הערכת דקות קריאה: 7 דקות, בערך 🙂דיכוטומיה
תמצית
מימוש סנטימנט | מצע תפישתי | חתירה רציונלית ל |
| הקצאת תשומות אינטלקטואליות לטפל בתחושות מודרוּת, קורבנוּת, נחיתות בחסות קהילת עמיתים לתחושות. | אינטלקט | הסתמכות על אינטלקט למימוש יכולות אישיות מקדמות. |
| התכנסות הזדהותית לקהילה ולהחלת ערכיה על מרחב ציבורי. | קהילה–פרט | רציונליות אינדיבידואלית מקדמת חופש אישי השווה לזכויות אחר. |
| בנייה ואימוץ אמונות, נרטיבים וקונסטרוקטים. | בנייה | ערעור | בחינה מתמדת ומערערת הנחות מקדמיות. |
נקודת מוצא
רעיונות בתחומי 'פרט–חברה–ריבון' – להלן 'פוליטיקה'
אינם יישויות קיומיות שמטמיעות עצמן על פרטים. פרטים אינם מאמצים תפישות במנותק מסביבתם.
♠ רעיונות מקננים ומתפתחים בבעלי תודעה שנבנתה ועוצבה
בהשפעת בית גידול וסביבת פרט, הכְוונה של סוכני חינוך כמוסדות חינוך ודת, כשרשויות שלטון מנרמלות ואוכפות. מתווכים אלה נטעו, מטמיעים, בחיי הפרטים ערכים ופרדיגמות ככלים ליישום תפישות מנורמלות לקהילתם.
♣ פרטים מוקפים
ומושפעים על ידי חברה, קהילה המכילה אותם שמחילה עליהם נורמות ומתחזקת את ערכיה,
♥ על מצע
יישום ומיצוי תפישת אינטרסים אישיים בעת בחינה על ידי פרטים במפגשי מציאות.
ביטויים מאפיינים של התפישות
| החלת צביון קהילתי על מרחב ציבורי | מאפיין | בקרה רציונלית לקידום רצונות אישיים |
| אֱמוניות. | אמונה | בחינה, ערעור וניתוץ. |
| קהילתנות – התכנסות הזדהותית לקהילה, לאומנות. ערך לעצמו. | חברה | חברה כמצע וכשרות פרטיה. |
| גיוס אינטלקט, במודע, לאישוש פרדיגמות מקדמיות. | בניה | ניתוץ | ערעור הנחות, קונסטרוקטים, נרטיבים, כהתניה התנהלותית. |
| קונפורמיות משמרת התכנסות הזדהותית. | קהילה | פרט | אינדיבידואליות מרדנית, מחדשת, מקדמת חופש פרט. |
| כמיהה לסדר מיסטי מארגן. | סדר | כאוס | הכרה בכאוס נעדר מהות מארגנת, תוך מיצוי ערכים מצרפיים. |
| גיוס אינטלקט, במודע, לאישוש פרדיגמות מקדמיות. | מכניקה תפישתית | ערעור הנחות, קונסטרוקטים, נרטיבים, כהתניה התנהלותית. |
| פניה לכוח מארגן – מיסטי או אנושי, לו מיוחסים כוחות-על שיסייעו בניהול המציאות. | טיפול במציאות | הסתמכות על הבנת המציאות לשנוי בה, הכרה במה שנמצא מחוץ להשפעה. |
| כמיהה לטוב ורתיעה מרוע מוחלטים | טוב | רע | שיפור אורגני מתמיד. |
| כוח כאמצעי הגנה, התקפה והרתעה. הפעלת עוצמה מתגוננת מפני איומים והחלת ערכים, אידאות ואינטרסים קהילתיים. | שימוש בכוח | כוח כהגנה עצמית באין ברירה. רתיעה מהפעלת עוצמה ואילוצי; הבנה שהפעלת כוח לא מבוקר מהווה פגיעה במעורבים ומהווה קדימון מנבא לאפשרות הפעלת עוצמה על אינדיבידואל. |
| קונפליקט מבוקר כאמצעי לליכוד הקהילה והשלטון | פונקציונליות קונפליקט | שלום, הבנה והסדרה בהסכמה |
| נהייה אחר מנהיג־על, כמיהה לייחוס תכונות על-אנושיות. | הנהגה | ניהול | ניהול מבוקר של מוכשרים מתאימים לתפקידם בחינה מתמדת והחלפתם לפי תפקודם. |
| היררכיה מהווה חלק מחיי קהילה; מי שנתפש כמנהיג הקהילה או מהווה חלק ממוסדותיה נהנה מזכויות יתר קהילתיות. | אמונה | בצד ההבנה שאנשים שונים אלה מאלה, הבנה שחברה טובה יותר מקדמת שיוויון זכויות לפרטיה. |
| קונסטרוקטים, מסורות, טקסים, כאמצעים שחורגים מליכוד הקהילה, טאוטולוגית יישומם מהווה בסיס לוגי לקיומם. | מיסטיקה | רציונליות | ניתוץ קונסטרוקטים, מסורות וטקסים כרציונל מקיים. |
| ייחוס ערך רגשי וקיומי לרהב מלל, טקס והסמלה. | תפקיד מלל | מלל כמתאר מציאות משותפת להבנה. |
| ייחוס קיום, קדושה וערך לייצוגים סמליים. | פונקציונליות מלל | תקשורת מתווכת מציאות, לא בוראת. |
| שימור מסורת בהקשר מלכד פרטי קהילה במסגרת תחת הנהגה. | מסורת | פעולה מהנה ומקדמת. |
| ברשות הריבון כנציג הרוב להחלת הציביון. | מרחב ציבורי | מתוחזק על ידי הרשות, לשימוש פרטים ומניעת השתלטות עויינת. |
טענותיי
- ישנה הבחנה דיכוטומית בין תפישות 'ימין | שמאל', 'קונסרבטיביות | פרוגרסיביות', 'שמרנות | קדמה'.
