שלא לנקוט ב'הגדרה'
צמצום
מניח, שתפישת הקופאים בכלוב מסורג במרכז האוטובוס על מידת טעויותיהם מוטה לכיוון ה'פחות' טעויות ממה שטעו בפועל.
מן נטייה אנושית שכזו. תפישת ער עצמית.
כך, אני משער שגם במובהק, דעת רוב האנשים על נדיבותם גבוהה יותר מאשר תפישת סביבתם אותם.
נדיבות –
מידת הזמינות
של הקצאת ונתינת משאבים
לקידום טובת אחר,
בתמורה לסיפוק רגשי.
נדיבות:
נכונות עצמונית לתת♠ טובין, בעל־ערך לנותן
– טובין ריאלי, שווה כסף או זמן, או רעיוניות כאנרגיה תודעתית –
לבעל־תודעה♣ אחר,
במטרה להיטיב עם אחר,
כשהתגמול לנתינה הוא רְווִייָת סיפוק והנאה מהטבת מצב האחר מהמצב טרום הנתינה.
♠ ב-'לתת', ישנה הבחנה בין נתינה מגיבה לנתינה יוזמת:
- זמינות לפניית מקבל, ראקטיבית
- הטייה ליוזם המבקש את מימוש נדיבותו, קשב לרצון אחר
- הפחתה עצמונית של המקבל המבקש במיצוב עצמי של עמדת 'מבקש' ביחס לייחוס 'נדיב'ות לנותן,
- להצעת טובין של הנותן,
- הטייה לנותן מציע טובין שברשותו לאחר,
- העצמה עצמונית – התנשאות – של הנותן היוזם המפחת את מי שמתכוון להיטיב עימו, שנזקק לקבלת הטובין מ'נדיב'.
♣ בעל תודעה – נדיבות מתקיימת בין בני אנוש, בעלי תודעה.
אין מופעי נדיבות בין בעל תודעה לנטול תודעה.
תיתכן נדיבות, מצדה של החמלה מול בעל חיים, בכיוון בן אנוש מול חי.
כשבעל תודעה נדיב כלפי מוסד, הארגון מהווה ממשק טכני לבעלי תודעה אותם הארגון מייצג.
[ניתן לראות תרומה לארגון טבע כ'נדיבות'. עם זאת, השקיית עץ, דישונו, אינה מעשה נדיבות.]
הרחבה
רובנו מעדיפים להתפש, על־ידי עצמנו וסביבתנו, כ'נדיבים'.
הקצאת משאבי פרט לזולת הוא ערך שנתפש חיובית על ידי (כל) סביבה אנושית.
נדיבות:
זמינות*1
הקצאה לאחֶר*2
טובין*3
מבחירת*4 הנותן,
טרום נתינה*5,
כ(שלפחות חלק מ)התמורה למתן הטובין מהווה סיפוק רגשי מהנתינה העודפת*6,
מהווה תגמול לנדיב הנותן*7.
אמהות המקצות משאבים רבים לתינוקותיהן אינן בבחינת 'נדיבות'.
מקרא
מונח: | אחיזה תודעתית של ה'מונח', שלא להתיימר ב'הגדרה'. |
הרחבה על משמעויות, מחוץ להקשר קונקרטי. |
פירוק
*1זמינות: | נכונות לבחינה חיובית של מענה לפנייה. |
'זמינות' נתפשת בעיקרה כתקשורתית. עם זאת, פניוּת תקשורתית היא תנאי ראשוני, גם אם לא מספיק. המונח מכיל את המושג 'זמן', בשל האפשרות שהפּניוּת דינמית, אינה קבועה נתונה לשינויים על ציר זמן. בהמשך לפניות התקשורתית קיים רובד הפניוּת התודעתית, רגשית, של בעל הטובין למתן טובין לפונים. פניות זו היא ה- gateway לנדיבות. |
*2הקצאה לאחֶר: | תכנון מקדמי של נתינת כמות מסויימת של טובין השייכים לבעליהם לרשות אחרים. |
אם אין מודעות לפעולה, אין הקצאה. 'נתינה' של משאבים, מטבע היותה, גורעת ממכלול המשאבים ממנה נלקחה טרום פעולת הנתינה. |
*3טובין: | כל סחורה או שירות שעשויים להניב עלייה בתועלת במישרין או בעקיפין. |
טובין עשויים להיות בתצורות שונות:
טובין עשויים להיות בתצורה מורכבת יותר של משאבים שמאפשרים בעיבוד מסויים להוות ערך מקדם ונתפש לבעליהם החדשים או תשומות שכוללות את עלויות ההתמרה של הטובין הניתן למקדם ערך. ערך הטובין יכול להתפש באופן שונה על ידי המקצה, ואצל המשתמש בהם, וכן לבעלי תודעה בלתי תלויה להקשר. לעיתים טוביןם בעלי ערך יחסית נמוך לנותן מקבלים העצמה כמשאב מאפשר ספיחת ערך ללא פרופורציה לטובין שנגרע מהנותן. |
*4מבחירה | בחינת שתי חלופות או יותר, והחלטה עצמונית על אחת מהן. |
בנתינתו, נדיב יודע שהטובין הניתן נתפש כבעל ערך ריאלי, שאינו רגשי, גבוה יותר מהתמורה שיקבל מהמוטב; יווצר גרעון ערכי במאזן הטובין, גם אם המקבל יפיק מכך ערך רב. הידיעה שהמקבל יפיק ערך רב היא חלק מתגמול רגשי. אם הטובין ניתן בידיעה כ-'שווה' ערך למתקבל – להלן 'שחלוף' טובין, 'סחר חליפין', 'מסחר', לא בבחינת 'נדיבות'. אם הטובין ניתן ללא הקצאת מחשבה מקדמית על משמעותו – העברת הטובין היא פעולה מכנית, לא מבחירה אינטליגנטית, אולי בזבוז משאבים, ייתכן טעות, לא בבחינת 'נדיבות'. אם טובין ניתן מתוך לחץ של מקבל או הסביבה על נותן – לא מבחירה עצמונית – זו אינה נדיבות. זו כניעה.
|
*5טרום נתינה | מעשה 'נדיב' אם הטובין הניתן נתפש על ידי הנותן, לפני פעולת הערה, כבעל ערך גבוה יותר מהתמורה המתקבלת על ידי המקבל. |
נתינה נדיבה נעשית בהחלטה מקדמית של הנותן, טרום ביצועה. אם ההחלטה לתת את הטובין בתצורה ה'נדיבה' לאחָר המעשה, לא ניתן לדעת מה היו השיקולים לנתינה. אם הערכת רווח התמורה נעשו אחרי נתינה, או שלא מבחירה – לא נעשה ויתור מקדמי – הנתינה אינה 'נדיבות', אלא הליך הצדקת ההפסד, רציונליות שלאחר מעשה,שנועדה לטפל בגרעון כלכלי באמצעות פיצוי מנטלי. אם טובין ניתן ללא מחשבה מקדמית – סתם, בזבוז, השפרצה. לא נדיבות. |
*6 כשלפחות חלק מהתמורה למתן הטובין מהווה סיפוק רגשי מהנתינה העודפת | הנותן מודע לכך שבשחלוף טובין בו לא קיבל תמורה כלל או קיבל תמורה פחותה מהערך הריאלי שנתן, אין תחושת הפסד, אלא הרגשה נוחה – היטיב עם מקבל. |
