יושב בקפה, שולחן קומוניסטי – שולחן גדול משותף לישבני קפה, ברובם ממוחשבים.
לצד הסתמיים, המתווך המלוקק, ההומו המשורג ישובה [ייצוג של] בוצ'ה אגרסיבית, בעשרימים, תוקפנית זועמת, לא ברור לי לטעמה האסתטי של מי היא מכוונת. בעיקר רואה איזה סוג של מבוכה מתמדת, קיומית, מותמרת לאגרסיביות. להמשיך לקרוא מינורי בפניה בין מינית
ולדימיר מקלחונים, רוסי שמוצא את מחייתו בהתקנת מקלחונים על פי מידה והזמנה.
אהבתי שהזמנים בינינו התנהל הדוקות; זה לא שהוא הגיע הזמן לכל מה שקבענו הוא לא.
כשהוא הופיעה עם השפם הצר צר צר, סוף סוף סוף זה היה אחרי שבכל שאר הפעמים בהן הוא לא, הוא הודיע שהוא מבטל או מתעכב. יפה. להמשיך לקרוא מינורי בטפשות שפתית
בית המשפט העליון משנה את פניו.
נבחרו שלושה אנשים שגורסים ש'הממלכה חשובה מנתיניה.'
מעבר לסוגיה האידיאולוגית,
גישת 'קולקטיב חשוב מפרטיו'
מצמיח מנהיגים אבסולוטיים ומושחתים בתמיכת בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.
תביעת צד פוליטי מובהק
מתכנס שמרנית, אמונית לאומנית,
להתייחס לנושאים ציבוריים שנויים במחלוקת,
באהדה לעמדתו המקדמית ולקידומה,
וכן,
להסיר, להסתיר ציבורית
נושאים עויני ערכים מקדמיים מובהקים, כמורשת, צביון, תפישה מסורתית,
המתכנסת לערכים שמרניים, אֱמוניים, לאומניים,
מוטה עובדתית וברטוריקה שואפת ליצירת מציאות תומכת רעיון פרלימינרי. להמשיך לקרוא סיקור, תקשורת מאוזנת
תכלית תעתוע תודעתי – גביית רווח רגשי או ריאלי למתעתע,
ביצירת פרמיה רגשית או ריאלית למתועתע,
על תיווך מוטה, מתיחה או טוויסט של המציאות.
הארץ, שלמה אבינרי, 02.02.2017
ד"ר רם פרומן ופרופ' יגאל עילם עמדו על שורשיה ההיסטוריים של תפישת העולם החילונית ומשמעותה לשיח הפוליטי בישראל בשני מאמרים חשובים שפירסמו כאן ("הארץ", 9.1 ו–24.1). אני מסכים עם רוב הדברים, אלא שבשני המאמרים יש חסר מהותי, והוא יסוד למחלוקת בינינו. להמשיך לקרוא חלל הזדהותי
צבר רעיונות חברתיים,
משילים שיקולי שימור מסורת, התכנסות הזדהותית והחלת צביון קהילתני מובחן על מרחב ציבורי
כגורמי השפעה והכרעה על שיקולים רציונליים בהווה ועל עתיד נשאף לחברה.
ב 2016-7 'שמאל' ו'פרוגרסיביות' נתפשים כתוויות שקולות, שליליות, בחוגים מסוימים שאינם שותפים לתפישות הקואליציה.
למה הכוונה במונח 'פרוגרסיבי'? להמשיך לקרוא פרוגרסיביות
יסמין עבדל־מג'יד מרשימה מאד, כמהגרת, אשה, שחורה ומוסלמית.
עם זאת, בין היותה בת אנוש, מהגרת, אישה, שחורה ומסולמית, מהנדסת, עובדת בסביבה אקזוטית ומאתגרת, מרצה, יזמית ופעילה חברתית, היא גם פרסונה אֱמונית דתית עם תודעת התכנסות מפותחת ומתומללת לזהות קולקטיבית, מבחירה, כתפישה אידיאולוגית עמדתית. להמשיך לקרוא פמיניזם עם רעלה
שלא נתגעגע למה שלא יקרה.
בהיסטוריה,
בכל העולם,
ההמונים, הנבערים, הדתיים, העניים,
היו אמוניים, לאומניים, שמרנים,
חתרו להתכנסות הזדהות קולקטיביסטית,
חשו נחיתות מעמדית ומכאן טיפחו תחושה קורבנית,
הגיבו למלל רהב, טקסים וסמלים,
אהבו את הריבון, את הלאום, את הדת את המדינה,
פחדו מאימת הגיהנום, ייחלו לטוב מוחלט גן עדן,
שאפו שאמונתם וערכיהם יוחלו על סביבתם,
וחייבו הפעלת כוח לשם כך.
לטעמי, לפי סולם קריטיות עולה:
עידן הלאומנות — פּוסט מֶלְטִינְג פּות.
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את 'עולם שכולו טוב' למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט 'גן עדן', לקונסטרוקט ה'עולם הבא', מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
The Economist's goal is to "take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress."
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו."
'האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.'
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג'ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.
הוטח בי שאני 'אלים מילולית'.
'אלימות מילולית' היא סוג של אוקסימורון; אמירה, בלתי נעימה לשומעה ככל שתהא, אם היא נטולת מעשה אינה יכולה להיות אלימות.
השאיפה של מי למתוח ביטוי ממחוזות מסוימים שיכיל הודאה במצבו הרגשי, מהווה עדות לתחושתו האותנטית, ואיבדה את הקשר לגירוי.
עם זאת, מניעת תקשורת, יכולת התבטאות של אחר, מעשית, בפעולה, היא אלימות.
I disapprove of what you say, but I will defend to the death your right to say it
Evelyn Beatrice
מיוחסת ללא הצדקה לוולטייר.
יום שישי אביבי, סליחה – סתווי, שאלתי ת'נורמטיב שאֵילת דיקמן.
יעדי השיגור לשאיילות ממין זה נחלקים לשלושה טיפוסים:
האם
'הדה-פרגמנטציה המזרחית' – הנטייה לחלוקה לתתי שבטים,
שאכן קיימת בגישות אֱמוניות מתכנסות להזדהות קולקטיביסטית,
ואכיין, רון כחלילי מקוניין עליה, ובעייצם, ככה, נבנה עליה,
להמשיך לקרוא זהות מתכנייסת מול זהות אישית
חבייר צרכנ-צרכן, שאל:
'איך התחדשת בבלאק פריידי הקדוש?'
מניח, שיש מצב, שזו בכלל שאלת פתיח שככוונתה לשתף במה שהוא רכש,
אולי שאלה ממחוזות המתיקות.
הוא לא התכוון לקבל תשובה עויינת כ- להמשיך לקרוא יום ששי השחור
| מאפיין מכניקה תפישתית | |
| קונסרבטיביות, אֱמוניות, שימור מסורת, לאומיות, התכנסות לזהות קולקטיבית, חתירת מעש לפתרונות גורפים-גואלים, סנטימנט הסמלה וטקסים | חתירה למחשבה רציונלית, זכויות פרט ומיעוטים |
| יחס | |
| שנאה ועלבון מלכד 'ימני'* כלפי 'שמאל', | בוז והתנשאות 'שמאלי'** ל'ימין'. |
אלה תחושות להמשיך לקרוא התנגשות תפישות – שנאה ובוז
