יש מי שאינו נרתע פיזית מטיפול בניסויים בבעלי חיים,
ונמנע מלעשות זאת משיקולים מוסריים
מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי לקידום עצמי, תוך שמירה על עמיתים.
ככזה, פרט מוותר על קידומו לטובת חברה, אל.
חותרי רציונליות מדירים את האל. להמשיך לקרוא מניעת ניסויים בבעלי חיים
יש מכורים לדרמות, ליצירתן,
אישיותם מתבטאת בדרמה.
יש מכורים לטיפול בדרמות,
כההוא עם פטיש התר אחרי מסמר, לנעוץ.
יש שונאי דרמות,
מבכרים שהגזמות והפרשות תודעתיות יהיו אצל אחרים.
וכמובן את כל מי שביניהם.
הסבר
התנהגות אנושית,
בבשלותה, לאחר היותה,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
[שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית].
ביקורת –
בחינת תופעה
בהיבטי הפערים – על פי רוב השליליים
בין ביטויי תופעה נתפשת בתודעת הבוחן
לבין שאיפה לתפקוד מיטבי של היבטים אלה.
בחינה מתומללת של פער נגטיבי איך תודעה חווה מציאות מסויימת לאיך שהייתה מעדיפה לחוות אותה. להמשיך לקרוא ביקורת, ביקורת בונה
בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז'אנר ה'נשי' ה'מובהק' לאו דווקא ה'מוחצן'. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.
לר'ישל'ה, שישב אתי, אמרתי ש'אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.' להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת
הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה, אולי מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל'אסתטית' זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.
שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא"ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז'אנר מסויים. מובחן.
* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.
פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע
הפתולוגיה:
התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.
הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – "תותח. בלתי נסבלת".
התחום, לא חשוב אולי כן. גם לא העדה.
תותחית אמיתית בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.
סיפקה תוצרת ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.
לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון
הסרט בצמצום – מקדם את הרעיון שאותה אני רוצה להבהיר – מציג אוניית קרב גדולה, מאות מלחים, בהתקוממות אודסה, אוקראינה, נגד הצאר במהפכת 1905.
רב החובל, הקצינים והרופא מתעמרים במלחים; מאכילים אותם אוכל לא ראוי, מכים ומבצעים פעולת הוצאה להורג שנעצרה על ידי מלחים עמיתים לאחר שעיני הנידונים כוסו ונשמעה פקודת הירי.
בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב'שימת אנשים במגירות'
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.
אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי
משרדנו הצנוע בפאתי תל אביב, מאכלס חמישה וקצת; הבעלים, תכנת, איש סיסטם, איש שרות, מעט המייסד ואותי.
המילה 'צנוע' אוחזת היטב ובאמינות את מידת פאר המקום, בה במידה ש'בעלים', 'תכנת', 'איש סיסטם', 'איש שרות' ו'מייסד' מתארים דמויות מובחנות אלה.
ו-לא, אין תלונות לתנאים, מתאים ומתואם. סביבה אהודה, רגועה, נעימה. אולי מדי.
בואו לפרקים של המייסד, יזם – קל על הדק המקדחה – מהווה טריגר לפעולה מנתצת סדר קיים, בתיקון, שיפוץ או רמונט לסדר חדש.
להמשיך לקרוא מינורי באלימות
בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.
המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל "מה יש לך במזוודה?"
"אוכל לציפורים." השיב הלה.
"פתח!" הורה לו המוכס.
ידידנו פתח ת'מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.
"מה זה?" שאל.
"אוכל לציפורים." השיב חבריקו.
"וממתי ציפורים אוכלות קפה?" שאל המוכס.
"יירצו יאכלו" השיב.
אחד, לא חשוב מאיזו עדה, הלך לבית התענוגות, שזה עתה נפתח.
פנתה אליו המדאם, ביררה את רצונו "מה אדוני מעדיף?"
"אוראלי, גבוהה, בהירה, רזה ומקועקעת." פירט.
"אין על ליסה הפראית" מעידה המדאם "במסדרון, דלת שלישית משמאל, ממתינה לך." להמשיך לקרוא איך השרות?
להבנתי, סנטימנט התכנסות הזדהותית קודם להערכת מצב רציונלי.
חבר ילדות אהוב – שמואל ורון, מניח שיודע יותר בולגרית ממני. יש לי חשש שלא בהרבה.
בביקורתו התנהגות אחר, הוא מתמצת מצב בשחרור משפט המחץ לא יודע באיזו שפה –
נֶמָה גוּלֶמָה טקטיקה.
או
נֶמָה גוֹלָה נֶמָה טקטיקה.
ביידיש, כלומר באנגלית, vocal fry, נשמע טוב יותר.
בשנים האחרונות, אני שומע מדברים ומשחקים בקולם.
בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. עוד מעט יגוייר – מגוייר, כבר בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
כמה מחבריי ימניים. מקננים בנ.צ., נקודת ציון, תפישתי קונסרבטיבי, בעליהם הגאים של תפישה אמונית לאומנית שוחרת התכנסות הזדהותית על ההשלכות התפישתיות והיישומיות הנלוות, כשהשוני ביניהם הוא במידת העצימות המופגנת. הממדים הלטנטיים די דומים.
אני ראשון להודות, שבין חולשותיי, עשרות פגמיי, מאות ליקויי, אלפי כשליי וריבוא החמצותיי זו היא מהפחותה שבהם, אם כי, גם כבשאר חסרונותיי, אינני מתנאה בתקלה זו. להמשיך לקרוא בזוקה וחבורתו, יום הבחירות
מרחב: נפח שאובייקט תופס
מרחב תודעתי עוטף נפח פיזיולוגי בממדי זמן, זיכרון, קרבה פיזית.
בשל חוסר ממשותם הפיזית, אלא המטא-פיזית, אלה מהווים כרי דיון, מחלוקת, על ריבונותם ומימושם, התגוננות מפני מי שמשתמש בהם בחוסר נוחות לאחר.
מוכר מי שמניח רגליו על שולחן?
של מי מרחב השולחן?
שלו? שלי? של שנינו? לא של אף אחד? של ריבון כלשהו? להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – ישבנים חופשיים, משולחי רסן
חלק ניכר מתכני שיח שאינו קונקרטי ביצועי עוסק ב
של
סובייקטיביים.
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– 'אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה' לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסוימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לכך, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את 'חומרי הגלם התפישתיים' ליצירת תיוג.