סיפוק רגשי נובע מההכרה של נותן טובין, שהוא מספק ערך גבוה בסט ערכיו, בנתינתו. סיפןק זה שקול או אף יותר מבחינתו לערך הטובין שניפק. התליית מתן טובין בקיום תנאים כלשהם מכתימה את 'אצילות' הפעולה בפרקטיקה מנמיכה; הצבת תנאי מעידה על אילוץ שהושת על המקבל, נוגד רצונו החופשי, נאלץ לעמוד בתנאי כדי לקבל את הטובין – שִנמוך, סוג של עסקה כלכלית. אנשים שנתפשים בעיני עצמם וסביבתם כ'ערכיים', 'מוסריים מילוי 'ערך' נתפש שאינו כלכלי ריאלי נחשב כנאצל, גבוה יותר, מאשר ערך כלכלי. מסיבות סוציו־אבולציוניות חברות אנושיות מעודדות ביטויי נדיבות, מתגמלות בהכרתן תחושות סיפוק ונאצלות למופעיהן. |
*7 מהווה תגמול לנדיב הנותן | 'שכרו' של הנדיב הוא הסיפוק הרגשי שקיבל בשל הטבתו עם מי שבחר, ושילם על כך בטובין ריאלי. |
יש הרואים בנדיבות כ'חוסר רצון לקבל תמורה'. הבחנה זו אינה מקובלת עלי, שכן אינה לוקחת בחשבון את התמורה שאיננה טובין, הפער בין שווי הטובין של הנותן לתגמול פחוּת, עדיין מותיר את הנותן מסופק מעצם הוויתור. בין איך שאדם רואה את עצמו לבין תפישת צבר האנשים בסביבתו אותו מכילה במקרים רבים פער, וכשהפער נראה הוא תמיד לכוון מסויים. |
הבחנה
ניתן להבחין בין נדיבות 'זמינה' לנדיבות 'מציעה'.
תצורת נדיבות | אפיון העברת טובין | קשב ל |
'זמינה': | מתן טובין של נותן כתגובה לבקשה | בקשת המקבל. |
תצורה נפוצה יותר, תגובתיות לפנִיָה, שונה של אנשים. לפרטים יש 'טביעת אצבע', איפיון התנהלותי שכולל תצורת הנהלות מתואמת מול מי מסויימים, באילו תנאים, שמשפיעים על התגובתיות ומידת נתינתם בהתאם לבקשה. |
'מציעה': | הקצאה ומתן טובין של נותן | הטיית הנותן. |
תצורה נדירה יותר, כחלק מהתניה התנהגותית של המציע. לעתים ההצעה היא אמצעי לגייס אנשים, חֶברה, אמפתיה, לטובת מציע. לעיתים הצעה לטובין מהווה 'קניית צידוק' למה לא הייתה זמינות בעת בקשה.ביחסי הורים ילדים, כשילד לא מקבל את התשומות הרגשיות שהוא זקוק להן תובע אותן, מהורה שאינו פנוי בעת הפנייה אליו, ישנה כוונה הורית לפצות את הילד בהרעפת טובין רב מחוץ ולאחר הסיטואציה . |
נדיבות מציעה
יש טיפוסים מובחנים שנתפשים כ'נדיבים', שמתחזקים את תדמיתם ככאלה,
עלי ידי הצפת היעד בתועפות טובין.
על ציר זמן, לעיתים מתברר, שהפגנת נדיבות אקססיבית, אינה בבחינת 'נדיבות',
שכן הקצאת טובין נתפשת זו
- נעשית על ידי חסר מידתיות בניהול טובין,
- אין בהשפרצת הטובין הניתן מענה לצורך המקבל,
- הנדיבות אינה תואמת את הציפייה או את צורך המקבל,
- הניתן מתוך תפריט של כמה אפשרויות, מצומצמות,
- שאינו מתוך קשב לצורך קיים,
- תוך ציפייה לקבלת תגמול רגשי ממעשה הריצוי, כולל תחזוק תדמית או השקטת רגשי אשם או נחיתות.
נדיבות דינמית
נדיבות אינה דיכוטומית 'קיימת', 'לא קיימת'. התכונה נמצאת על מנעד הרבה–מעט, מאפיין אישיותי, תוצר של הטיות מוטמעות של פרסונה מול
- רמת שפע–מחסור שמאפיין פרסונה מסויימת,
- סוגי הטובין לנתינה שעל הפרק,
- מידת זמינותם לנתינה של טובין מסויים,
- מול המקבל,
- מידת הרצון להקצות למקבל מסויים את הטובין שהמקבל מבקש,
- במקום וזמן מסויימים של הסיטואציה,
- ייתכן, שבהתקיים שלושת הרבדים הקודמים, סיטואציה אחרת של משתנים פריפריאליים הייתה מניבה תוצרי התנהלות שונים של הנתן.
נדיבות ללא גבול
נדיבות שנתפשת כפייתית, שאינה נסמכת על בסיס תמלול מקדמי, מופנית לרבים, בלא אבחנה נתפשת, כמאפיין אישיותי של פרסונה נותנת, היא אפשרות לביטוי של תקלה, קוועץ' אישיותי אם מופנה לכלל.
אם הנדיבות האקססיבית מופנית כלפי פרסונה מסויימת – ביטוי ליחסים בעייתיים.
טיפול בסיטואציה, באחרים, באמצעות נתינה חסרת גבולות, היא בעצם חיווי לטיפול לקוי של נותן, הנתון במצוקה.
נדיבות לא מתואמת
בריבוי מקרים בשל חוסר יכולת לקבוע, אלא רק להעריך ערך של טובין, לטובין ניתן ערך שונה אצל הנותן מאשר לטובין מתקבל אצל מקבלו.
חוסר איזון כזה מתקבל בשל מורכבות הערכים הבלתי מכומתים של טובין, בעיקר מידת הרצון של הנותן לתתו ושל המקבל.
רבים הם המקרים בהם נותן העניק טובין בעל ערך רב מבחינתו,
ושהמתקבל נתפש כבעל ערך פחוּת אצל המקבל.
מקרים כאלה רווחים הרבה יותר מהיפוכם.
לעיתים מודגם מעשה נדיבות כדי לטפל במקרים בהם הנותן חש שלא נהג כמו שאמור היה לנהוג במקרה אחר, ובכך הוא 'מטפל' כביכול בסיטואציה מסויימת, ונותן מענה לאחרת.
תפישות חיצוניות
- על פי רוב, אנשים נוטים לייחס לעצמם נדיבות גבוהה יותר מאשר סביבתם מייחסת להם.
- מי שמעיד על עצמו, וורבלית, נדיבות, ייתכן שאינו נתפש כ'נדיב' אצל אחרים, אלא כמשקיע בהטמעה שפתית, 'הנדוס תודעתי' ברוח ימים פוליטיים בהם הטקסט נכתב.
נדיבות–הקרבה
'נדיבות' אינה נמצאת על מישור אחד עם 'קורבנות';
פעולת נדיבות היא אקטיבית, מרצון.
קורבנות היא תחושה של פסיביות של הקרבת קורבן על ידי מקריב. מחוסר ברירה.
ההבחנה בין 'הקרבה' ל'נדיבות'
הקרבה | תחושה שלילית, של הקצאת טובין מכורח, באין חלופה אמיתית מתוך תחושת הפסד למען השגת ערך שנתפש כגבוה יותר. |
הקרבת מיטב שנותינו ל'…' מבטאת נתינת טובין, לא בעצם בחרתי, לקידום ערך גבוה יותר. בחירה בין אלטרנטיבות שמניבה טובין היא השקעה, לא הקרבה. במקריבים יש תחושה שלילית של נפסדות. אם 'מקריבה' קריירה לטובת גידול ילדיה מעידה שההקצאה התשומתית לילדיה נעשתה ככורח, בניגוד לרצונה, סםח ממנה התייחסות שלילית. |
נדיבות | תחושה חיובית, מבחירה, אפשר שלא, שטובין יוקצו לטובת אחר, ותהך ספיחת תחושה אישית חיובית. |
מתנדבים לפעילות כלשהי עשו זאת מתוך בחירה בין אלטרנטיביות, יש להם תחושה חיובית של תגמול והישג למעשה התנדבותם. |
נדיבות ציבורית
ישנם גילויי נדיבות של פרט שכורה את הטובין ממאגרי כלל שיש לו נגישות אליהם.
הטובין הן ברשותו, אך לא בבעלותו, כלומר לניתן – ללא קשר לתפישת ערכו אצל מקבל – יש ערך נמוך אצל הנותן.
