המציאות באמצע

משך קריאה כ־ 1 דקות

היום קראתי את צבר האותיות:

המציאות היא בדרך כלל באמצע.

שהפיל אותי.

קודם כל מודה למחברו- ש.ז. ש
בהנף קולמוס וירטואלי הטחת בי משפט שרמת מורכבותו המופרכת מרחיבה, מרהיבה, מרעיבה את תודעתי החריבה.

זהו אוקסימורון מוחלט, מולטילטרלי, יותר מ’הכושי המשתזף’ – שמעתי שיש קרם שיזוף לשחורים,
אנושי יותר מ’לרבע את המעגל’, אם גם מופרך לא פחות.

האם אמירה כזו מניחה ש

  • מציאות נרתמת לתודעה?
  • שהיא מיצוע של תפישת ריבוי בוחניה?
  • יש לה, למציאות, כלים לשנות את תצורתה כך שתותאם לתודעת בוחניה?
  • ‘תודעה’ היא יישות אחודה, עליונה על המציאות, שמיישרת את המציאות מול מכלולה?

ש.ז.,
תודה לך על הגירוי.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: