משך קריאה: 185 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
Ginza
י' מארגן לעצמו שתי פגישות, כשב- 14:15, בעודנו אוכלים צהריים מצויינת בבופה המלון, מגיעים אנשי הפגישה הראשונה. ב- Ana Hotel אין חדרים אז אנחנו מדלגים ל- Akahasa Excel Tokyo Hotel לפי ההזמנה שהמלון עשה לבקשת י'. סיכמנו שנפגשים עם י' ב 19:30 במלון, שכן אנחנו עושים את סידורי הכניסה ולי' אין דרך להיכנס. ק' שואל אם ניצור קשר עם הבנות. אני מודיע שאין לי עניין להוציא אותן מהקונטקסט. הן מכירות את המקום טוב מאיתנו, ואולי יראו לנו דברים ייחודיים, אבל נונחה על ידי הטעמים וההעדפות שלהן, ולך דע מה היישומים שמקצוען החדש סיגל להתנהגותן ישפיעו על ציפיותיהן לתמורה מאיתנו, ובקיצור לי אין עניין, ובמלים אחרות, גם לא יודע אם הן מצפות שנרכוש להן משהו. ק' מסכים ואנחנו נוסעים לרובע גינזה בסאבווי.
יורדים קרוב לאולם התצוגה של Sony ורואים את חידושי האלקטרוניקה, מעניין ועוד יותר אסתטי. משם הולכים ברחובות ורואים את השפע והדקדנס של השדירה החמישית בגרסת הסדר הניקיון והיופי של היפנים. נכנסים לכלבו Mitsokushi שזה המקבילה של s’Bloomingdale. מבקרים בבית Apple מקבלים תצוגת תכלית להדרכת תוכנה, עושים אינטרנט, חווים את המקום המדליק. אני מתחיל לזרז את ק' לחזור כדי להיות בזמן, רואים בדרך את Prada ו- Zara ופתיחה חגיגית של Fendi ומגיעים באיחור של דקה כדי לראות את י' שמח לקראתנו עם בן לווייתו היפני.
י' מזרז אותנו ומודיע שאנחנו הולכים לאכול יפנית מסורתית מפוארת ואחר כך לשתות באווירת טרום מלחמה. עולים לחדר בנוהל מזורז ולאחר נסיעה במכונית של קארל מגיעים למקום יפהפה של בית עץ עם קירות נייר על מעיין מפכה ודגים ענקיים בתוכו, ומגיעים דרך מבוך ארוך לחדר המסורתי שלנו, עם שקע ברצפה ברגליים, ושולחן נמוך. זה היה ביתו השני של הבעלים של Toshiba אנחנו לומדים. מלצריות מבוגרות בקימונו משרתות אותנו ומגישות 8 מנות אוכל קטנות יפהפיות כולן בעיצובן, חלקן גם טעימות מאוד, וגם fish sperm, כמו שמסביר קארל על מאכל צמיגי בנוזל, בגרפיקת ותצורה של שילוב מוח וזרע, וגם יותר מדיי סאקי חם. ק' מצלם, י' מעט אגרסיבי, והארוחה מאוד מיוחדת ומרשימה. 950$ לארבעה.
משם אנחנו נוסעים לדירה קטנטנה, שבקומה הראשונה יש מסעדה, ובשניה שותים סאקי קר. בקבוקים כחולים יפהפיים. לאחר שהקבוצה הראשונה מפנה את החדר השני אנחנו מדלגים אלין. העדפה של קארל. הבילוי והשתייה. מיותר. שניהם. נפרדים ולוקחים מלון לכיוון המלון.
י' מושך ל- Roppongy, ק' ואני מעדיפים למלון, י' מושך ומוצאים עצמנו שוב ב-
One Eye Jack, כשי' מבטיח רק חצי שעה, וברור שלא יעמוד בזה. פוגשים שם את רונה, שרון ואינה, פעם שלישית, זה ארוך מדיי, מיותר לחלוטין, י' מדבר באופן שמביך אותי ואת ק', אבל הבנות מסתדרות עם זה, נפרדים, הפעם סופית, עוד שעתיים יוצאים, ונעים חזרה, כשבדרך י' מסכים שהיה צריך ללכת כשאמרתי.
בחדר, י' וק' מעשנים, זה הורג אותי. כעבור שעתיים, מתבשר על ידי ק' שהוא הקיא את נשמתו, נתן מנה שנייה בחדר, ושלישית בפתח הלובי. כן מוצא שלט מעץ שבו בקשה בלתי שגרתית בחומרתה לא לעשן בחדר.
יוצאים מהחדר וי' שטיסתו הישירה ללונדון היא שלוש שעות אחרי שלנו מצטרף אלינו, שכן לא סומך על עצמו שאכן יצליח להקים עצמו. אני חווה שוב את הסיסטמה המהודקת כאשר עובד המלון שמוכר לי את כרטיסי הנסיעה מתבשר על ידי שאין לי את הכרטיסים, ולבסוף אני מוצא אותם. רואה את התגובות התזזיתיות ואת המוכנות לביצוע החראקירי עם הכשל אכן יאומת ויוודע, אבל כנראה שצריך כזו מידה של הקדשה כדי להגיע לכאלה תוצאות. י' ואני מנהלים שיחה מעניינת בדרך ל- Narita.
