אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
סלחנות היא תכונה אלוהית;
אלוהים יודע, ומתעלם באצילות מהמידע. לכן הוא אלוהים.
מי שיודע ומחליט להתעלם ממידע, הוא אידיוט.
מרתקת אותי ההבחנה, שאנשים נמנעים מלהסתכל אחורה על מעשה או תפישה ולהתייחס אליה כמעשה או תפישה שכעת היו נמנעים ממנה.
לתפישתם.
כלומר, לעתים קרובות אני נחשף למי שמעיד על עצמו שפעל או החזיק בתפישה שלא תואמת את שיפוטו כעת, לא היה חוזר עליה, ועם זאת מתקשה להכתירה כטעות או שגיאה. להמשיך לקרוא טעות מצערת
להמשיך לקרוא האמת באמצע- ציפה בין שוליים, שאחד מהם, לפחות, מופרך
להערכתי, בחירת מכונית,
מוצר יישומי היפר פרקטי, עם ערך כלכלי גבוה,
בעל משמעות בתוצרי העדפות פרסונליות, ערכיות, אסתטיות, ותקשורת סוציולוגית,
היא רכישת טובין שמגלמת באופן המובהק ביותר את סט הערכים היסודיים המפעילים את הרוכש.
לתפישתי כאימפוטנט,
* אלי דבוש, להלן ידידי הנערץ, 2.2.2016.
כפי שאמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא "כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם" (מגילה טו, א).
כמתנשא, יש לי עניין, רצון, כוונה, לתת קרדיט למי שהביא לי טובין אינטלקטואלי כלשהו.
כמְשָמר התנשאותי –
פוטר אחרים מבקשה, רצון או כוונה לצטט אותי.
לא מומלץ להיות משורר.
משוררים מתמללים מאמללים עצמם לדעת,
עמלנים ככורי פחם במעבה נפשם,
זיעתם מדשנת חדוות טרקלינים.
עצוב להיות משורר. גם אם מרהיב.
בדרך כלל מרעיב.
להיות משורר זה למשכן את חייך למילה,
להשכינה כשכינה.
מילים כעבודת אלילים,
חלופת צללים לחיים.
מילים מעציבות, משמחות, מרגשות, מתארות, מתעדות חיים…
מילים אינן מעצבות חיים.
והחיים, כבודם במקומם מונח, ראוי לחיותם, ללא מתווכים.
כשאפשר.
אלימות היא פעולה מובחנת;
הפעלת כוח נוגדת ריבונות אחר.
הפעלת הכוח היא פיזית.
הפעלת כוח שאינו פיזי אינו אלימות;
הוא בבחינת מניפולציה. להמשיך לקרוא אלימות מילולית וכמעט
Congratulations, Dr. Mor!
To watch the presentation,
To control the advance pace, choose 4 sec.
לאחרונה, קבוצת חברי ילדות שיקפה לי, במזגן, כלומר בקור רוח, בoff-line, במחשבה יציבה, חוזרת ומתומללת תפישות מקדמיות
חיווים לדמותי.
שמרנים, מהזן האינטליגנטי' חותרים לקבל הכרה ממי שהם תופשים כליברלים.
לא להפך.
שמרנות נבנית על שני עקרונות:
כך,שיח של שמרן אינטליגנט בא
זה אינהרנטי למהות השמרנות.
הרעיונות הפשוטים, הנשענים על לוגיקה פשוטה, מיידית המוצעת על מצע שהונח בעבר, שבסיסיו יש התגוננות או חשש מתוצאות הפרת הסדר הקיים,
גורם אי-נוחות לשמרנים אינטליגנטיים להיות מזוהים עם שמרנים אחרים, שהם לא מעריכים.
זה כמובן לא עושה את השמרנים האינטליגנטים ל-פחות 'צודקים' או נבונים בעיני עצמם,
או שמדיניות שמרנית צ'רצ'יליאנית הצילה את אנגליה, אולי את שאר העולם מאימי הנאציזם.
ועם זאת השמרנים מתוסכלים מהעדר הערכה לרעיונותיהם, והעובדה שהם מזהים, גם אם לא מסכימים, שליברליות עלולה להיות מסוכנת, לא אחראית, תועה וטועה, אבל יותר אינטליגנטית.
זה נכון ל-
התופעה של כמיהה להכרה, הערכה של ליברלית על ידי שמרנים אינטליגנטים, ובוזם לסיבות הלא נכונות ששמרנים אחרים נמצאים בהם, בא לביטוי באופן מובהק בשיח שאני מנהל עם אנשים.
"…כן" אני מודה, אני אכן מתיימר לנפק לשואלים אותי שאלה כלשהי ניסוח התייחסות, באופן שהנענה יעיד שהיא 'סבירה', לתפישתו, ושאני אחשוב שהיא מחמיאה לאינטליגנציה.
זה חלק מהתחזוק העצמי. שלי.
המפורסם מכולם-
"אף על פי כן נוע תנוע."
לא יודע מי תרגם.
"מעולם לא פגשתי אדם כל כך בור שלא יכולתי ללמוד ממנו משהו." להמשיך לקרוא גליליאו גליליי, בתרגומיי
כנראה פגעתי, כלומר אנשים הפחיתו לעצמם ערך בעקבות שיח אתי.
זה קרה הרבה יותר ממה שהייתי רוצה שיקרה.
כן, באחריות המלאה.
להלן כמה התייחסויות לכך: להמשיך לקרוא תצוקות והפחתות ערך
להתאהב ברוטינותיך,
להתפעל מהן,
לשווקן לאחרים כמצוינות, להם.
יש מצב, לך – לא אכפת לי לשקר.
לעצמי – לא מוכן.
תודעתית, כבר, לא זוכר מה אמרתי – לך לא כדאי לשקר,
רגשית עדיין יכול לעמוד בתעתועי המציאות – לעצמי, אין לי צורך בכך.
האנושות שואפת לאופטימיזציית המשאבים.
כלומר, אוסף הפרטים מתנהל אינסטינקטיבית ברציונל, שבכל רגע נתון מקסימום תשואה תיגבה ממינימום השקעה.
גם אם לא נראה כך, שכן ,בתהליך תוצאות הפעולות הן הנראות, ההתניות וסדרי העדיפויות חבויים. להמשיך לקרוא היפוך מגמה
החצנת 'אמת', 'יושר', 'שקיפות' אינם ערכים כשלעצמם,
אלא, משרתים ערכים נעלים מהם,
כמתן משמעות ליחסים.
לא נהגתי תמיד בהתאם לתובנה זו.
רכב מהר, בהשתלבות ובזהירות מתגוננת.
תאונות אופנוע, כתאונות טיסה,
קורות, ברובן, בצמתים, במהירויות נמוכות,
כשהכוחות הפיזיקליים משפיעים נגטיבית כשמתעלמים מהם.
מאיר שלו –מניפולציות של משמעויות וחיוויים.
בספריו,
בתנועה של V משולש שלושה קודקודים עם שתי צלעות,
לוקייח חיוויי מציאות ומותח אותם למשמעויות פנטסטיות, שמיצרות דימוי עם משמעויות חדשות.
ובתנועה הפוכה-
נוטייל דימוי, מביא לו זעץ, ומכופף אותו להוויה מציאותית.
לחי או דומם הוא מצמיד פעולה או תיאור שמאניש אותם שלא תואם את העצם.