- מתקיים מנעד עצימות אפשרי לתפישות ויישומן בתוך ועל ספקטרום ימין ושמאל.
- בין שני הספקטרומים מתקיימת הפרדת הבחנה, שטקסט זה סוקר.
- לכן אין 'מעבר' בין תפישות. מתקיים יישום של תפישה נוגדת בשל מוטיבציה לממש יתרון זמני־מקומי שהצעה למעבר מבטיחה, וזאת במימוש ערך מקדמי גבוה יותר.
- אין פעולה 'ימנית' או 'שמאלית'. יש בעל תפישה כזו או אחרת שפועל באופן שמחזק את התפישה, או אינטרס מקומי־זמני גבוה יותר במדרג הערכים ההתנהלותיים שלו.
- קיצוניות תפישתית מתבטאת
- הן בריחוק ממרכז הספקטרום של התפישה הנגדית
[– בעל תפישה ימנית רואה כ'קיצוני' בעל תפישה משמאל למרכז התפישה השמאלית, ולהיפך] - והן ברמת האנרגיה שפרט מקצה למימושה
[– ]
- תפישות 'ימין | שמאל' אינן אורגניות, לא מתקיימות כשלעצמן. הן אובייקטים רעיוניים נטולי חיים או דינמיות, ולו מטפורית. ברעיונות אין שינוי. רעיונות מקננים בתודעת הסובייקטים שאימצו אותם, לפי הבנתם, ניסוחם ותאימותם לסנטימנטים המקדמיים שלהם, ולממשק עם היבטי מציאות.
- מופע חיווי יחיד או מעטים מהביטויים המצורפים לתפישה אצל פרט עשוי להוות ניבוי להֱיות תבחינים נוספים, להֱיות פרט נמנה על מערכת הפעלה תודעתית קונסרבטית או פרוגרסיבית.
הבדל בין פרטים – מיקום על משרעת ספקטרום התפישה
- קרבה לליבת האידאולוגיה
- מוכנות להקצאה אנרגטית למימושה
- מימוש אידאולוגיה, בפועל, מקומית-זמנית
- פרטים שונים בעצימות הטייתם למרכיבים מסוימים, בהתאם לסנטימנים פרטיים.
מחוץ להבחנה
היברידיות, טומטומים, ‘גם וגם’
שוחרי מיצוע, מרכז, ממפים את ליבת המשרעות כנקודה ’לגיטימית’,
ממקמים עצמם כמרכז קונצנזוסיאלי נשאף.
פרקטיות עניינית (אינטרסנטית)
בחינת ‘הדבר הנכון’, ‘מה יוצא לי’, בקונסטלציה נתונה, כביכול, אינה מחוייבת לתפישה מקדמית. (אצ'ו, תגיג להם שהם מחוייבים לערך אחר, אולי סמוי.)
אינדיפרנטיות, ‘ככה וככה’
רתיעה מקונפליקט, שילוב עֶרְכי שני הצדדים.
אדישות, ‘לא ולא’
משוחררים מאידיאולוגיה מקדמית.
טביעת תודעה
ההטיה היא תוצר סנטימנט מוטמע באמצעות סוכני הטמעה כסביבת
גידול; סוציולוגיה היקפית, מערכות חינוך והשכלה, גופי שלטון ואכיפה.
חריגה ושינויים
שינוי מקומי – בעקבות זיהוי אינטרס,
שינוי מינורי – התכנסות הזדהותית,
שינוי מאז’ורי – נדיר, מבנה אישיותי של ערעור ובקרה.
המודל המוצע (אמור להיות) תקף בכל עת, גיאוגרפיה, תרבות ושפה.
קשור
