פעולות או משפטים שמכילים יותר נפח ממה שיכולים לשאת מושכים את תשומות לבי. כלומר את תשומות תודעתי כמובן.
אלה אינם אוקסימורונים, שכן אוקסימורון הוא צירוף לשוני המכיל הפכים.
אלה מתכתבים עם קלישאות, רק שקלישאות מתארות, לא מובילות למעשה.
אלה ביטויים שבעזרת מלל מנכיחים, מחזקים, נטולי יושר אינטלקטואלי, מוכיחים טענה מקדמית, בה אוחז המשתמש בהם. להמשיך לקרוא פינת הפרדוקס
מחשבה, תפישה, שמרנית
בוחנת אינסטינקטיבית
את חיווייה מציאות
האם מהווים תמיכה, הסכמה, אישוש
לרעיון מקדמי- פרדיגמה, אמונה,
או לא.
אם החיווי אינו מאושש,
הוא מופרך, מיותר, מסוכן ומזיק.
האם סנטימנט
להעדפת להזדהות אישית, לעליונות התכנסות לקולקטיב
על שאיפה לחופש אינדיבידואלי
הוא ביטוי לסובלימציה של דימוי עצמי נמוך?
האמרה על תצורותיה ש
'עם שאין לו עבר אין עתיד',
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו 'מסך של חול'.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
מי רוצה יותר?
דיאלקטיקה פשיסטית מתאפיינת, כשיטות טוטליטריות אחרות, במסר פשוט, נחרץ, נישא בסמכותיות מלווה בסימולים, סמלים, גרפיקה מובחנת להעצמתו, כדי שיועבר אפקטיבית להמונים, באופן שלא ייטה לפרשנויות מטשטשות את עיקרה.
פשיזם וחופש – דוגמא לכוחן של מלים: מהות והיפוכה- חופש של מי? להמשיך לקרוא פאשיזם – דיאלקטיקה
מאפייני התייחסות פרדיגמטית, בלתי מערערת ל-
מבנה שלטוני חברתי הוא יחסי גומלין בין שלושה מרכיבים,
על מצע, במרחב תפישתי של
פרט – תחושת שייכות
ייעוד גורלי,
בהיותו חלק מקבוצה, נשגב מהחלטה פרקטית,
שלה, לקבוצה, ייעוד כשלעצמו,
כשפרט הוא מרכיב הכרחי ותחליפי בשימור קולקטיב וקידום ייעודו כפי שמנוסח על ידי ריבון. להמשיך לקרוא פאשיזם – יסודות
פשיזם (באיטלקית: fascismo) – אידאולוגיה ושיטת ממשל לאומנית טוטליטרית.
ויקיפדיה.
עם התלהטות השיח הפוליטי, הביטוי 'פשיזם' הפך נפוץ למגינת אזנם של מי שהמונח מוטח אליהם, או כלפי מי שהם מזדהים עם עקרונותיהם.
ההטיות המאפיינות את תפישותיהם, כשהן שזורות ומאוגדות תחת תווית חיובית – 'פטריוט', 'אוהב עמו', יתקבלו, באופן מובן, באהדה.
ניסוח תובנה מסוגננת וורבלית,
חדה, מהוקצעת- שנינה טקסטואלית,
עתירת דימויים גרפו-מטפורית,
מחורזת וממושקלת לעילא מוזיקלית,
על מצע גרפי ובמה אינטלקטואלית,
חפים מהשפעה על תקפותו.
שיבוש התנהגותי של התניית יחסי גומלין פרט-סביבה,
בהקצנה בין סובייקט לבין 'פרטים מזינים',
בשאיפת הסופח לאתר ספקים מהם יצרוך משאבים – טובינים שווי כסף, זמן, או אנרגיה, אליהם מתייחס כאינסטרומנטים מזיני תשומות,
בהתעלמות מתגמול מקובל, והתמקדות בתגמול רגשי. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סינדרום סופחי תשומות
אתמול, כמדי ראשית ספטמבר, כארבעה תריסרים מתאספים בבית קברות של ישוב וותיק בשרון לאזכרה לחלל צה"ל, אח של חבר.
האזכרה, נשאת על דינמיקה שנטבעה במשך 31 שנים ומוכוונת על ידי האם, תמהיל תכנים תומכים, המשקפת את התמודדותה עם האסון. להמשיך לקרוא מינורי באזכרה החברתית
האם ומתי לחשוף את הבת/ הבן לזהות אביהם תורם תורם הזרע.
תרומת זרע, אנונימי, בו התורם מאפשר חשיפתו לתוצר זרעו בתו/בנו, בעת הגיעם לגיל 18.
לאחר שהאב התורם ניאות לחשיפה.