יש התנהגויות כאלה אצל אנשים מסויימים כגורם מאפיין. לעיתים התנהגות כזו יכולה להביא לפעולות מסוכנות או לא חוקיות, אצל פוליטיקאים או מנהלים המפזרים משאבים לא להם.
זמינות כגורם מנבא
זמינות לאחר היא סוג של נדיבות.
חוסר זמינות היא אבן־בוחן, למצוקה של מחסור במשאבים של פרסונה, גם אם לא במובהק, וגם אם לא ברור מה בדיוק ובעצם נבחן .
מחסור זמינותי מעיד בעיקר על מחסור של פרסונה במשאבים לתצרוכת עצמית.
השפעת טובין על אחרים של פרסונה במחסור טובין, עלולה מבחינתה להוות סוג של בזבוז משאבים נחוצים במקרה הטוב, ובשאר המקרים – איום קיומי; לא ייוותרו משאבים לצריכה עצמית אם יינתנו לגורם חיצוני, משני או פחות בחשיבותו, המבקש לצרוך את מה שבעליו מתייג כ'במחסור'.
הטובין יכולים להיות ריאליים, כלכליים רעיוניים, אנרגטיים, תשומת לב, בטחון, או זמן.
נתינה על מצע זמינות נמוך מעידה על 'טיפול' בצורך ישיר של התורם ופחות של הנתרם.
ככזו, הנדיבות הערכית פחות מובהקת.
במצב של נתינה במצע זמינותי נמוך, המקבל צורך מהנותן משאבים גבוהים יותר ממה שהוא תופש, שכן הנותן נותן, אולי בעל־כורח – בעייה, משאבים שאמורים להיות מוקצים לתחזוקה אישית.
יש להניח שאין התאמה בין מידת הנדיבות שפרסונה מייחסת לעצמה, לבין הנדיבות שסביבתה מייחסת לה.
מנודב
מי שקיבל טובין, את הנדבה מנדיב.
מי שקיבל את ה'נדבה' יכול לחוש את הנחיתות של קבלת טובין ללא תמורה, ובכך להרגיש נחות, נסמך.
כדי להתמודד עם אי־נוחות זו עשויה להינקט אחת מפרקטיקות הדפנסיביות הבאות:
- רציונליזציה, מתומללת או אינסטינקטיבית: קבלת הטובין חשובה יותר מאי־נעימות, אפשרית, אולי, אמורפית, ובכל מקרה זניחה.
- הנתינה היא בכלל צורך הנותן.
הנותן בוגר, רציונלי, מנהל את טובתו על ידי נתינה.
אני המקבל בכלל מאפשר לנותן את נתינתו, מאפשר לו את תחושת הסיפוק. - מקבלי הטובין
- בתחילה שלמנו בביטויי תודה על כך,
- בהמשך הנתינה והקבלה הפכו לסטנדרט של פרקטיקה,
- לאחר מכן התמכרות, הנדיב התמיר סטטוס: ממיטיב הפך פוגע בכך
- שלא סיפק את הטובין שניתן בעבר,
- שהתנה את אספקתו ב…,
- שצמצם את הכמות או השהה את אספקת הטובין.
הערה, התיימרות וגילוי
הערה
הטקסט מהווה נדבך קודם לתובנות אחרות.
בהשוואה לאחרות – לא רוצה להריח לעצמי בבית השחי ולומר 'ניחוח', לכן לא נוקט ב'מורכבות' אלא משתמש ב – ה'סרבול' שמודגם בהן ביחס לטקסט זה הוא כמו הסרבול בשפתו של בועז ביסמוט לעומת רהיטות אהוד ברק.
התיימרות
הרעיון הוא אחיזה גנרית, שאם היא יעילה דיה, תודעות זרות עשויות להשליך על מציאות קונקרטית, על פרסונות פרטיקולריות.
ולא, לא מצאתי עוד מלים לועזיות.
וגילוי נאות
אני לא הייתי יודע להתמודד עם טקסט כזה.
4 תגובות בנושא “נדיבות – אחיזה תודעתית”