מחאה. לאן ממשיך(ות) מכאן?

הערכת דקות קריאה: 28 דקות, בערך 🙂

10. עויני מחאה

לבוש, סרעפת, רטוריקה

לא מדבר איתם

הדיאלוג נוסך באחר לגיטימיות.

מול עוינים אני לא מפגין את שנאתי. כן את הבוז והכעס שאני רוחש להם.

אני מכיר מהמחאות את מי ששואפות (כן, אלה יותר נשים, אולי בשל ממד החמלה) לדבר עם עוייני המחאה בבחינת – 'אם רק יתנו לי להשלים את הפסקה, ברי הפלוגתא ישתכנעו לאמץ את עקרונות הליברליות, השיוויון, הערבות הדדית, החזרת החטופים והפסקת המלחמה.'

אני בתפישה שעקרונות הסוציולוגיה וההתנהגות האנושית דומים לחוקים פיזיקליים במובן שגם אם איננו מודעים לחוקי הפיזיקה הם תקפים.

תפישות ימניות (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה) מתאפיינות, בין היתר, בכך שהימני השמרן בז לרפיסות הימני שנמצא לשמאלו, ומבועת מאדיקות הימני שלימינו.

בה בעת העויין מבקש לקבל את הלגיטימציה להיותו 'סביר' ו'הומניסט' מהשמאלן, שהוא מכבד, שנמצא מולו.

בשיח, העויין ריאלי יותר מהשמאלן התמים שחושב שישכנע. הימניסט יודע שהוא לא ישכנע ובוודאי שלא ישתכנע.

חשוב לעויין לקיים שיח כדי למחות על מחאתי – כאן אנחנו דומים – ובעיקר כדי לקבל את הקומודיטי לו הוא כָּמֶה:
עמדתו שקולה לשלי.
היא לא, זין עליו – לא יקבל ממני לגיטימציה לעמדותיו.

♠ קריאות שבשמיעתי הלקויה, לעיתים, אינני מפענח. הטון, הגרון הניחר, 'מהסרעפת', מדם ליבם, לא מצריכות פרשנות; 'ביבי המלך', ושלוש ההברות הכי טעונות בשפה העברית (- שתיים אפילו חוזרות על עצמן): 'רק-בי-בי'

♣ צעירים עם/ בלי כיפות/ ציציות, כשני שלישים מהם בחולצוןת שחורות, שליש לבנות,

♥ רטוריקה היא חיווי עם סימן שאלה בסופו: שאלה תמימה בטון רגוע, עאלק מתעניין 'על מה אתם מפגינים? בעצם חיווי עויין את המחאה, ששמאלנים חמלתיים (AKA תמימים חסרי ניסיון רואים בכך סקרנות פותחת שיח, ומכאן משיחת מחאתם בערכיות ולגיטימציה – יש עויין שיש לו עניין להבין.

הם רואים במוחים מי שמפרים סדר ציבורי שאינו םכבד את הדמוקרטיה בפעולתם העוינת נגד השלטון, במיוחד בעת מלחמה.

עמוק מכך – הם רואים במוחים את מי שלא מכבד את ההעדפתם וההכרעה הדמוקרטית בתמיכת הממשלה והעומד בראשה.

זכותם הדמוקרטית.

אינלי אמפתיה אליהם, ועם זאת פרשנותם את המושג דמוקרטיה לתצורה דמוקרטיה רובנית לאומנית היא לא בלתי לגיטימית בעיניי, גם אם לא תואמת את פרשנותי.

אינני מתנגד להיותם במחאות, לא דחוף לי לגרש אותם, ועם זאת – עוד פחות לדבר איתם.

אני כן רואה בהם מי שמאיימים על בטחוני, חירותי, מימוש ערכיי.

11. אישית

לתוכן העניינים ⇐

Share

2 תגובות בנושא “מחאה. לאן ממשיך(ות) מכאן?”

הערות? אשמח לתגובתך

Share