לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית,
פן –
אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
מתחסד?
צבוע?
מתיימר?
מחמאה עקומה נעימה לי כליטוף מגרייפה חלודה, מלוביינת.
אז הוא אמר… ציטוטים שעושים לי את זה.
היכן שאינני מצטט במפורש אחר, זה כמובן – אני.
ניסיון 'אחיזה' מילולית, רפלקציה של אחיזה תודעתית, שלי, מהות, במציאות כפי שאני תופש אותה.
'אחיזה תודעתית' היא הקוזינה המרוככת של 'הגדרה' היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
אני [נתפש] נחרץ באמירה, ואינני בטוח בנכונותה של אף אמירה.
לא רוצה ליטוף על מה שלא מגיע לי חיובית,
פן –
אמנע מחבטה על מה שכן, שלילית.
מתחסד?
צבוע?
מתיימר?
מחמאה עקומה נעימה לי כליטוף מגרייפה חלודה, מלוביינת.
מפלגת מרכז מונהגת, על ידי 'דמות', 'אישיות' פופולרית, שמממשת את ערכה החיובי הנתפש, להערכתה על ידי הציבור, אוחזת ברעיון שבעת הבחירות מהווה את העניין שעל הפרק – החלפת מנהיג אחר או השתלבות פרסונלית בחיים פוליטיים מעכמדת כוח (- ד"ש, הדרך השלישית, שינוי, ישראל ביתנו, הגימלאים, יש עתיד, כולנו), סוגייה כלכלית (- גימלאים, יש עתיד, כולנו) בעיית חברה (- כפייה דתית – שינוי, יש עתיד, ישראל ביתנו), ועל כך רוכבת לפני שתטמע במפלגת האם או תיעלם, שכן רעיונית תפישתית אין הבחנה ברורה. להמשיך לקרוא הצבעת מרכז
גלישה לככר העיר,
פניה לפינת הליטוף
הפריק שואו–
השריטה, הההגרה, סחיטת נוזלי חיים.
גמול הזכיה בלייק הליטוף
ספיחת אהדה,
לקיקת השיתוף,
משיחת תמיסת אהדה, חמלה, לעג ובוז
הרוטינה הכמהה,
שתובעת את הדוזה הבאה
הגברת המנה.
פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
בשבוע אחד, מקרה או לא, שמעתי את המשפט חמש פעמים.
האמת – מחריד. לא משמייח. מאנשים קרובים. משתפים ניסוח קרוב, מכיל אצל כולם את המילה 'ריצוי', או 'לרצות', את ממד הסיום, ואותי כאוהבייקט החיצוני אותו ריצו, או לפחות גמרו. להמשיך לקרוא גמרתי לרצות אותך
מחשבה, תפישה, שמרנית
בוחנת אינסטינקטיבית
את חיווייה מציאות
האם מהווים תמיכה, הסכמה, אישוש
לרעיון מקדמי- פרדיגמה, אמונה,
או לא.
אם החיווי אינו מאושש,
הוא מופרך, מיותר, מסוכן ומזיק.
גם הצדיק האדוק
המאמין בחיי העולם הבא,
לא שואף להגיע לגנעדן מוקדם מדיי.
תיאוריה קונספירטיבית תתויג ככזו באמצעות מי שבוחן תופעה, מחזיק בהסבר רווח אחר, רואה את ההתכנות צבר המרכיבים הרציונלים לקיומה, אך שולל את התכנות התופעה. להמשיך לקרוא תיאוריית קשר
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
מי רוצה יותר?
דיאלקטיקה פשיסטית מתאפיינת, כשיטות טוטליטריות אחרות, במסר פשוט, נחרץ, נישא בסמכותיות מלווה בסימולים, סמלים, גרפיקה מובחנת להעצמתו, כדי שיועבר אפקטיבית להמונים, באופן שלא ייטה לפרשנויות מטשטשות את עיקרה.
פשיזם וחופש – דוגמא לכוחן של מלים: מהות והיפוכה- חופש של מי? להמשיך לקרוא פאשיזם – דיאלקטיקה
מאפייני התייחסות פרדיגמטית, בלתי מערערת ל-
מבנה שלטוני חברתי הוא יחסי גומלין בין שלושה מרכיבים,
על מצע, במרחב תפישתי של
פרט – תחושת שייכות
ייעוד גורלי,
בהיותו חלק מקבוצה, נשגב מהחלטה פרקטית,
שלה, לקבוצה, ייעוד כשלעצמו,
כשפרט הוא מרכיב הכרחי ותחליפי בשימור קולקטיב וקידום ייעודו כפי שמנוסח על ידי ריבון. להמשיך לקרוא פאשיזם – יסודות
פשיזם (באיטלקית: fascismo) – אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית.
ויקיפדיה.
עם התלהטות השיח הפוליטי, הביטוי 'פשיזם' הפך נפוץ למגינת אזנם של מי שהמונח מוטח אליהם, או כלפי מי שהם מזדהים עם עקרונותיהם.
ההטיות המאפיינות את תפישותיהם, כשהן שזורות ומאוגדות תחת תווית חיובית – 'פטריוט', 'אוהב עמו', יתקבלו, באופן מובן, באהדה.
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
פגשתי כאלה עם חור בכיסם,
הרגשי והכלכלי,
וכאלה-
ללא כיסים.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות