מחאה. לאן ממשיך(ות) מכאן?

8. מוחים

רגישות לנושא התייחסות ושיוך

פעילות מחאתית תלויה במידת החשיבות שפרסונה מייחסת לנושא המחאה ושאיפתה להיות מקושרת לקבוצת השתייכותה, ולמי היא רוצה להידמות.

ההתייחסות למחאה היא טביעת אצבע תודעתית; לכל מוחה יש את ההתייחסויות וההתניות שלו כלפי יציאה למחאה.
ככל שנושא המחאה מורכב, אבסטרקטי יותר, ערכי יותר, פחות נוגע בהשרדות קיומית כן השוני בתפישתם של המוחים גדל

כשנושא עולה על הפרק, עולות הסוגיות:
♠ רעיוני ערכי – עד כמה הנושא בוער למי שנחשף אליו,
♣ סוציולוגי – כמה מקבוצת האנשים שאיתם מזדהים המוחים, להם רוצים להדמות, תגובתיים לנושא
בהתאם לתמהיל יש מי שיוצאים למחות.

עם התארגנות מחאה ישנה הצטרפות יחסית מהירה לאחר זמן קצר,
נוצר גרעין משתתפים, סביבו מסת המשתתפים.
על ציר זמן, פעילות מחאה שוככת ומתמעטת; הרוטינה, חוסר התוחלת, העייפות נותנים את אותותיהם, וזאת לקול צקצוק הנשארים 'איך זה ש…'

סולידריות

בין המוחים נוצרות מערכות יחסים שמושתתות על ערכים משותפים, חיבה לחלק מהמשתתפים.

יש האומרים שבין מוחים יש מי שמשתתפים 'כי אין להם חיים', 'מחפשים חברה'.
לא בלתי נכון, יש כאלה.

חברויות ארוכת טווח לא צפויות להתפתח בין משתתפים, שכן החוויה המשותפת אינטנסיביות, תלויות מקום, זמן, נושא, אינטנסיביות.

מומחיות

אם כל מי שהצהירו בכמה מחאות השתתפו – האלטלנה הייתה טובעת רק מכובד משקלם של מי שהצהירו שהיו עליה.

כל אחת יודעת כל אחד מומחה. בין אלה יש את חורצי ה'רק אם' ו'צריך'לה'

רק
יש מי שיחרצו ש'רק אם' ייעשה כך… יקרה…,
ואני משתאה, מאיפה הם יודעים? מהיכן הביטחון?

צריך
אחרים באים עם רעיון משנה מציאות, להבנתם, ומצפים שאחרים יממשו אותו עם 'צריך ל…'

לוחמי חירות

ראיתי מי שצמחו לתוך תפקיד 'מפגין'.

נחשפתי להליכי התבגרות שעברו כמה, ממשתתפים, לאוחזים אחיזה ביישנית מגפון ובהמשך לרצון להוביל הפגנה או לפחות לתת במורל, ללבות אנרגיה.

אלה מראות יפים, ועם זאת זה לא צ'ה (גווארה).
על אף שהיו מי שראו עצמם כלוחמי חירות – וואלה, לעמוד רוטינית במקום אחד, לבזבז תשומות אנרגיה וזמן, אולי לסבול מעט ממזג אוויר, מתגובות עוינות זה לא מי יודע מה נעים – לוחמה לטעמי זה לא.

סוציולוגיה

ניכר שחלקם של המפגינים בני 60 ומעלה, אשכנזים מבוססים, משכילים, רב לעין שיעור מחלקם באוכלוסיה.

מה יש להם אלה, להם זה מפריע יותר? זמן? השכלה? חשש משינוי?

9. מובילי מחאה (קפטנים)

לתוכן העניינים ⇐