רגש הוא תמלול חיווי תודעתי אם להשאר במצב פיזיולוגי או לשנות אותו

רגש

משך קריאה כ־ 15 דקות

אחיזה תודעתית, שלא לומר ‘הגדרה’

חיווי פיזיולוגי ממערכת החישה, או רעיוני – סנטימנט – אצל אורגניזם בעל תודעה*, טרום תמלול.


* בעל תודעה, כדי להחריג מכניזמים עם אמצעי חישה מערכת הפעלה מאפשרת עיבוד או תגובה.


יש לי רק שאיילה

מה העדפתך, בהינתן שהכרחיות המיידיות והמהירות לא קיים, האם
♠ להגיב לחיווי רגשי בתצורתו הראשונית באמצעות אינסטינקט,
או,
♣ לאחר עיבוד רציונלי וידע מוקדם אצור?

תודעה

מרכזת את מכלול החיוויים הנקלטים בתצורתם הראשונית מהחושים – טעם, מישוש, ראייה, ריח, שמיעה.
את המידע הנקלט מאחד או יותר מהם, התודעה

    1. מעבדת,
    2. מפיקה התייחסות, מענה
      • אינסטינקטיבי, או
      • מתומלל ומבוקר.

טיפול בחיווי, בתגובה, טרום תמלול – התנייה, אינסטינקט.
התנייה מתפתחת ומשתנה בהתאם לניסיון נצבר של אורגניזם לגירויים מתקבלים.

תודעה מטפלת בחיוויים ראשוניים, באמצעות תמלולם.
תוך כדי התפתחות תשנה, תעמעמם, תחדד, אינסטינקטים, תאמץ מערכת הפעלה ותגובה רציונלית מתומללת למקרים עתידיים דומים שתזהה כ-דומים.

השרדות, תקפות

עיבוד תוצרי חישה, תמלול, מאפשר הערכת משמעויות של החיוויים שנקלטו.

כמנגנון השרדותי, אורגניזם מייחס לחיווים הנקלטים על ידי החושים אותנטיות, ותקפות.
שכן, לאורגניזם אין אלא את מערכת החישות וההכרה שלו לטפל במכלול המציאות האופפת אותו.

למערכת החישה הראשונית מיוחסת נחרצות, שכן זהו המנגנון ההשרדותי הראשוני של אורגניזם.

אבולוציונית, לצרכי שרידה והתרבות, עדיף שמנגנון החישה יכויל לרגישות יתר, מאשר לחסר.

על אף השאיפה התאורטית לדיוק אצל בעלי תודעה שנותנים על כך את הדעת, לא ‘כדאי’* לכיול ‘בדיוק’, שכן במקרי טעות ‘כדאי’ לאורגניזם לטעות ולתקן לכיוון התגוננות מיותרת שמותירה אותו בשלמותו, מאשר להינזק מאיום שלא הובחן בעיתו או בעוצמתו, או לא טופל כיאות.


* סובייקט לא בחר את מידת רגישות חושיו.
ניתן להיות מרוצה או לא, לשאוף לחדד חושים ואת מערכת ההפעלה התגובתית להן.
יכולת הכוונון כמטרה מכוונת נמוכה, ניתנת ליימון מסוים.
מידת ההפרעה לשיקוף המציאות באופן שתואם את הסובייקט עלולה להיות גבוהה, כולל ערפול תודעתי זמני, נגרם במכוון – שכרות או סימום, או נכפה כעייפות זמנית, שחיקה או נזק פיזיולוגי.


מנגנון רגיש מדי, ‘רגישות’, ‘עוררות רגשית’, מקדים תגובתיות יתר – נתפש כעצבנות, נוירוטיות. במקרים כְּאלה איכות החיים ירודה מהנשאף, תשומות תודעתיות ואנרגיות משועבדות בחוסר יעילות, גורמות לבזבוז ולהתגוננות מאיומים לא ממומשים.
כדאי, רצוי, לרסנם. לצורך ריסון מגוייסת תודעה מתמללת, טיפול ורבלי חיצוני, או תרופתי, מקהה חישה, תגובה.

מאידך, מנגנוני החישה עלולים לפעול בתת-תפקיד פיזיולגי – נכות, או הכרתית – עיבוד אינטליגטי מטעה, סבירות, ערפול חושי ותודעתי, אוטיזם.

גבולות ספקטרום ה’מידתיות הנכונה’ נתונים למחלוקת.
סובייקטים מקצים לאבחון ואומדן סביבתם האם היא ב’ספקטרום הנורמלי’, כלומר באיזו מידה סובייקט אחר דומה בחישותיו, עויבודם ותגובותיו להם כבוחנים. cool

אישיות (אופי) –
דרכי הפעולה האופייניות של סובייקט לטפל בהיבטי המציאות, להלן ‘מערכת הפעלה’ אישית אופיינית.

סיפוק הנאה

בנוסף על היות ‘רגש’ כאמצעי השרדות, הוא גם מחווה על מידת סיפוק טעמים פיזיולוגיים ותפישתיים, לפי מערך העדפות מקדמיות מוטמעות של סובייקט.

