לובביץ'

מינורי באמונה רציונלית

הערכת משך קריאה כ- 6 דקות

אני פוגייש פה, באנגולה, במלון מיני טיפוסים.
ו-לא, זה לא אומר שאין טיפוסים במקומות אחרים,
כל מה שאומר זה ש- מגוון מיני טיפוסים אני פוגייש.

אחד מהם, נבון, מהנדס, תקיף ונחרץ לטעמי על גבול היתר המתקרב לאלימות, עם כוונות טובות, מקצוען, מומחה לצ’ופצ’יקושלקומקום כזה או אחר, מצביע ‘שמאל’ מתון, ויש לו דעות לאומיות, מבחינתי מובהקות, עד כדי לאומניות.

שוין, נחשפתי כבר להיברידיות מרהיבה מזו.

מספר שהוא מקדש מדי פעם, וגם מניח תפילין, ומתגייס למניין, ועומד בצפירה גם כשהוא לבד (- “זה עניין של כבוד, לא של אמונה”, חורייץ חריקות מוכרות) מראה שיש לו בארנקו את תמונת הרבי מלובאביטש. אבל “אני חילוני, נוסע בשבת ולא מקפיד על כשרות.”

ואז, מסביר לי אמפירית, שמישהו חולה, ומגייסים אותו הוא מתפלל, והאנרגיה שהחולה שואב מהידיעה שיש מי שאכפת להם ממנו – מתפללים עבורו, משפיעה חיובית על החלמתו. לא בלתי נכון כמובן.

ניחא, עד גיל חמישים וארבע (וחצי), ראיתי דברים מוזרים מתמונת רבי בארנק. ולא הייתי מטריח את מקלדתי העייפה, את מסך המחשב הטרוט ואת עכברי היגייע, בחיוויים נפוצים כל כך, אלמלא האיש עמד בתוקף על זכותו להתפש כחילוני רציונליסט, גם על ידי.
כלומר, הוא, כאילו, מ’כפת לו ממני, אבל שאסיר את פקפוקי עיקצוציי, אם רציונלי הוא אם לאו.
שכן, וזאת יש להבין, על פי תפישתי הבלתי נחשבת, משנתי המעצבנת, למי שיש אמונה- חילוני רציונלי הוא לא. רציונל ואמונה בכפיפה אחת, זו דיכטומיה שהמערבבים בהם עושים מעשי אוקסימרון. לאור השמש. לאזני.

ולא זו אף זו, אני גם שומייע בשמיעתי המתקהה, ש’יש מידה לחילוניות’.
לך תסביר שלמתיקות, כלאמונה, יש מידה, להעדר מתיקות, כלחילוניות אין. מה לעשות?

ונכון כמובן, שנעשו חטאים גדולים מאלה, ועבירות חמורות יותר נעברו. רק השאיילה, כאן, מי המרעיש? אם נעשה מבחן דמוקרטי ברור שאני.

“אני מהנדס” הוא מוכיח, “אני לא איש רציונלי?”

ומה זו ‘אמונה’? הוא הרי מהנדס,
האם הוא מבחין, בין תפישה שתודעת פרט משפיעה על מציאות אמפירית? בין התמרת כוח עליון מסדר, דתי, אלוהי, לכוח עליון מסדר מדיני? מבחין בין מושגים עם ערך רציונלי מאד גבוה, לחסרי רציונליות עם תיוג ‘מקודש’? האם הוא מבחין בין אמונה כהליך צפייה מחשבתית לבין התכנסות נורמטיבית? הוא הרי לא ‘פילוזוף’, כמו שאבי היה הוגה.

ומי שמני להחליט האם הנחרץ הוא ‘חילוני רציונלי’? ישאלו כל מני.

אוה, אז זהו, שהוא קובייע לעצמו, אני לי.

מכיוון שחרבן מסיבות שכמוני, חורייץ בקול – ‘חילוני רציונלי, אתה לא’ והוא נלחם על זכותו (זכותו?) לתפוש עצמו ככזה, ותקפות זכות בלתי מעורערת זו מתג’עג’עת על ידו כשפרשוין (מבוטא parshoin) קל דעת שכמוני מכריז,
לאזני שלושה מאזינים – אם לא סופרים את זוג אזני הנהג, שאולי מאזין, אך לבטח לא מבין, ואין כאן עניין שהרקע הפילוסופי דתי של הנהג חס וחלילה, נחות – הוא פשוט לא דובר את שפתנו,
וזאת בספארי אנגולני המשמש כמצע עם רקע עצים וחיות בר שמבוששות מלהתגלות,
‘לא רק שאינך חילוני ורציונלי, אתה מבלבל ומבולבל הן במינוחים , והן בדיאלקטיקה, והן מה שאתה מחשיב כהוכחות לטענותיך.’

והאיש מברר האם אני אכן מתכוון ל’מבולבל’ שכן זה סוג של עלבון, ואני מבהיר את כוונתי ‘יפ, מבולבל בצד העל, הפילוסופי של המושג.’

אז כהוכחה, אתמול, כעשרה ימים אחרי הדיון, הוא שלח לי מחופשת ביישוב, מעלה סבתא, לא זוכייר מהיכן, את ה Ultima ratio mundi בדמות הכתבה המצורפת ומוסיף ‘אם תרצה לקרוא.

אז שטחי שכמותי מגייס תשומות, קורא ומחזיר-
“אתה שולייח לי סיפורי חסידים כאלה, וקורא לעצמך ‘רציונלי’?
אחד משנינו לא מבין מה זה’ רציונלי’.
אם הייתה לך סבלנות, אם לא היית עסוק בלהוכיח נקודה, אלא להבין נקודה שונה, הייתי מנסה להסביר לך שהשקפתך לנורמטיבית, מקובלת, נפוצה ככל שתהא, רציונלית- היא לא.”

“זה היה אבי”, הוא מוסיף, בניצחון.

ואני לכן, אני, כמעט השתכנעתי.

Share

One thought on “מינורי באמונה רציונלית”

  1. כמו שתי רכבות שלעולם אינן נפגשות ונראה שלא תפגשנה.

הערות? אשמח לתגובתך