הערכת דקות קריאה: 9 דקות, בערך 🙂ימין | שמאל; דיכוטומיה
האבחנה תקפה לכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תמצית
סולידריות | מצע תפישתי | חתירה רציונלית ל |
רעיון, אל, דת, עם, לאום, קהילה מנהיג, ערכים עליונים, תפקיד פרט לתחזקם. | ערך־על
קהילה | פרט | הומניות, פרט כאידיאה |
שימור, חיזוק וחזרה
לערכים, אמונות ופרדיגמות שרירותיות. | מיצוק | שינוי | התקדמות, בחינה וניתוץ מה שאינו עומד בבחינה רציונלית של חתירה לקידומם רצונות אישיים מתוך זכויות שיוויון. |
הקצאת תשומות אינטלקטואליות לטיפול בתחושות מודרוּת, קורבנוּת ונחיתות, בחסות קהילה והזדהות עם עמיתים לתחושות אלו. | אינטלקט אישי | הסתמכות על אינטלקט למימוש יכולות אישיות מקדמות שאיפות. |
התכנסות הזדהותית לקהילה ולהחלת ערכיה על מרחב ציבורי. | יחסי קהילה–פרט | רציונליות אינדיבידואלית מקדמת חופש אישי, ששווה לזכויות פרטים אחרים. |
אימוץ, בנייה ותחזוק אמונות, נרטיבים וקונסטרוקטים. | בנייה | ערעור | בחינה מתמדת, מערערת, שרירות הנחות מקדמיות. |
נקודת מוצא
רעיונות בתחומי 'פרט–חברה–ריבון' – להלן 'פוליטיקה' –
אינם יישויות קיומיות שמטמיעות עצמן על פרטים.
פרטים מאמצים תפישות של סביבתם:
♠ רעיונות מקננים ומתפתחים בבעלי תודעה שנבנתה ועוצבה
בהשפעת בית גידול וסביבת פרט, הכְוונה של סוכני הטמעה כמוסדות חינוך ודת, רשויות שלטון מנרמלות ואוכפות. מתווכים אלה נטעו, מטמיעים, בחיי הפרטים ערכים ופרדיגמות ככלים ליישום תפישות מנורמלות לקהילתם.
♣ פרטים מוקפים
ומושפעים על ידי חברה, קהילה, המכילה אותם ומחילה עליהם נורמות מתחזקת את ערכי הקהילה, שנתפשים כמיטיבים עם עמיתים לקהילה.
♥ על מצע
יישום ומיצוי תפישת אינטרסים אישיים בעת בחינה על ידי פרטים במפגשי חיים עם מציאות אופפת.
ביטויים מאפיינים של התפישות
החלת צביון קהילתי על מרחב ציבורי | מאפיין | בקרה רציונלית לקידום רצונות אישיים |
קיום רעיון נעלה על פרט, שתפקידו לתחזק את האידאה. | חברה | פרט | תחזוק רווחת הפרט, באופן רציונלי שמקדם את עצמו וסביבתו. |
כמיהה לסדר מיסטי מארגן. | סדר | כאוס | הכרה בכאוס נעדר מהות מארגנת, תוך מיצוי ערכים מצרפיים. |
פניה לכוח מארגן – מיסטי או אנושי, לו מיוחסים כוחות־על שיסייעו בניהול המציאות. | טיפול במציאות | הסתמכות על הבנת המציאות לשנוי בה, הכרה במה שנמצא מחוץ להשפעה. |
אֱמוניות; התייחסות להנחות מקדמיות כעובדות, פטורות מהוכחה וערעור. | אמונה | בחינה מתמדת של הנחות מקדמיות בכוונת ערעור וניתוץ. |
גיוס אינטלקט, במודע, לאישוש פרדיגמות מקדמיות. | מכניקה תפישתית;
בניה | ניתוץ | ערעור הנחות, קונסטרוקטים, נרטיבים, כהתניה התנהלותית. |
קהילתנות – התכנסות הזדהותית לקהילה, לאומנות. ערך לעצמו. | חברה | חברה כאמצעי, כמצע משרת פרטים. |
קונפורמיות משמרת התכנסות הזדהותית. | קהילה | פרט | אינדיבידואליות מרדנית, מחדשת, מקדמת חופש פרט. |
כמיהה לטוב ורתיעה מרוע מוחלטים. | טוב | רע | חתירה מתמדת לשיפור אורגני. |
ברשות הריבון כנציג הרוב להחלת הציביון. | מרחב ציבורי | מתוחזק על ידי הרשות, לשימוש פרטים ומניעת השתלטות עויינת. |
כוח כאידיאל, כאמצעי הגנה, התקפה והרתעה. הפעלת עוצמה מתגוננת מפני איומים והחלת ערכים, אידאות ואינטרסים קהילתיים. | שימוש בכוח | הפעלת כוח כהגנה עצמית באין ברירה. רתיעה מהפעלת עוצמה ואילוץ; הבנה שהפעלת כוח לא מבוקר מהווה פגיעה במעורבים ומהווה קדימון מנבא להפעלת עוצמה ואילוץ על פרטים. |
שלטון כתנאי לקיום קהילה, שלטון־על מקודש ומיוחס לאלוהות. | ערכיות שלטון | רע הכרחי. פונקציונליות שהעדרה תמנע תפקוד חברתי מעצים שאיפות פרט. |
נהייה אחר מנהיג־על, כמיהה לייחס להנהגה תכונות על־אנושיות. | הנהגה | ניהול | ניהול מבוקר של מוכשרים מתאימים לתפקידם תוך בקרה מתמדת של תפקודם והחלפתם לפי בחינת התנהלותם. |
קונפליקט מבוקר כאמצעי לליכוד הקהילה והשלטון. | פונקציונליות קונפליקט | חתירה לשלום, הבנה והסדרה בהסכמה. |
היררכיה מהווה חלק מחיי קהילה; מי שנתפש כמנהיג הקהילה או מהווה חלק ממוסדותיה נהנה מזכויות יתר קהילתיות. | היררכיה | שיוויון | בצד ההבנה שאנשים שונים אלה מאלה, והנטיה למקסם פריבילגיות, הבנה רציונלית, שחברה טובה יותר מקדמת שיוויון זכויות בין פרטים. |
קונסטרוקטים, מסורות, טקסים, כאמצעים שחורגים מליכוד הקהילה. פרדוקס טאוטולוגי: יישומם מהווה בסיס לוגי לקיומם. | מיסטיקה | רציונליות | ניתוץ קונסטרוקטים, מסורות וטקסים כרציונל מקיים. |
ייחוס ערך רגשי וקיומי לרהב מלל, טקס והסמלה. | ערך מלל | מלל מתאר מציאות משותפת להבנה. |
ייחוס קיום, קדושה וערך לייצוגים סמליים מעוררי התרגשות גם אם אינם קוהרנטיים. | פונקציונליות מלל | תקשורת מתווכת מציאות, אינה בוראת. ישעבות להבנה ורהיטות תקשורתית. |
שימור מסורת בהקשר מלכד פרטי קהילה במסגרת תחת הנהגה. | מסורת | חתירה ליהנות ולפעול מהנאה ומודעות, לא כפונקציונליות מלכדת. |
טענות(יי)
- מתקיימת הבחנה דיכוטומית בין תפישות 'ימין | שמאל', 'קונסרבטיביות | פרוגרסיביות', 'שמרנות | קדמה'.
- מתקיים מנעד עצימות אפשרי לתפישות ויישומן בתוך ועל ספקטרום ימין ושמאל.
- בין שני הספקטרומים מתקיימת הפרדת הבחנה, שטקסט זה סוקר.
- (לאור הסעיף הקודם) אין 'מעבר' בין תפישות. לעיתים מתקיים יישום של תפישה נוגדת בשל מוטיבציה לממש יתרון זמני־מקומי שהצעה למעבר מבטיחה, וזאת במימוש ערך נתפש גבוה יותר.
- אין פעולה 'ימנית' או 'שמאלית'. יש בעל תפישה כזו או אחרת שעשוי לפעול באופן שמחזק את התפישה, או אינטרס מקומי־זמני גבוה יותר במדרג הערכים ההתנהלותיים שלו.
- קיצוניות/מתינות תפישתית מתבטאת
- הן במרחק ממרכז הספקטרום של התפישה הנגדית
[– בעל תפישה ימנית רואה כ'קיצוני' בעל תפישה משמאל למרכז התפישה השמאלית, ולהיפך] - והן ברמת האנרגיה שפרט מקצה למימושה
[– ]
- תפישות 'ימין | שמאל' אינן אורגניות, לא מתקיימות כשלעצמן. הן אובייקטים רעיוניים נטולי חיים או דינמיות, ולו מטפורית. ברעיונות אין שינוי. רעיונות מקננים בתודעת הסובייקטים שאימצו אותם, לפי הבנתם, ניסוחם ותאימותם לסנטימנטים המקדמיים שלהם, ולממשק עם היבטי מציאות.
- מופע חיווי יחיד או מעטים מהביטויים המצורפים לתפישה אצל פרט עשוי להוות ניבוי לתבחינים נוספים, להֱיות פרט נמנה על מערכת הפעלה תודעתית קונסרבטית או פרוגרסיבית.
הבדל בין פרטים – מיקום על משרעת ספקטרום תפישה (ימין | שמאל)
- קרבה לליבת האידאולוגיה
- מוכנות להקצאה אנרגטית למימושה
- מימוש אידאולוגיה, בפועל, מקומית-זמנית
- פרטים שונים בעצימות הטייתם למרכיבים מסוימים, בהתאם לסנטימנים פרטיים.
מחוץ להבחנה
היברידיות, טומטומים, ‘גם וגם’
שוחרי מיצוע, מרכז, ממפים את ליבת המשרעות כנקודה ’לגיטימית’,
ממקמים עצמם כמרכז קונצנזוסיאלי נשאף.
פרקטיות עניינית (אינטרסנטית)
בחינת ‘הדבר הנכון’, ‘מה יוצא לי’, בקונסטלציה נתונה, כביכול, אינה מחוייבת לתפישה מקדמית. (בעצם זו מחוייבות לערך אחר, אולי בלתי מודע, אולי סמוי.)
אינדיפרנטיות, ‘ככה וככה’
רתיעה מקונפליקט, כהתניה, שילוב עֶרְכי שני הצדדים.
אדישות, ‘לא ולא’
משוחררים מאידיאולוגיה מקדמית.
טביעת תודעה
ההטיה לצפישת ימין | שמאל היא תוצר סנטימנט מוטמע באמצעות סוכני הטמעה כסביבת
גידול; סוציולוגיה היקפית, מערכות חינוך והשכלה, גופי שלטון ואכיפה.
חריגה, עדכון, שינוי
שינוי מקומי־זמני –
בעקבות זיהוי אינטרס.
שינוי מינורי –
התכנסות הזדהותית לפרט דומיננטי או לקבוצה נשאפת.
שינוי מאז’ורי –
נדיר, מבנה אישיותי של ערעור ובקרה.
[ניתן לשער, ששינוי מאג'ורי הוא מעבר משמאל לימין. אולי השינוי איננו שינוי, אלא הסרת אמצעי תיווך והסתרה מקדמיים שנבנו בשל אבולוציה התנהגותית של פרט.
שינוי מימין לשמאל כרוך בפרקטיקה יישומית שמכירה שיישום רומנטי של ערכי ימין יקר ולא מעשי.]
המודל המוצע (אמור להיות) תקף בכל עת, גיאוגרפיה, תרבות ושפה.

קשור