תמלול חיוויים ופעולות מאפשר לקדם השגת מצבים נשאפים והקנה עד מניעת מצבים לא רצויים.

חשיבות ה’רגש’

חשיבות רגש דרמטית לחיי אורגניזם.

    • כצורך השרדותי – חיווי חושי לנוכח איום מתפתח על צורך קיומי
      – רעש או מראה מאיימים, התחממות יתר, הרחת גז, טעימה של מה שאינו ראוי למאכל.
    • כאיכות חיים – הטיות והכוונות לסיפוק הנאות, פיזיולוגיות ורעיוניות
      – טעמים, מוזיקה, תקשורת מספקת עם הסביבה.

עיבוד חיווי מתומלל

מצב נשאף, על־ידי לפחות smile: תמלול גוזר את דרך הפעולה של סובייקט לטיפול בגירוי נקלט כאלטרנטיבה נשאפת יעילה יותר למערכת התניטת אוטומטית.

השחרור מאוטומציה תגובתית הוא אחד מהיבטי חופש וחירות של פרט שמשוחרר משעבוד להתניה לא מבוקרת.

חיווי תודעתי מתומלל; האם לשנות מצב נתפש או להישאר בו.

מורכבות

ההגדרה נקראת כפשוטה, כמשטחת מורכבות.
בפועל, מכילה מעט רבדים מורכבות:

  1. נושאי החיווי, את מה לשנות
    • רבים מספור
  2. בחיווי לשינוי, אפשרי שני מצבים –
    • השארת מצב כמו שהוא – פשוט,
    • שינוי לכיוון כלשהו, שינוי אנלוגי אינסופי ל
      • העצמה
      • הפחתה.

רגש כערך חיובי נתפש

בשל החישה הראשונית, מיוחסת לרגש אותנטיות. טרום תיווך תודעתי.

לסובייקט אין אלא לסמוך על מערך רגשותיו.
[סובייקט אינדיבידואל, הוא אלוף העולם cool בהבנת מה הוא מרגיש, גם אם אין לו מתחרים על חישת ופענוח רגשותיו.]

אנושית

הפגנת רגש ראשוני בסיסי נחשבת כתכונה אנושית, חיובית, נשאפת, אותנטית, שכן היא זו המבחינה סובייקט מעצם, אובייקט, אחר.

חוסר היכולת להגדיר ‘רגש’ בכלל ופירוט ביטויי רגש מקומי קונקרטי, מעצים מורכבות וייחוס מיסטי, ומקנה ערכיות חיובית.

אסתטיקה, אמנות, עוסקת בהיבטים של תפישה חושית של התניות טרום תמלול.

מיסטיקה

התייחסות רווחת ל’רגש’ בהיבט מיסטי, כממד שונה ונעלה על מציאות גשמית; צפיית התרחשויות קודם התממשותן, הבנת קשר בין אישי, הטענת ערך מיסטי, נעלה חיבור בין פרסונות – אם לתינוקה, זוג אוהבים, העברת מסרים שלא באמצעים קונבנציונליים – אלה הערכות, ציפיות שלעיתים נכונות ובמקרים אחרים שגויות.

הטענת ממד על-טבעי, מטפיזי, לחישה אמור לטעון יחסים בערך.

פרסונות נבדלות (גם) בנטיין לייחוס ממדים מיסטיים ליחסים בין אישיים.

הצפה רגשית

פרסונות ‘מוצפות רגשית’, בעלי ‘עוררות רגשית’ גבוהה כמאפיין אישיותי,
פועלות בסמיכות זמנים ופעולה לתחושה הראשונית, האותנטית. אינסטינקטיבית.

במלים אחרות: התנהגות זו נתפשת כ’אותנטית’, מפני שטרם הוקהתה או עברה עיהבודי של תודעה מתמללת.
מהות ראלית או רעיונית המשפיעה על סובייקט מניבה תגובה רגשית. בשל ההקדמה לתמלול, הגירוי והחיווי טרם עברו בקרה וסינתזה עם ידע מקדמי תומך או מפריך תגובתיות מסויימת. לכן נתפש כאותנטי.

לתפישתי, התייחסות לרגש כישות עצמאית, מנותקת, עם תקפות מקדמית מעצם היותה, כמצב נשאף,
הוא חיווי מצוקתי,
ביטוי לכך שסובייקט ‘לא משתלט’ על תנודות מצבי רוח,
אופייני לסובייקט שתובע להתייחס לביטוי סובייקטיבי של אינטואיציה מקומית, זמנית, אישית שלו, כמהות עם תקפות אובייקטיבית החלה גם על סביבתו.

תחושה סובייקטיבית, כשיקוף ריאלי.

סובייקטים מתוחכמים עם תודעה מפותיחת, יכולת תמלול גבוהה וכריזמה תקשורתית, מנפיקים:

התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית.

מצליחים ל’נרמל’ סובייקטיביות ולדרוש מסביבתם תשומות לטיפול בגורמים למצבם הרגשי.

