני אכן מתיימר לנפק לשואלים אותי שאלה כלשהי ניסוח התייחסות, באופן שהנענה יעיד שהיא 'סבירה', לתפישתו, ושאני אחשוב שהיא מחמיאה לאינטליגנציה.
זה חלק מהתחזוק העצמי. שלי.
גליליאו גליליי, בתרגומיי
המפורסם מכולם-
"אף על פי כן נוע תנוע."
לא יודע מי תרגם.
ובתרגום
"מעולם לא פגשתי אדם כל כך בור שלא יכולתי ללמוד ממנו משהו." להמשיך לקרוא גליליאו גליליי, בתרגומיי
תצוקות והפחתות ערך
אולי לא נעים, אך זו המציאות
כנראה פגעתי, כלומר אנשים הפחיתו לעצמם ערך בעקבות שיח אתי.
זה קרה הרבה יותר ממה שהייתי רוצה שיקרה.
כן, באחריות המלאה.
להלן כמה התייחסויות לכך: להמשיך לקרוא תצוקות והפחתות ערך
זיקנה
לך לא כ'פת לי לשקר, לעצמי לא מוכן
היפוך מגמה
האנושות שואפת לאופטימיזציית המשאבים.
כלומר, אוסף הפרטים מתנהל אינסטינקטיבית ברציונל, שבכל רגע נתון מקסימום תשואה תיגבה ממינימום השקעה.
גם אם לא נראה כך, שכן ,בתהליך תוצאות הפעולות הן הנראות, ההתניות וסדרי העדיפויות חבויים. להמשיך לקרוא היפוך מגמה
ערך מדורג
ברכת האופנוען
מאיר שלו
מאיר שלו –מניפולציות של משמעויות וחיוויים.
בספריו,
בתנועה של V משולש שלושה קודקודים עם שתי צלעות,
לוקייח חיוויי מציאות ומותח אותם למשמעויות פנטסטיות, שמיצרות דימוי עם משמעויות חדשות.
ובתנועה הפוכה-
נוטייל דימוי, מביא לו זעץ, ומכופף אותו להוויה מציאותית.
לחי או דומם הוא מצמיד פעולה או תיאור שמאניש אותם שלא תואם את העצם.
פרקטיקה התמכרותית
התמקדות במעשיות- פרקטיות בדומה להימורים, אלכוהוליזם, נרקוטיקה ודומיהם, היא צריכה מנטלית ממכרת- מוצרי עניים, של פרטים במחסור, שמייחלים לשחלוף מתמיד של מצב קיומי בבום טראח בוינג מיידי, עכשווי, למצב אחר, טוב יותר, בזול. לכאורה. להמשיך לקרוא פרקטיקה התמכרותית
אני מרגיז משמע אני קיים
4 שלבי פוטנטיות, הארות
במחזור חיים, בחינת אחריות ויכולuת ישנם ארבעה שלבים.
צמיחה, אינקובציה- בשלב זה, מלידה עד אחרי צבא (בישראל), הפרסונה צוברת כישורי חיים.
- האחריות נמוכה, וכך העצמאות.
רכישת המיומנויות נעשית במסגרות סגורות. - השלב קצר- לידה עד וסיום מאובחן עם ההשתחררות ממסגרות המקנות כישורי חיים כלליים.
- האם מישהו מאריך את התקופה בשל כניסתה למסגרת כלימודים מחייבים שייך לקבוצה הבאה?

- שייך לקבוצה הבאה בשל כך שמסגרת הדוקה ככל שתהא תכליתה השקעה בפיתוח עצמי ולא בספיחת כישורי חיים.
- החלטתו להhכנס למסגרת כזו היא וולונטrית משמעותית יותר מכניסות החובה, על גבול הכפייה, למסגרות הקודמות.
- כ- 20 שנה ראשונות.
- מיטוב, קליימקס
- בתחילת שלב זה, הפרסונה בשיא פריחתה הפיזיולוגית והמנטלית.
- הפרסונה בשיא עצמאותה- אין מי שתלוי בה.
- שלב הבנייה המעצבת.
- פעולות הקשורות בחיפוש הדרך למציאת קריירה, התבססות כלכלית בחירת בן זוג והקמת משפחה.
