אחיזה תודעתית
אתגר ניסוח 'אמת':
אמת –
תוכן נתון לאישוש או הפרכה, שסובייקט יכול לתפוש באופן שתודעה אחרת, בלתי תלויה, עשויה להגיע אליו עצמונית.
פירוט
| תוכן | כל מה שניתן להכיל בכלי קיבול ריאלי או תודעתי. |
| נתון | שיש אפשרות לבעל תודעה להתייחס אליו. |
| אישוש | חיזוק התפישה של 'נכונותו', שמאפשר לחזות את קיומו בתנאים מסויימים. |
| הפרכה | שלילת קיומו, האמפירי על ידי תודעה אחרת בלתי תלויה. |
| סובייקט | בעל תודעה, מי שמתייחס לעצמו כאל 'אני'. |
| יכול | טמונה הסתייגות, זו אפשרות, וגם שלילתה. |
| לתפוש | ביטוי מוחצן של הסבר לרעיון, שכן ייתכן וסובייקט אוחז בתודעתו קונספט כלשהו, ולאובייקטים סביבתיים אין מידע על אחיזתו זו, וממילא לא על קיומה. ניתן לשער שלכל בעלי תבונה יש עמדות בנושאים בהם מתחככים, כהשלכה של סובייקטים אחרים – 'שלי' כדוגמא גנרית, שיש להם תפישה על נושאים אלה. אם אין לכך חיווי, ההשערה בלתי ניתנת 'לאימות'. (ולא להפרכה |
)| באופן | התצורה המסוימת בה מתבטא רעיון. |
| שתודעה | מכלול התהליכים ההכרתיים הקורים אצל אורגניזם, מקבלים מידע חיצוני, מעבדים אותו מנסחים התייחסות דרך פעולה ותקשורת בהתאם לסט אינסטינקטים וערכים של הסובייקט. |
| אחרת | תודעה חיצונית לסובייקט, אנשים אחרים. |
| בלתי תלויה | שלא נעשה בתודעת הסובייקט הליך של הכרה או שכנוע עם תודעה אחרת בוחנת. הגדרה בעייתית, מחוררת: עצם היכולת לתקשר ולבחון רעיונות מעידה שיש מכנה משותף שהוא תוצר של הטמעות משותפות. |
| עשויה | הסתייגות נוספת: אם תודעה אחרת לא הגיעה אליו עצמונית, לא מהווה הפרכת הרעיון. הגעה לרעיון עצמאית – הוכחה, אישוש להיותו 'אמת'. |
| להגיע | לתפוש את הרעיון באופן דומה לתפישתו על ידי התודעה שאותה בוחנים, לעדותה של תודעה שלישית, בלתי תלויה. |
| אליו | לרעיון הנדון. |
| עצמונית | להתייחס לרעיון באופן שאינו מוטה לריצוי תודעות אחרות, עומד בנסיונות ערעור והפרכה. |
התפישה יוצאת מנקודת הנחה, ש-אמת עומדת בפני עצמה;
אוניברסלית, תודעות זרות ללא תיאום ביניהן, יכולות לתפוש תהליכים מתימטיים תוצאות אריתמטיות באופן זהה.
הסתייגויות
התיימרות
הניסוח המוצע כאן שואף פרקטיקה, אוניברסליות, בידיעה שטמון בה כשל פילוסופי.
ו-כן, אינני מעז לומר הגדרה, אך מתכוון לכך 😆
כשל
שדה מוקשים
אני נכנס, במודע, לשולי שדה מוקשים: מהי תודעה, איך יודע שתודעה זרה אינה… וכדי שתודעה זרה תגיע למסקנה זהה, ושסובייקט אחר יאשרר, הן ניזונות מאותו מקור.
אין אינסטרומנט
אינני מצרף כלי אבחנתי לבחון בין אמת ל־לא אמת.
מוכוונות
ולכן,
אם הניסוח מכיל כשל פילוסופי, מודע,
אטמא אותו במטרה לעשותו 'יעיל', חסכוני, קצר –
♥ מקסימום הכלה רעיונית,
♥ מינימום יכולת הפרכה,
♥ פשטות מכוונת ל
– הבנה מקסימלית
– מקסימום תודעות.
אני שואף להגדרה פרקטית, מצמצמת מירבית.
גם אני במתעתעים, מטאטאים, בוני קונסטרוקטים תודעתיים
וואלה, גם אני בונה קונסטרוקט תודעתי. 😳
מורכבות
לעתים ניתן להגדיר דבר בעזרת היפוכו.
טיפול תודעי בתפישת 'אמת' בעייתי, מפני שהווריאציות על היפוכה הן אינסופיות.
לכן ליד כל אמת מתפתחות פרובינציות של
- תימוכין,
- אמונות,
- הסתייגויות,
- הפרכות,
- הוכחות,
- קירובים,
- תעתועים תודעתיים.
נ.ב., מהות פריפיראלית
ברור לי שהפוסט 'למתקדמים' – הנושא, ניסוח לא ידידותי עד בלתי קריא.
עם זאת, פוסט זה חשוב. לי. עבורי.
לי, בפוסט ארבע חשיבויות בסדר יורד:
- חשיבות עליונה – אני מנסח לעצמי, לומד, חוצב, כורה תובנה.
אני יכול לחזור לאחיזה התודעתית של המושג, לשנות בהמשך. מה שקרה כמה וכמה פעמים. - אם מישהו קרא, והאיר את עיניי בהיבט כלשהו – וואלה, שיחקתי אותה.
- משני, גוגל רואה אותי. (נעבעשקו, אם מערכת ה- AI שלו תתאתגר לפענח את הנכתב, יש חשש שיגרם לאלגוריתם נזק טכנולוגי.)
- זניח לחלוטין: פתטי, אם מישהו הגיע לפוסט, קרא, הבין, אולי למד משהו, העיר – ראה ס' 2, הוּאָר… אולי.
3 תגובות בנושא “אמת”