את, הוא, היא, אינם במקום שהיו רוצים להיות
הרוצה להיתפש על־ידי הסביבה,
כרפלקציה חיובית לתפישתו את עצמו
כבעל סט כישורים, תכונות, ערכים,
ומתוך כך ביטויים חיצוניים – שלא מעדות עצמית – הנגזרים מהן,
ובעצם, בפועל, אצל הנתפש חיצונית הוא אינו מקרין סט כישורים, תכונות, ערכים ששואף לשייך לעצמו –
הוא לא שם.