חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
בחולון גדלתי במציאות בה בתים מזרחיים היו יותר מארחים, נדיבים, מכניסי אורחים, כמאפיין לבטח יותר מאשר בבתים אשכנזיים בהם ביקרתי, או בביתי שלי.
איפיון זה כמאפיין סוציולגי, טרם שהתמצק לסטריאוטיפ אובחן גם ביוצאי הדופן שלהם, כאימו הרומניה של סטלין שאירחה אותי בנדיבות עמוקה אף יותר מאביו המצרי והמצחיק, כדוגמא יוצאת מההכללה ושאינה מזימה אותה.
מיצוק סֶטְ-אָפּ תודעתי
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשי אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – מיני רגישויות שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג'ורג' בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ'עסוק בעצמו'. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ' התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא"ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט 'מוקדש ל-' בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ', צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ' של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא 'משוחח', מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
לכאורה,
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות, ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב.
בפועל – מותנה למצבים שהפרוטוקול והרוטינות נותנים להם מענה.
שמרן שעובד על פי פרוטוקול קבוע, שצמוד לרוטינות,
והדגים באופן חריג, בלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר,
מה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו לכדי פעולה חריגה.
כשמישהו אומר "אינך מכיר אותי"
נראה שגם אני שם, גם אם נמנע מנומך ביטויים כ- " אתה לא מכיר אותי", ו"אני מכיר אותך.'
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור.
שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח.
מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם.
לשם הם פונים. להמשיך לקרוא חוק הלאום
איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות
בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
מקומך בעולם הבא –
ככל שזה תלוי בי, כן?
מובטח!
כל שעליך לעשות –
להגיע,
ולומר 'דיקמן שלח אותי.'
בדרך כללי אופייני ל–
כבמשחק בילארד,
בין התכנסות לנורמטיביות
לבין שאיפה לסבירות.
עיריית תל אביב, הפרדה, חב"ד, עימות על רקע החלת ערכים במרחב הציבורי.
לתפישתי, חב"ד היא נקודת קיצון על ציר 'התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית'–'חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית'. ככזו, יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה משלי לצבר מלים אלה. להמשיך לקרוא משיח בכיכר
בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
"ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם."
מניח, שהתכוון לאהדה.
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי,
ידען בדיסציפלינה שאינה מרחב 'פרט־חברה–ריבון' המתייחס לפתרון תעוקה פרסונלית כאידיאולוגיה, העדר עומק, ללא הקשר או סימוכין, והסתמכות על תפישות אמוניות חברתיות נורמטיביות מוטמעות.
בורות – היא העדר ידע והשכלה.
אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.
נחרצות הבורות, בורות הנחרצים.
להמשיך לקרוא נובואינטלקטואל, אינטלקט דיסציפלינרי, Novo Intellectual
במשחק בין ספרד לפורטוגל, רונאלדו משך את הקו המפריד שנמשח בינו לבין מסי בעשור האחרון – להמשיך לקרוא רונאלדו מסי
מה ההבדל בין שגויות לשטויות?
ג' במקום ט'.
לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:
סמ"ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר סיטואציה מורכבת מדיי מכדי לתייג כ'מיותר'. להמשיך לקרוא סדר פרואסתטי/ פואסתטי
תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות.
בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.
סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים.
בשונה מהתארגנויות אחרות:
