מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.
סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: "כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה"
שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?
שיח מלפני 4 דקות:
שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.
מאיזה ארגון?
לתת תקווה.
נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה תעוקה ואובדנות. תודה לך.
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.
שמרןץ' נבוןץ' ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז'אנר הפחות אמוני אלוהי, עם מעט מסורת,
יותר מצד הסדר, הרוטינה, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.
ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
אחד מידידי האחרונים, הרצים ונעלמים, נמוגים ומתכלים, במצב רוח ירוד. מאד. מצב רוחו מהווה מלונת לכלב השחור. הוא בשיא, כלומר השפל, של שיאים קודמים. כל המחזה. מראש המלנכוליות ברקע, מהבהבת כאקדח במערכה הראשונה.
מה קורה?
מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.
הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:
חסרי סבלנות לסביבתם,
חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם.
המסמן בנחרצות מה אינו רוצה,
לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.
על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, את אישיותו, יפצ'פץ' את הממד האינדיבידואלי שבו.
אז זהו שלא! להמשיך לקרוא אוקסימורון זהות פרט
חיווי נחרץ
מה לא רוצה,
לא מעיד
על ידיעה מה כן.
בפרבריה המנומנמים של ארצות הברית בהם עיקר התנועה היא צאת וחזרת תושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים.
להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים
מיצוק סֶטְ-אָפּ תודעתי
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשי אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – מיני רגישויות שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג'ורג' בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ'עסוק בעצמו'. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ' התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ', צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ' של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא 'משוחח', מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
לכאורה,
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות, ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – מותנה למצבים שהפרוטוקול והרוטינות נותנים להם מענה.
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, שצמוד לרוטינות,
והדגים באופן חריג, בלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר,
מה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו לכדי פעולה חריגה.
כשמישהו אומר "אינך מכיר אותי"
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- " אתה לא מכיר אותי", ו"אני מכיר אותך.'
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
מקומך בעולם הבא –
ככל שזה תלוי בי, כן?
מובטח!
כל שעליך לעשות –
להגיע,
ולומר 'דיקמן שלח אותי.'
On Fri, Jul 6, 2018, 22:35 Tttttt Wwwwwwwww pppppp@gmail.com; wrote:
בוקר טוב יאיר דיקמן,
אני רוצה לספר לך על השפעתך הרבה עליי מאז הכרותינו הראשונה (סביבות נובמבר 2001) ועד פגישתנו האחרונה בדצמבר 2016 בזוריק. להמשיך לקרוא הורדת אסימונים
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא' ו-ב' מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג', היא ג' ברשימה הראשונה.
בדרך כללי אופייני ל–
כבמשחק בילארד,
