קשר בין השכלה לנטייה פוליטית

משך קריאה כ- 3 דקות

השכלה רחבה – זכויות פרט

לתשומת תודעתך:

הסתייגות אחת

תוכן גזעני.
גזענות שלא על רקע אתני.

תיתכן גזענות שאינה על רקע אתני?

זו גזענות מפני שהאמירה מבחינה בנגזרת של אוכלוסיה שלא יכולה לשנות את התפישה לגביה.

אמירה כ-

אמוניות, תחושת גורל וייעוד משותפים, לאומנות, שימור התכנסות הזדהותית, מדינה חזקה, חתירה לדמוקרטיה הדוקה, עממית ישירה יתרון לרוב מחיל צביון,
שואפת מנהיג מסדיר ומאסדר ממשל, גופי אכיפה מול מפירי סדר פרטיים, לא כולל מול ריבון, תגובתית חיובית לרהב ולאהבת מולדת,
אופיינית ל
תחושת מודרות, השכלה, סוציואקונומיה נמוכה.

אמירה שו ‘גזענית‘, שכן האוחזים בתפישה המתוארת שייכים לקבוצה מסוימת, מובחנת, כשהקלסיפיקציה שלה מדיפה ערכיות שלילית, תיוג שנכפה עליהם, שאינם רוצים להימנות עליו.

הסתייגות שניה

מכיוון שעוסקינן בבני אנוש, והמשרעת היא רחבה, ייתכנו אינטליגנטים דיסציפלינריים, מומחים גדולים בתחומים צרים שלא יתנהגו על פי הכללים הרחבים המוצעים כאן.

‘פוליטיקה’ – מרחב תחום בין שלושה נדבכים:

  • פרט
  • חברה
  • ריבון.

חיי אדם עוסקים בפוליטיקה; כל הפרטים, חלק מחברה נתונים לריבונות שלטון.

רובם המכריע של העוסקים בפוליטיקה מקננים ברובד הבסיס הריאקטיבי – פרט.

חברה היא גוף אמורפי המכיל צבר פרטים, שחיים בתוך סוגיות חברתיות.

מיעוט עוסק בפוליטיקה ממעצבת, מסדירה ומאסדרת סוגיות פרט – חברה – ריבון.
אלה העוסקים בכיוונון סוגיות פוליטיות עוסקים בחלק תחום מחייהם.

מיעוט גדול יותר
[ – מיעוט גדול יותר הוא מספר יותר גדול או יותר קטן מהמיעוט המושווה אליו?
כאן הכוונה למספר אנשים גדול יותר מ’מיעוט’ שהוזכר בפסקה הקודמת, ועדיין מספרו קטן ביחס למכלול הפרטים]
מהווים סוכני הטמעה פוליטית, במובן שהם חלק ממנגנוני הטמעה, חינוך, ואכיפת סוגיות פוליטיות;
חברי בית גידול תא משפחתי, סביבה סוציו־אקונומית, מחנכים של מוסדות חינוך כגני־ילדים בתי־ספר מוסדות להשכלה גבוהה, ואוכפים כרשויות שלטוניות, בתי משפט וטוענים בפניהם, מוסדות אכיפה כמשטרה ושרות בתי הסוהר.

אישית

על פי חווייתי, מנסיוני האישי, אני חווה שתפישות אמוניות לאומניות משמרות פרדיגמות מקדמיות סופחות תשומות מנטליות להצדקתן…, מקושרות עם השכלה נמוכה ורמת תחושת מודרות גבוהה.

טרם פגשתי מי שאני מייחס לו עומק והבנה אינטלקטואלית, נטול השכלה, שאני מייחס לו פרוגרסיביות, דיגמון תפישת עולם של

חתירה לרציונליות, ערעור ובקרה, חופש פרט, ליברליות, שיוויון ושלום

זו לא רק ההשכלה; זו ההטיה להשכלה

השכלה שנרכשת בשלב יחסית מוקדם בחיים, בשלב שבו הסנטימנטים הפוליטיים התמצקו, וטרם בעליהם השתלבו בעשייה פוליטית, מנבאת על תחומי עניין של הרוכשים אותם.

מעטים עד מאד הם המקרים שאנשים שנוטים למדעים מדוייקים ילמדו ספרות השוואתית בשפות זרות, או בעלי נטיות דרמה ילמדו מתמטיקה תיאורטית.

תלם ההשכלה מעיד ולו ברמז על ההתניות האינטלקטואליות של בעליו.

ניתן להניח ברמה גבוהה של נחרצות שמבין הפונים לאפיק פוליטי מסדיר ומאסדר, פוליטיקה כמקצוע, יהיה רוב מכריע לבעלי השכלה אקדמית לפחות.

הסבר מוצע

פוליטיקה מצריכה ממד של אבסטרקטיות מעבר ל-פעולה–תגובה ישירה, שהיות השכלה אקדמית, רכישתה, היא סוג של עדות – גם אם לא אמינה באופן מושלם – על היותה אצל פרט.

בין הפונים לפוליטיקה כמקצוע, נתח בעלי ההשכלה שאינה מדעים מדוייקים למיניהם, אלא טיפול ברבדים אמורפיים, תפישתיים, רעיוניים השל אותו היגיון מוצע, יהיה גדול יותר מבעלי השכלה בתחומים ריאליים.

השערות קלישאתיות – נטייה התכנסות קונסרבטיבית

  • בעלי רקע צבאי וניסיון צבאי רב
  • בעלי השכלה דתית
  • בעלי השכלה ריאלית
  • נטולי השכלה גבוהה
  • תחושת מודרות ממסדית
  • סוציו-אקונומיה נמוכה.

קטונתי להוכיח אמפירית הנחות אלה.

לא כ’הוכחה’ לאמירות אלה, אלא כמוסף שנדרשו לסוגיות אלה, להלן דיאגרמות מאששות הערכותיי.

התפלגות מצביעים על פי השכלה

הקשר והכשל: בין השכלה ומצב כלכלי לפתק בקלפי

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000816198

 

https://www.pewresearch.org/fact-tank/2016/09/15/educational-divide-in-vote-preferences-on-track-to-be-wider-than-in-recent-elections/

 

https://www.people-press.org/2018/08/09/an-examination-of-the-2016-electorate-based-on-validated-voters/2-12-2/

הסבר ליוצאים מהכלל

האם כל מי שיש לו עומק אינטלקטואלי מדגמן פרוגרסיביות?

לא.
לאנשים שונים הוטמעו ערכים שונים.

לאנשים שונים מערכת בקרה וערעור שונה על סנטימנטים מוטמעים.

מה זה עומק? מי שמתחזק מערכת ערכים מוטמעת כְּשֶלי? לא.

Share

הערות? אשמח לתגובתך