מיקום על מנעד רגישות

מיקום על מנעד תגובתיות ‘אינסטינקטיבית–מבוקרת’ הוא מאפיין אישיותי.

ניתן להבחין שבעלי רגישות גבוהה היו שמחים להנמיך את רגישותם, כשהם מבחינים שהיא גובה מהם תשומות שמתישות אותם.

מי שנתפשים כבעלי רגישות נמוכה פחות מבטאים שאיפה ‘להעלות רגישות’. סביבתם הרגישה עלולה להלין על רגישות נמוכה. על פי רוב התלונות על רגישות נמוכה נסבה על תפישת המלינים ש’חסרי הרגישות’ רגישים פחות מדיי לצרכיהם של המלינים.

אישיות על מנעד רגישות לא בחרה היכן להיות מממוקמת.

טיפולים פסיכולוגיים או תרופתיים אמורים לסייע ‘בטיפול’, בשינוי מיקום על המנעד.

מכיוון שמערכת החישה היא אותנטית, הם מתייחסים גם לתגובה כ’אותנטית’, אמיתית, חיובית ערכית.

אורגניזם, שואף לסמוך על מערך החישות והרגשות שישקפו לו את המציאות באופן מיטבי השרדותית, הנאתית, ורעיונית. בכך נמצאת השאיפה לסמוך על מערך החישה.

פרסונות שנוטות להתנהג בסמוך לרגש טרום תמלולו שואפות ‘להצדיק’ את התגובתיות הזו כעושר רגשי, אותנטי, אנושי.

בהתנהגותן פרסונות אלה שואפות להיות ‘צודקות’ במובן שעל אינסטינקט הפעולה להיות ‘מכוון’ ותואם את המערכת הערכית שלהם.

עם זאת פרסונות אלה שואפות לקבל גם מסביבתן צידוקים ולגיטימיות להתניות אלה.

רגישות

מתן העדפה לגירויים נתפשים חושית טרום עיבוד תודעתי, ותגובה אופיינית רגשית להם.

המונח ‘רגיש’ מקבל תווית חיובית, בדרך כלל, כאשר ‘רגישות’ בעיקרה היא רגישות של סובייקט כלפי עצמו, צרכיו, התניותיו, טעמיו תשוקותיו, רצונותיו והעדפותיו.

סובייקטיביות–יושר אינטלקטואלי

אצל מי שהנטייה
לחוות מציאות, באמצעות החושים ישירות, טרום בקרה מתמללת,
גבוהה יותר מאשר,
לאחר בקרה תודעתית,

הנטייה להתייחס להיבטי המציאות כבעלי השפעה מיטיבה ובעיקר מאיימת על הווייתו ההתנהלותית – גבוהה יותר.

אצל מוטי פעולה בעקבות אינסטינקט שאינו מתווך תודעתית, יושר אינטלקטואלי הוא אמצעי נוגד, מפריע שכן הוא מצריך את תיווך התודעה כאמצעי בוחן סוגיה מזוית של תודעה אחרת, שאינה מצוידת באמצעי החישה של הסובייקט.

קיצור – רגישות לא  הולכת עם יושר אינטלקטואלי.

רגישות

אצל ‘רגישים’ עשויה להתפתח גישה הרואה בסביבתם כאינסטרומנטים מסייעים להתנהלותם בעולמות רגשיים אותנטיים.

עסוקים בעצמם

בצד ענפי משנה כ– ‘תינוקיים’, ‘נרקסיסטיים’, ‘אגואיסטים’, ‘עסוקים בעצמם’ ‘סכיזואידים’, ‘סוציופתים’ כענפי משנה לאריכטיפ אישיותי של מי שמייחסים לרגישותם משקל רב ביחס למנגנונים רציונלים מבקרים ומרסנים שנתפשים כ’נורמליים’.

הזדהות, רגישות מתועלת חמלה

‘הרגיש לעצמו רגיש.’
לסובייקט יש רק את מערכת החישה של עצמו.

חלק מאיכות אנושית היא ה’חמלה’ האנושית כאינסטינקט מזדהה על דמויות רגישות אחרות.

הזדהות של סובייקט א’ עם סובייקט ב’ היא השלכת תפישת סובייקט א’ את מערכת החישות של סובייקט ב’ על עצמו בעקבות גירוי חיצוני או פנימי, והפעלת תגובתיות של א’ לאור תפישת הבנתו את מערכת החישות של סובייקט ב’.

בין בעלי יכולת הזדהות עם אחרים, יש סובייקטים בעלי עוררות רגשית גבוהה תת־ענף כארכיטיפ ‘חומל’ אנושית, מובחן ‘תסמונת שרה נתניהושם זמני.

אלה, כאמצעי טיפול בעצמם, מסווים את העיסוק בחיוויים לא מתומללים של עצמם, מטפלים בבעלי מצוקות אחרים, בהוויות אחר. בעת שיש קונפרונטציה, קרב משאבים, בין תיעול תשומות לאחר לבין תיעול תשומות עצמית, ז’אנר זה נחשף מיידית.

 

סנטימנט

Share

3 תגובות בנושא “רגש”

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: