משך קריאה: 3 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
אני מנסייח קלישאות.
הראשון להודות בכך.
מה זו קלישאה?
אז אני שומייע ש’נתניהו פיצח את הגנום הישראלי‘.
כנפקן – מלשון מי שמנפק – קלישאות לכזו קלישאה לא הייתי נותן לעצמי ליפול.
זהו משפט לא בלתי נכון,
ואכן מותייח את המציאות – להבנתי – למחוזות שהמציאות מתנתקת מאחיזתו.
האיש המוכשר הזה, המנותק בהווייתו,
ובעיקר מבודד פרקטית, מאילוצי רום תפקידיו,
אולי פיצח גנום, שאני לא מודע לכך.
עם זאת,
להבנתי, הצלחתו האלקטורלית הפנומנלית במהלך 20 השנה האחרונות קשורה לפיצוח גנום בה במידה שמדונה פיצחה את גנום ההעדפה המוזיקלית לפניו, בריג’יט בארדו, סופיה לוריין או מרילין מונרו לפניה, צ’רצ’יל, היטלר, קלארק גייבל לפניהן, ו… לפניהם.
לא גנום ולא ערדליים.
לייחס להם ‘פיצוח גנום’, אולי נשמע מתוחכם,
אך כחרבן מסיבות-
זו קשירה הפוכה של הוויה מאוחרת לסיבה מקדמית,
רתימת סוס אחרי עגלה ולומר ש’העגלה מושכת את הסוס. בעלייה.’
אנשים אלה, כל אחד בתחומו, בעיתו, הציעו בייצוגם, בתפישת רבים שנחשפו אליהם, מענה לתקוות, לתפישות, להעדפות קולקטיביות.
אנשים אלה לא עברו מטהמורפוזה כדי להתאים עצמם למציאות.
הם לא שינו את הגנים שלהם.
הציבור הישראלי, רובו המצרפי ראה, רואה, בייצוגו של נתניהו כמי שמקדם את ערכיו באופן מיטבי ביחס לאלטרנטיבה. לא בהכרח אוהב אותו.
להזכיר לעצמנו, נתניהו הפסיד לברק וחזר לשלטון אחרי אולמרט.
כלומר, הבנתו הגנומאלית נותרה בעינה.
מה שהשתנה הוא סט הנסיבות ותפישות של פרטים רבים בציבור לגבי התאמתו לטפל בהן.
נתניהו נותר מה שהוא, הציבור ברובו האלקטורלי תמך בו, זנח אותו.
הנבואה נתנה לנבונים, כשוטה לא אתנבא- מעריך שהציבור בשלב מסויים כלשהו ייטה למישהו אחר.
אם וכאשר הטטיה כזו תקרה, ייאמר שנתניהו לא ‘פיצח את הגנום’? ה’גנום השתנה’.
מקור המשפט
על פי רוב, המשפט נישא על שפתי מי שלא נתפש כאוהד נתניהו;
כאלה עם מצח רחב שיער נסוג, מקליש, ומשקפיים – מטאפוריים אם לא אמיתיים.
אלה מלים גבוהות שאמורות לתקף ולבדל את הנושאים את המשפט מקהלו הטבעי הנתפש של בוחרי נתניהו.
זהו משפט שנועד, יותר מלתאר מציאות להבדיל בינם לבין הנוהים אחרי נתניהו,
ולסמן לעמיתיהם, שהם פצחו את ‘סוד קסמו’.
ותודה לנ’.צ’יק ת’., שבעזרתו התחוורה לי עומק הגליצ’עה.