ימניסט, שמרניסט, אמוניסט, לאומניסט, עם אינסטינקט מתכנס להסכמה קולקטיביסטית, חותר פעולות פותרניות גואלות, מייחס קדושה וערכים מטפיסיים לחפצים, פעולות, מקומות, מלים וטקסים
– בז לחולשת מי שלשמאלו –
חלש,
– ירא מהאדוק הימני יותר ממנו –
משוגע,
– מתגונן אקטיבית מיריבו בן דמותו –
מכיר אותו, דומה לו,
– מייחל להכרת הרציונליסט המשכיל מולו-
הכרה. (אלא אם חש נורמטיבי, מוקף בימניים כמוהו.)
פגשתי את אמנון בקפה.
מבוגר ממני ב- 5 שנים. נראה צעיר ב- 10.
קבל אותי לעבודה.
לא אהב אותי. מניח שייחס לי אמירה, פעולה, התייחסות מסויימת, שעד היום אינני יודע מהי.
די חיבבתי איתו, היה לו רצון טוב, פדנטיות, תבונה. חשתי אסירות תודה על שקיבל אותי; גם אם ייחסתי לו התנהלות של איש מכירות משומן, חשקן, הערכתי את איכות טעמיו ולא נאה לי לעיון אותו בשל סלידתו ממני. להמשיך לקרוא מינורי בשמחת היום
פוגייש את יעקב, מ'יעקב נכסים'.
הוא המתווך החזק בטריטוריה, ברור ומופגן. גם על ידי מתחריו.
שמתי לב שהאודי Q7 הוחלפה בב.מ.וו. 2 דלתות היפר-ספורטיבית עוצמתית ביותר.
"תתחדש על הב.מ.וו." אני מבריך אותו.
"אה" הוא מפרט "מכרתי את האודי. היו לי בו זמנית את שתי המכוניות.
לא אוהב את הב.מ.וו. מוכר גם אותה. הזמנתי אודי חדשה. מצאתי מישהו שיקנה את הב.מ.וו. ערבי. הם אוהבים" ומעוות את שפתיו ואת האינטונציה באומרו "ב.מ.וו."
מתמירי שאריות בריאות נפשית נידפת-
צובטי, סוחטי שחלות, שורטי טחול עד זוב,
לקומודיטי עובר לסוחר,
עבור ליטוף(ונצ'יק), וירטו-קונצפטואלי.
הזהר לא ללמוד ממני,
שלא תגמור כמוני –
קטן, שמן, קירייח,
עם זין קטן ורייח רע מהפה.
הרהורים נוספים על העגלה המלאה
| השואייל, המקור | התייחסותי | ||||||||||
| למה | יכול לענות לתפישתי האישית בלבד 'למה', | ||||||||||
| רוגל אלפר ועידן אלון ודומיהם | אני די דומה לשמות המוזכרים, כמי שנמצא פחות או יותר בתפישה המתרחקת מ'שמרנות', 'אמוניות', 'לאומנות', התכנסות קולקטיביסטית רעיונית, חותרת קידום חופש פרט במתח בין פרט לחברה, | ||||||||||
| מנסים | לא מצליחים? | ||||||||||
| בקולניות | עדיף שיהיו בשקט? מניח, שרבים היו מעדיפים שמחרבי מסיבות אלה לא יישמעו כלל, לא יפריעו את מנוחת השכיינים ולא את הביחד-נס התודעתי של כלל השכונה, |
||||||||||
| להרחיק עצמם | הרחקה קיימת, מהותית, נוכחת מתוחזקת. אנשים נבדלים בתפישות מנוגדות, בסוגיות:
כאשר רוב המכריע של הנושות נמצאים ברמה זו או אחרת על מנעד הימני של הטבלה. מיעוט שואף לצד השמאלי של הטבלה. |
||||||||||
| מההמון הפרימיטיבי | ממה נובע אינסטינקט ההפחתה העצמית? האם זהו הומור אופייני, שמרני, בו היפוך מציאות- סגי נהור, נחשב כהומור משובח? אולי זו רמת מודעות עצמית גבוהה? ייתכן שתיוג עצמי – 'המון פרימיטיבי' נובע מידיעה, שגישה אמונית לאומנית נתפשת כפרימיטיבית? |
||||||||||
| פעם אחר פעם, | האם יש לפרש את טרונית 'פעם אחר פעם' כתחינה נואיישת להפסקה? | ||||||||||
| בכתבות מועתקות וחוזרות? | שמרן מבקש ש'יחדשו לו'? [צוליילן מתלוניין שהמים רטובים? לאומן מתלונן על אהבת מולדת?] |
||||||||||
| האם יש פחד כלשהו שלא הבינו אותם בכתבה הראשונה, מפחדים שזה ידבק בהם, שאש האהדה הלאומית תכבוש גם אותם? | לא חושב. מניח שאין חשש כזה. זה לא פחד, זה משהו אחר: |