- משיא של יכולת, העצמאות הכלכלית בבניה, יש לקיחת אחריות משמעותית והקטנה עצמאות דרמטית עם הולדת צאצאים.
- תחילה התקופה מאובחנת סיומה פחות ברור לסובייקט שכן, בשימור רוטינת החיים הנקודה לא מאובחנת.
- בשלב זה, לקראת סופו, תתקבע רמת החיים של הפרסונה, כלומר רק במקרים מעטים יהיה שיפור או דרמת נסיגה ברמה סוציו-אקונומית של הפרט.
- ייתכנו מצבי
- סימולטניות בין הקמת משפחה לפיתוח כלכלי,
- הקמת משפחה קודמת לפיתוח כלכלי
- הקדמת פיתוח כלכלי להקמת משפחה
- מגמה בחצי המאה האחרונה במערב,
- בחברות ערביות שהקריירה המקצועית ידועה מראש ויציבה על ציר זמן, הקמת פתרון מגורים הוא הגרסה להקדמת פיתוח כלכלי למשפחה.
- כעשרים-עשרים וחמש שנה.
- מיצוי, אומניפוטנטיות
- זהו השלב המעניין. בשל חביונו.
- היכולות הפיזיות בנסיגה,
- יש הגורסים שהיכולות הקוגניטיביות בשיפור בשל ממד הניסיון,
[שלי לפחות, בדגדרדציה, הניסיון כולל חוויות מהנות ומספקות אך לא רואה בהן ככלים מקדמים.] - המצב הסוציו-אקונומי נקבע בשלהי העידן הקודם,
לכן הסטטוס הסוציו-אקונומי, לא ישתנה דרמטית, אלא- יתוחזק במקרה הטוב.
- במקרים מעטים יורע- בדרך כלל, כ-ריאליה, החיים מזמנים הוצאות בלתי צפויות, לא הכנסות ממציאת תיבות תכשיטים נטושות.
- מיעוט זניח ישנה מצב כלכלי, או בשל ירושה או בשל פריצה כלכלית.
- ישנה השלה של אחריויות עם פריחת הצאצאים.
- גבולות העידן הכי פחות ברורים. משני צידיו.
- לכן יש בו חביון לאטנטי – ברוב המקרים לא ברור מתי נכנסים אליו ומתי יוצאים ממנו.
- אני נמצא בו :roll:,
- ההכרה שאינך יודע מה תהיה, אך ההבנה מה כבר לא- ברורה.
- ואם לא מתסכלת יתר על המידה, זו ידיעה מנחמת שלא לומר אופטימית.
- אמנם היכולות והחדות בנסיגה אבל היחס בין רמת היכולות והעצמאות לשפל המחויבות הוא בשילוב אופטימלי להגשמת רצונות.
- תנועת החיים מסיטה את תשומת הלב מהאבחנה לכניסה לשלב זה.
- מבינים את היות הסטטוס, בדרך כלל, אחרי שהסתיים.
- עשר-חמש עשרה שנה.
- התכנסות אימפוטנטיות
- שלב השקיעה בה היכולות בנסיגה ברורה ואיתם העצמאות פוחתת.
- אנשים נבדלים במשך וקצב ירידת היכולת ואיבוד העצמאות.
- העידן נפתח בצורה לא ברורה, בדרך כלל בהדרדרות בריאות, ומסתיים באופן מובהק.
- עשרים-שלושים שנה.
הוספות
- איזה אמריקה גיליתי?
- אמריקה ישנה וטובה.
- מניח שלא גיליתי דבר. לאיש.
- שמחת האחיזה המתמללת, חדוות ההצפה והניסוח.
- הנכתב כאן מתייחס לריבוי היבטים ולאו דווקא לתעסוקתי.
- פעולות שאופייניות לעידן שנעשות בעידנים אחרים לא משנות את העידן
[כאכילת דייסת בוקר בערב לא משנה את הזמן, והאלגוריה לא כופה את עצמה על המציאות 🙂 ] - אפשר להסיג אחור את מחוגי השעון, אבל תנועת הזמן והעידנים תישאר קדימה.
- התוכלו ילדים, לאתר היכן אתם נמצאים?
האם אתם מסונכרנים, או לעידן או מנסים להביס את הסטטסטיקה?

צמיחה, אינקובציה