משך קריאה: 185 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
אפשר לא
"לעשות וויפאסנה אפשר גם ביערות הכרמל, לא צריך לסוע כל כך רחוק" מצטט לעצמי את איריס, ומוסיף 'לא' בהתחלה. נזכר בגיסתי המצויינת שבדרך לביתה עצרה אצלנו לקפה, הצעתי 'בבית הקפה הטרנדי לידינו', והיא העדיפה "קפה בבית" כאינסטרומנט.
לא יכול להימנע מתחושת החוסר האמינות כלפי המודטים, ועוד יותר כלפי המדריכים. נראה שקיבלו אקסיומה והחליטו שהיא נכונה, ודבר לא חשוב יותר. האמת שהם שואפים אליה איננה שלי ובשלב זה לפחות, מבטלת כל אמיתה אחרת. אם היעד הוא שלווה ותחושה טובה והכלים הם מיפוי איזורים בגוף ונתינת צבע ומשמעויות לכל איזור – צ'אקרות, או מתן שם חדש לפרסונה, הכל ניתן לתיאור באופן שישרת את המאמין, לכן הכל בידי המאמין, שום דבר הוא לא באמת. וזו אמיתתם. אין לכלום יישות חושית, אלא מעבר לכך. החושים בעצם מטעים אותנו להישאר במימד אחד.
הסדנה של Veeresh על Friendship ועוד משהו, היתה מוצלחת. מספר את סיפור חייו כבן למהגרים פיליפינים בארה"ב. אביו הביולוגי טיפוס נמנע שענש אותו בעמידה ממושכת ללא תנועה, ואביו השני עם מחוות תיאטרליות שהיה בוכה מהתרגשות וגם מכה את אימו מכות רצח. הסיפור לא נשמע אמין, אולי בשל מספר הפעמים והמקומות שסיפר אותו. עם זאת, אני מייחס לתקפות הסיפור חשיבות בטלה; משמש פתיח למסרים נוספים והכי חשוב – יכולת סיפור מעוררת קנאה.
רוחניות שלא על מנת רו(ו)ח
קשירת "רוחניות" הרעיונות עם הניתוק מערכים כלכליים גשמיים, נעשית אצל הקושר לא אצל סגל האשראם. כלומר, נראה מוזר לחלק מהנמצאים, בעיקר הישראלים, איך מי שעוסקים ברוחניות כה גבוהה מחייבים את הנמצאים בכזו נחישות על כל שרות.
נשאלת השאלה למה נעשית הקשירה?
בקצה הסיפור ישנו המסר:
- I am ok, you are OK, שהוא המצב הנשאף והמועדף.
- I am OK, you are not OK הוא יחסי הריבון, המפקד, הסמכות.
- I am not OK, you are OK הוא המצב הקורבני.
- I am not OK, you are not OK, המצב הנגטיבי שהכל לא טוב.
Veeresh מורה להחזיק איש בכתפי זולתו האקראי, להסתכל בעיניים ולפי תור לאמר I am OK, you you are OK. לאחר מכן הצתוותנו לזוגות כשהמשימה היא לספר על גילוי החיבה/ אהבה של הורינו כלפינו. יש בכיות. הולנדי, בן ששים משמש כעוזרו של המנחה בסניף באמסטרדם וכן כמדריך טאי צ'י, מספר לי על קרירות הוריו ולעומתם החום שמרעיף על בתו ונכדתו, אני מספר לו על האהבה שהורעפה עלי מסביבתי.
"אז מה אתה עושה פה?" הוא שואל.
"סקרנות" אני משיב.
אנחנו נפרדים ברוטינת החיבוק הקודמת, עם ההכרזה "together we will make the world better place to be". בשלב הבא הוא מורה לשחזר את תרגולת המגע ב– I am not going to heart you, please do not heart me, ולהתחבק חיבוק אמיץ. הפעילות מעט מחוץ לנורמטיביות הסטנדרטית, ברף התחתון של התעוקה, פלצנית ומוזרה ככל שתהא ועם זאת יש בה חן, אופטימיות וחיוביות.
