אחיזה תודעתית
זו הכרזה לסביבתי, ובעיקר לעצמי, שיש לי מידע מספיק כדי להבין מצב לאשורו;
שמידע נוסף לא ישנה את תפישתי את המצב.
זו הכרזה לסביבתי, ובעיקר לעצמי, שיש לי מידע מספיק כדי להבין מצב לאשורו;
שמידע נוסף לא ישנה את תפישתי את המצב.
שקר, סחריר, מניפולציה, פייק, מוצדקים כפרקטיקה לקידום אג'נדה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תכלית דיון עם ימני – כינוס לרמת אמוניות לאומניות שלו;
אין בחינה תשתית – אמוניות ולאומנות מוטבעות, בלתי מעורערות.
תכלית שיח: כיוונון אדוק לאומן להתמתן, חלוש רופס להתעצם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
הצדקת עוול, נחמה בעיוות
באמצעות השוואה לצד שכנגד.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מאמרה של צפי סער, גברת מג'ונדרת, מגזין תרבות עיתון הארץ 06.07.2020, 'מי אתם, הגברים שמגוננים על יהודה נוריאל", "קראתי לו השטן" נשים מספרות על ההתעללויות מצד העיתונאי יהודה נוריאל' תמר קפלנסקי, גלריה הארץ 26.07.2020, עוסק בשני נושאים עיקריים, חופנים נושאים רחבים:
טיפול נגטיבי במת, מבחינתי – לא מעניין. מת; כבוד למת מת יחד עם מותו.
מעדיף להתמקד בחי. להמשיך לקרוא אלימות רגשית
היי, נשמור על צניעות, או לפחות על יושרה – ממני לא למדת דבר.
הסתרה, התביישות, אי־נוחות, מבוכה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
היסטוריה נכתבת על ידי אינטלקטואלים;
מנהיגים לאומנים ותומכיהם – מוקעים.
צ'רצ'יל, כקונסרבטיב, זכה בתהילה ובכתיבת היסטוריה,
שכן, הציל את העולם מימין רדיקלי.
והוחלף.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
אני שונא את 'משום' רק שאינני זוכר למה.
בדרך כלל ״משום״ משמש להגדרה של הדבר שעליו מדברים, ולכן זה משמש בלשון חכמים.
על חטאים, למשל ״יש בכך משום גזל״.
שפה גבוהה, סתמית. בעיניי, לאזני.
מלים: ג'לאל א-דין רומי
תרגום מאנגלית: מוטי אברבוך
לחן וביצוע: טיירי וידר
מיקס: אבי לזרסון
בימוי, צילום ועריכה: דובב אקר
בעבוע ריגשת סנטימנט.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
תרעומת: 'אין עתונאות ימנית'.
אין הבחנה בין עתונאות לפובליזציזם.
עתונאות – בקרה, חשיפה, ניתוץ פרדיגמות כמיהה לתמיכה.
קידום אג'נדה אידאולוגית אינה עתונאות – פובליציזם.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' מתמחה בהצעות חוק נוסח
'האם אלוהים יכול לברוא אבן שאינו יכול להרים?',
בגרסת
'האם אמוניים לאומנים קונסרבטיבים יכולים לתמוך בהצעות שלאומניים אמוניים ימניים לא יכולים לתמוך בהם?'.
הוא מטריל את הקואליציה בהצעות שחלקיה רוצים אך אינם יכולים.
שאיפת־יתר למשילות אינה איום.
להיפך – מבורכת, נשאפת; עדות לנחישות, קשיחות, בחירות, בכירות, משיחות, משיחיות, המשכיות.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
שאיפה ל'סדר', הידוק שלטון, הטענתו בסמכויות מקדמות 'רצון העם', מנוסח על ידי מנהיג נערץ.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
הודעתי את דעתי לתרומה.
מישהו מגחך? אני שומע שחוק? לעג? שמעתי 'פאתט'?
כשתרמתי לפני 20 שנה את גופתי הרופסת לפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב לא נחשבתי פתטי. להמשיך לקרוא תרמתי את תודעתי למדע
החפצה –
התייחסות לסובייקט♠
כחפץ, כספק טובין,
בעל ערך זמני, תלוי הקשר מקומי, מסויים, מדיד, כמית, בר החלפה,
נטול ערך רגשי לסופח,
בהתעלמות מרגשות הסובייקט בהליך השיחלוף♣.
לא זה הפתרון
המאבק בזנות נאצל.
כלומר, תמיכה במי שמצוקה תרמה* למכירת הגוף תמורת מין – נאצל.
* תרימה – אין גורם יחיד. 'מניע' מורכב מצבר גורמים תורמים פוזיטיבית בשילוב גורצים מונעים מוחלשים, עם רמות השפעה שונות.
עם זאת, איסור על זנות בעייתי. מאד.
בכל מקרה ועת, כשחברה נתחבת ביחסים בין שני בגירים שפועלים בהסכמה ישירה,
גם אם נסיבות ההסכמה נוראות,
'זנות' היא תופעה רחבה מדי מכדי לתחום אותה באופן שיהיה אפשר לטפל בה כדי שתמוגר.
בין בגירים, מוכרים, נפוצים יחסים בהם לפחות אחד הצדדים מעוניין בטובין באופן שמתחכך עם מושג 'טובין תמורת יחסים', כוללים או לא מין, להלן 'זנות'.
קשרים רומנטיים במסגרת 'יחסי מרות' אסורים, שכן הם עלולים להתפש שווריאציה על הספקטרום של שחלוף יחסים מעמדת כוח של מתן או מניעת טובין.
איסור על 'יחסי מרות' מתכוון להקטין ממשקים כאלה, לטפל המצבי חריגה, ולדעתי עוד לא נולד התמים שחושב שניתנים למניעה.
להבנתי, הקטנת צריכת זנות לא תוכל להיעשות על ידי איסורה.
במדינות נחשלות בהן זנות אסורה, היא נפוצה כנורמה השרדותית.
העובדה שזנות רווחת באופן רחב כל כך, בריבוי תרבויות, מעידה שאין לכך פתרון ברור.
איסור זנות הוא הפתרון הכי קל כמלל, ואינו מהווה פתרון פרקטי.
כנראה שפתרון, גם אם חלקי ומוגבל, הוא טיפול פרטני מול מי שנקלע לסיטואציה נוראה בה נאלץ לסחור במה שלא מתכוון, אלא מחוסר ברירה ואלטרנטיבה.
גיוס משאבים מנטליים לדחיית הפרכה רציונלית של קונסטרוקט.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

חולון, תחילת השבעימים. בין כיתה ה' ל- ז', באמצע השבוע אחרי ארוחת ערב, לאבי ולי היה סיבוב. יצאנו מהבית בהשומר 1, שמאלה להגנה, ימינה לחנקין, חוצים את ככר השבעה דרומה, ימינה לסוקולוב, חצי מנה פלאפל אצל ציונה – מראה שריריה מייצרת כדורים, השפם של בעלה שעל הטיפול בתחיבת המרכיבים לפיתות, טעם הטחינה, חום ומרקם הפלאפל על השפתיים, החריף הירוק על הלשון, צרובים – המשך לשנקר צפונה, עד ימינה לטרומפלדור 13 וחזרה הבייתה.