קונסרבטיביות – פרוגרסיביות
הביטויים 'ימין' ו'שמאל' רווחים בפוליטיקה ובזו העכשווית במיוחד.
בעוד ש'קונסרבטיביות' ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה 'פרוגרסיביות'.
יתירה מזו, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם 'שמאל', בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם 'שמאלנים'* ומאיזה ז'אנר.
* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו 'שמאל', זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסוימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודיה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו, ברע.