היום האחרון, הפעם האחרונה ברחבה. מוצא המבקרים באשראם מ 104 מדינות הם מכריזים בשלט. נתח הישראלים משמעותי, בריטים, מדריכים גרמנים, הולנדים, הודים, יפנים, סינים, רוסים ושאר מזרח אירופה, דרום אמריקה וכן הלאה. מיעוט מדהים של אמריקאים והיעדר, כמעט מוחלט של שחורים – ספרתי אחד – ונציגות של מדינות ערב.
קטע טראנס של עיבוד 'הבה נגילה' כשמאתיים גלימות בורדו חופרות לצלילי 'הבה נרננה', כן אנונימיות, לא אנונימיות, כל מי שנושא זהות ישראלית צוחק מהאקסטרה. לסיום, המנחה מורה לפנות לכמה שיותר אנשים ולאמר להם Osho helps me to be better myself.
התפקיד של אושו נתון למגוון פרשנויות. חיצונית זקן, לבוש בהידור – מזכיר את הרב עובדיה. גם יכולת הפעלת אנשים, בהומור ואינטונציה מובחנת. מבחינתי תפקידו יותר להיות הסוכן והמפיץ של הרעיון. הסגידה האישית אליו היא לא המהות. "כל אחד הוא בודהה. 30 שנה לוקח למישהו להסיר את הספקות מכך" הוא נוטע תקווה. שואל בסרט את אחד הנוכחים "האם אתה מאמין בקיום האל?" הנשאל עונה בשלילה. אושו אומר לו, שהוא, הנשאל, לאור הידע שיש לו, בתשובתו לא מותיר לאושו ברירה, אלא לקחת את הדיעה ההפוכה. באודיטורים, בגלימה לבנה, בשכיבה על רצפה קרה, אותי לפחות, זה יותר ממצחיק. קורע.
הסדנה השניה שלי עם Veeresh היא סדנאת לילה AUM. לא זוכר ראשי תיבות של מה. 600 רופי, להיט, ביקוש רב מאוד, תנאי מקדים – ריאיון עם מדריך שנופל בדיוק על מדיטציה ב- Osho Auditorium, או ריקוד ב- Osho Grove. המדריכה הבריטית שלא ברור מה היא יותר, כוסית לשעבר, או צפודה היום, שואלת בעניין רוחני — מבע חודר נפש, אם יש לי ניסיון בסדנאות או מדיטציות, מה רמת החוסן האישי והנפשי שלי, וכן הלאה שאלות שלהן עניתי ב'לא', 'אין לי ניסיון קודם', 'אני לא מי יודע כמה רוחני', 'בא לנסות ולהתנסות.'
"בתור ישראלי" היא מאבחנת, קובעת ובאותה משפט גם מנבאה "זה יועיל לאגרסיות שלך".
לא יודע להגדיר את הבעתה, האם חומלת על נפשי המיוסרת' שהסדנא תביא לה מזור, או תרופה לסביבתי הקרובה או הפוליטית – שהאגרסיות שלי יימנעו מהם בשל השתתפותי בסדנה.
נרשם. חמוש בהמלצה לא להכביד על הנפש באכילה הסמוכה לאירוע – אם הייתי מציית להמלצות התזונה שלי, בטח הייתי נראה אחרת – מתקיף מנת thali – מנה של שתי צלחות מתכת גדושות בשני תבשילי ירקות נוזליים מתובלים, ואורז לבן על מגש תואם, ולידו מעט ירקות חתוכים – עגבניה, בצל ומשהו עם מרקם של גזר, ורוד, לא כתום.
זהו האוכל הנפוץ בהודו, כשיש ווריאציות על הירקות ומידת תיבולם. אוכל בסיסי, מזין וטעים לי, יכול לבוא עם צ'פאטי – הגרסה המקומית ללאפה. בין 20 ל- 35 רופי, ובמקרה זה, קומה שניה במרפסת של בית המשפחה. הילדים ממלצרים.
פוגש את אמיר אלון ממתין למנה שלו, מטר לידי. ממשרד איכות הסביבה. קיבל מאשתו ליום הולדת ארבעים את הנסיעה. נוצרת תקשורת טובה ומהירה. נראה שהמבשלת כל כך עסוקה בהווה, שהיא מופתעת מחדש מכל הזמנה, בכל הקשור להכנתה. ההמתנה להכנתה והגשתה סמוכים וקרובים מדי לקו ההחלטה לפרוש לסדנה ללא אכילה. מנה טעימה שאינה מכבידה.
